יששכר דב גורביץ'

הרב יששכר דוב גורביץ'

הרב יששכר דב גורביץ (שמו המלא יששכר דוב (בערל) הלוי הורביץ או גורביטש) (תרע"ה-תשס"ח) היה חסידם של אדמו"ר הריי"ץ והרבי, לימד תורה במחתרת בברית המועצות ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל במשך יובל את המוסד בית רבקה בפריז שבצרפת ושימש כמשפיע בישיבת חב"ד המקומית.

קורות חייו

הרב גורביץ' נולד בשנת תרע"ה בעיר ז'לובין שברוסיה, לרב שלום גורביץ', חסיד קאפוסט ומצאצאי השל"ה. אביו היה מלמד בכיתה הגבוהה בתלמוד תורה, לקראת המעבר לתומכי תמימים בליובאוויטש. בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. במשך עשר שנים למד ונדד בסניפים שונים, כאשר בשנת תר"צ (בערך), באחד הנדודים, למד אצל הרב שלמה יוסף זווין שכיהן כרב העיירה ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו.

הרב גורביץ' הצטיין בלימודי הנגלה והחסידות ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת תרצ"ב אל אדמו"ר הריי"ץ (ששהה באותה עת בפולין). בדו"ח מופיע הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: "יקר". בשנת תרצ"ח כיהן הרב גורביץ' כמגיד שיעור בחסידות לקבוצת נערים בסניף תומכי תמימים ברדיצ'ב. בתאריך כ"ד בטבת באותה שנה, נאסרו תלמידי הישיבה ושנשלחו לבית יתומים, ממנה השתחררו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, הושב במאסר עד ליום י"ט בכסלו תרצ"ט בו שוחרר.

במלחמת העולם השנייה גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק בנס נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת רסקין הצליח להשיג לחמוק מחובה זו. לאחר השירות הצבאי, בשנת תש"ה, עבר הרב גורביץ' לסמרקנד, שם שהו חסידים רבים. ביום ט"ו במנחם אב שנת תש"ו (בהיותו בן 28), נשא במסרמקנד את רעייתו, מרת חנה לבית פויזנר (בת ר' שמואל פבזנר מקלימוביץ', מצאצאי ר' מרדכי, אחיו של אדמו"ר הזקן).

המאסר

קטע מיומנו של הרב גורביץ' על מאסרו
"מהחינוך ומהשפעת הרביים הקדושים, וכן מהדוגמא שקיבלנו אנחנו הקטנים, הבחורים, התלמידים, לא היה לנו רגש שאנחנו בעלי מסירות נפש עבור התורה והיהדות, רק זה היה כמו דבר שבלתי אפשרי אחרת. ולא היה לנו חשבון שאנחנו סובלים עבור קיום התורה, אלא להפך, שזה מגיע לנו, בחינת אם בטלת מהתורה - יש לך בטלים הרבה. וכנראה לא שמרנו הזמן הקיר, נכשלנו בביטול תורה, לא היינו מרוצים באכילת לחם לבדו והלכנו לשוק לבקש עוד דבר, כמו דג מלוח או ריבה וכדומה, ועוד חטאים מעין זה. החלטנו שבאם נזקה לצאת לחירות, נשמח אם יהיה לנו אפילו רק לחם לשובע, ולא נבטל אף רגע לבטלה ונלמד בשמחה. כהמשך להחלטה הזו, לא אכלתי אפילו רק הלחם בבית האסורים, והיה נשאר כמעט כל יום ממנו. איני יודע באיזה חשבון עשיתי זאת. חשבתי למה צריכים בכלל לאכול. צריכים להרגיל את הגוף בלי אכילה. עד שנלחשתי מאוד..."

מיד לאחר החתונה עברו בני הזוג לעיר הגבול לבוב, על מנת להבריח את הגבול ולצאת מרוסיה (במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין. ה"עשאלונים"). הוועד שארגן את הדרכונים הפולנים, הצליח לסדר רק עבור אשתו ואילו עבורו הובטח שיקבל תוך כדי נסיעה. באותה רכבת בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת והרב גורביץ' שהיה ללא מסמכים הואשם בניסיון בריחה מרוסיה. בכך, נאלץ להיפרד מאשתו זמן קצר לאחר החתונה. החסידים ששהו ברכבת – ר' שמריהו ששונקין, ר' בצלאל וילשאנסקי, ר' זלמן שמעון דבורקין – רצו לסדר על המקום גט על תנאי, מחשש שהזוג הצעיר לעולם לא ייפגש שוב. למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והכלה המשיכה לפולין בעוד בעלה הולך לרצות עונש מאסר שסופו לא ידוע. כשהגיעה מרת חנה לפולין, שיגרה שאלה לאדמו"ר הריי"ץ (ששהה בארה"ב): האם לחזור לרוסיה, כפי רצונה, כדי לאתר את בעלה? התשובה שקיבלה: "יותר מתאים שהוא יבוא אליה מאשר שהיא תבוא אליו".

