רבי יוחנן הסנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים {{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]] וערוך.}}, ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות {{הערת שוליים|יוחסין.}}, אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה. | מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים {{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]] וערוך.}}, ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות {{הערת שוליים|יוחסין.}}, אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה. | ||
על פי תורת החסידות | על פי תורת החסידות{{הערה|זאת זכרון עמ' קצו - "פירוש הסנדלר דווקא, כמו מלאך ה' הנ"ל.}} הכינוי הסנדלר הוא מהיותו כמלאך ה' צבקות, והוא כינוי המלאך [[סנדלפון]]. | ||
היה תלמידו של [[רבי עקיבא]] {{הערת שוליים|1=[[ברכות]] דף כב, עמוד א.}}, והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה {{הערת שוליים|מדרש קהלת רבה יא, י.}}. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם [[רבי מאיר]]: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות {{הערת שוליים|1=ירושלמי [[חגיגה]] פרק ג, הלכה ה.}}. | היה תלמידו של [[רבי עקיבא]] {{הערת שוליים|1=[[ברכות]] דף כב, עמוד א.}}, והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה {{הערת שוליים|מדרש קהלת רבה יא, י.}}. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם [[רבי מאיר]]: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות {{הערת שוליים|1=ירושלמי [[חגיגה]] פרק ג, הלכה ה.}}. | ||
גרסה מ־03:47, 3 בינואר 2020
התנא האלוקי רבי יוחנן הסנדלר, תנא בן הדור הרביעי, יליד אלכסנדריה שבמצרים[1].
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים [2], ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות [3], אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה. על פי תורת החסידות[4] הכינוי הסנדלר הוא מהיותו כמלאך ה' צבקות, והוא כינוי המלאך סנדלפון.
היה תלמידו של רבי עקיבא [5], והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה [6]. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם רבי מאיר: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות [7].
היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את ארץ ישראל בכדי ללמוד אצל רבי יהודה בן בתירא (השני) בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה [8].
לפי מסורת המובאת בספר סדר הדורות, רש"י היה מצאצאיו. כמו כן ידוע שלהוריו של המגיד ממעזריטש היה כתב יחוס עד רבי יוחנן הסנדלר, כתב יחוס שאבד בשריפה, ושלאחריה הבטיח המגיד לאימו שממנו תתחיל שלשלת הקודש.
אמרותיו
רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים
— אבות פרק ד, יד.
.