בעלי התוספות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(חייב עריכה)
שורה 1: שורה 1:
'''בעלי התוספות''' זהו כינוי לקבוצת [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] מתקופת ה[[ראשונים]]. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושם על ה[[גמרא]].  
{{לעריכה|ללא מקורות, אי דיוקים, חסר הרבה בכלל ובפרט קשר חב"די}}
'''בעלי התוספות''' הוא הכינוי לקבוצת [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] שחיו ופעלו במשך כמאתיים שנה בתקופת ה[[ראשונים]], בעיקר ב[[צרפת]] ו[[אשכנז]]. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושיהם על ה[[תלמוד בבלי]] שמתוכם נדפס פירוש ה"תוספות" בצמוד לדף ה[[גמרא]].  


==שיטתם==
==שיטתם==
שורה 16: שורה 17:


==הפצת פירושם==
==הפצת פירושם==
לפני בערך כשלוש-מאות שנה כשהחלו לערות את התלמוד במהדורת [[ש"ס וילנא]] מצאו חלק נכבד מסיכומי השיעורים והדיונים של בעלי התוספות בכתבי יד, כאשר מצא זאת אחד מעורכי ה[[תלמוד]] הוא צירף את סיכומיהם לגמרא במחשבה שדבר זה יטיב עם לומדי הגמרא. ומאז עוד ועוד מהדורות של התלמוד הוסיפו את פירוש התוספות למהדורות שלהם. וכך נפוץ פירוש התוספות בכל מהדורות ה[[תלמוד]].
כשהחלו להדפיס את התלמוד במהדורת דפוס שונצינו, מצאו חלק נכבד מסיכומי השיעורים והדיונים של בעלי התוספות בכתבי יד, כאשר מצא זאת אחד מעורכי ה[[תלמוד]] הוא צירף את סיכומיהם לגמרא במחשבה שדבר זה יטיב עם לומדי הגמרא. ומאז עוד ועוד מהדורות של התלמוד הוסיפו את פירוש התוספות למהדורות שלהם. כך נפוץ פירוש התוספות בכל מהדורות ה[[תלמוד]].


==מהדורות==
==מהדורות==
מכיון שהיו הרבה מבעלי התוספות שכתבו לעצמם סיכומים ממהלך הדיונים בבית המדרש יש היום הרבה מאוד מהדורות של התוספות, את פירוש התוספות שאתו לומדים היום כתבו בעיקר [[רבינו פרץ]], [[רבי יהודה מפריז]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], ועוד..
מכיון שהיו הרבה מבעלי התוספות שכתבו לעצמם סיכומים ממהלך הדיונים בבית המדרש, יש היום הרבה מאוד מהדורות של התוספות.


בין פירושי התוספות שמצויים בידינו חוץ מאלה שנוספו ל[[גמרא]] ניתן למנות את [[תוספות רבנו בחיי]], [[תוספות שאנץ]], [[תוספות ר"י הזקן]] ועוד..
פירושי התוספות הנדפסים כיום במסכתות הש"ס הם בעיקר תוספות מתלמידי [[רבינו פרץ]], רבי אליעזר מטוך, חכמי איוורא ועוד.
 
בין פירושי התוספות שמצויים בידינו חוץ מאלה שנוספו ל[[גמרא]] ניתן למנות את תוספות ה[[רא"ש]], [[תוספות שאנץ]] ועוד.


==מבעלי התוספות==
==מבעלי התוספות==
(רשימה חלקית)
{{להשלים}}
*[[ר"י הזקן]]
*[[ר"י הזקן]]
*[[רבינו תם]]
*[[רבינו תם]]
*[[רבינו פרץ]]
*[[רבינו פרץ]]
*[[המר"ם מרוטנבורג]]
*[[מהר"ם מרוטנבורג]]
*[[ר"ן]]


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־17:58, 30 ביוני 2020

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ללא מקורות, אי דיוקים, חסר הרבה בכלל ובפרט קשר חב"די.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בעלי התוספות הוא הכינוי לקבוצת תלמידי חכמים שחיו ופעלו במשך כמאתיים שנה בתקופת הראשונים, בעיקר בצרפת ואשכנז. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושיהם על התלמוד בבלי שמתוכם נדפס פירוש ה"תוספות" בצמוד לדף הגמרא.

שיטתם

שיטת התוספות היא שיטה עיונית ופלפולית שלא כשיטתו של רש"י, שיטתו של רש"י היא להתמקד אך ורק בנושא הסוגיה הנלמדת ולא לערבב בה נושאים אחרים, אך שיטתו של תוספות היא שיטה עיונית ופלפולית, דבר שניתן לראות ביתר שאת בפירושם על הגמרא, ששם הם מקשים מגמרות אחרות ומתרצים מגמרות וממקורות שונים אחרים.

פירושם על הגמרא

כיום בכל גמרא מצויה מצוי פירוש התוספות לצד פירוש רש"י, פירוש התוספות מצוי בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י מצוי בצד הפנימי של העמוד.

בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של האמוראים בישיבות נערדעא וסורא. לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד החברותות שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית[1].

בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלת הסוגיות היו רושמים לפניהם.

עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שנכתבו לפניהם, כדוגמת פירוש רש"י (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגיה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו ביניהם, וכך נוצר פירוש התוספות.

פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות.

הפצת פירושם

כשהחלו להדפיס את התלמוד במהדורת דפוס שונצינו, מצאו חלק נכבד מסיכומי השיעורים והדיונים של בעלי התוספות בכתבי יד, כאשר מצא זאת אחד מעורכי התלמוד הוא צירף את סיכומיהם לגמרא במחשבה שדבר זה יטיב עם לומדי הגמרא. ומאז עוד ועוד מהדורות של התלמוד הוסיפו את פירוש התוספות למהדורות שלהם. כך נפוץ פירוש התוספות בכל מהדורות התלמוד.

מהדורות

מכיון שהיו הרבה מבעלי התוספות שכתבו לעצמם סיכומים ממהלך הדיונים בבית המדרש, יש היום הרבה מאוד מהדורות של התוספות.

פירושי התוספות הנדפסים כיום במסכתות הש"ס הם בעיקר תוספות מתלמידי רבינו פרץ, רבי אליעזר מטוך, חכמי איוורא ועוד.

בין פירושי התוספות שמצויים בידינו חוץ מאלה שנוספו לגמרא ניתן למנות את תוספות הרא"ש, תוספות שאנץ ועוד.

מבעלי התוספות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ראה פסקה שיטתם