שנתיים היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. כעבור שנתיים שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בצד הפולני ואמרו לו "לך לאן שאתה רוצה". הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין שאותם שנאסרו על הברחת הגבול שאין להם לא דרכון רוסי ולא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין. היה זה הסכם ללא הרבה הגיון שהתבטל כעבור זמן קצר. את קורותיו במאסר מיאן הרב גרוביץ לפרסם במשך יותר מיובל שנים, ורק לאחר קבלת הסכמה ועידוד מהרבי והבנה שסיפור הדברים מביא תועלת חיובית לדור הצעיר, הסכים לפרסם את פרשת מאסרו (ראו קטע במסגרת).

השליחות בצרפת

הרב גורביץ' בשיחה עם תלמידיו

הרב גורביץ' הגיע ללודז' שם התברר לו מיהודי שחזר מפריז, שחסידי חב"ד שיצאו מרוסיה המשיכו לפריז. היהודי מפריז הביא לרב גורביץ' את הכתובת של הרב יצחק גולדין מפריז. הרב גורביץ' הבריק לו מיד שיעביר לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון שקיבלו הפליטים מארגון הג'וינט בקומה שתחת מגוריו של הרב גולדין, שהיה מעודד אותה מידי יום שלא תדאג כי בעלה עוד יחזור. למעשה הוא זה שזכה לספר לה את הבשורה הטובה על שחרור בעלה.

הרב גורביץ' המשיך לפריז שבצרפת, שם לימד והשפיע על ילדים בין השנים תש"ח-תשי"ג. בסביבות שנת תשי"ג, מונה, בהסכמת הרבי, למנהל בית ספר לבנות "בית רבקה" בעיר יר הסמוכה לפריז. בתפקיד זה שימש במשך למעלה מחמישים שנה. תחילה כיהן כמנהל כללי של מוסדות התיכון והסמינר. לאחר מכן, עקב התרחבות המוסד, העסיק מנהלי משנה כאשר הוא מתמקד בניהול בית הספר התיכון. במהלך עבודתו קיבל הרבה הוראות והדרכות מהרבי במגוון נושאים: העסקת התלמידות בימי חופשת הקיץ, סדר הלימוד בתניא עם התלמידות המבוגרות, בחירות מקצועות מתאימות ללימוד, הגדלת מספר התלמידות ועוד. חלק מהמכתבים ששלח הרבי לרב גורביץ', הודפסו בסדרת אגרות קודש.

אלפי תלמידות היו קיבלו את חינוכן אצל הרב גורביץ'. חלקן היו ילידות מרוקו שעלו לצרפת ללא הוריהם, והרב גורביץ' היה זה שדאג לכל מחוסרם, בגשמיות וברוחניות. היו כאלו שהוא אף חיתן ודאג לכיסוי הוצאות החתונה. באחד השנים ענה הרבי לרב גורביץ' ביחידות, שעיקר תפקידו בחיים הוא לעבוד בבית רבקה. בעקבות כך התמיד הרב גורביץ' בעבודת הניהול במשרה מלאה, עד הגיעו לגיל 85. רק בגיל מופלג זה החל להפחית משעות העבודה.

פטירתו

ביום א' דחג הפסח, ט"ו ניסן תשס"ח התמוטט במקוה חב"ד בעיר ליאון ונפטר, בהיותו בן תשעים ושלוש שנים.

משפחתו ומכריו מספרים על דמות שבלטו אצלו התכונות של ניצול זמן, שיעורי תורה קבועים, חיי פשטות ודוחק, עזרה ודיבור טוב על הזולת ושלילת המחלוקת. היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו והתמסר בכל לב לענייני הרבי כמו גם לענייני גאולה ומשיח.

משפחתו

רעייתו: מרת חנה גורביץ'.

בניו:

• הרב שמואל גורביץ - שליח הרבי לליאון, צרפת.
• הרב שלום גורביץ - שליח הרבי לליאון, צרפת.
• הרב מנחם מענדל גורביץ - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים ברינוא בצרפת.
• הרב פסח גורביץ - עובד בישיבת תומכי תמימים ברינוא בצרפת.
• הרב יוסף יצחק גורביץ (איצ'קע) - משפיע בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
• הרב שניאור זלמן גורביץ - שליח הרבי לפרנקפורט דמיין, גרמניה.

בנותיו:

• גברת ליברמן.
• גברת שפרינגר - כפר חב"ד.
• גברת רסקין - צפת.
• גברת בידרמן - אשת הרב יעקב יצחק בידרמן - שליח הרבי לוינה, אוסטריה.
• גברת פינסון - אשת הרב נחום פינסאן - משפיע שיעור א' ישבה קטנה - תומכי תמימים ברינוא.
• גברת אברהמס - אשת הרב מענדל אברהמס - משפיע שיעור ב' ישבה קטנה - תומכי תמימים ברינוא.

קישורים חיצוניים

• זיידע שלא היה סמל ולא דיוקן אלא שהיה עצמו - מכתב שכתב שליח חב"ד בוינה, הרב יעקב בידרמן, לאחר פטירתו של חמיו.
• תשורה משמחת חתונת בידרמן-דייטש - עשרות מכתבים ששיגר הרבי לסב החתן (אבי אמו) הרה"ח ר' יששכר דב גורביץ' ע"ה מצרפת