דוד קרץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:08, 28 במאי 2018

הרב דוד קרץ היה משפיע קהילת חב"ד בעפולה ושליח הרבי בעיר. נולד ביום י"ב בסיוון תש"א ונפטר ביום כ"ג באדר ב' תשע"א יום סיום הרמב"ם.

קורות חייו

הרב דוד קרץ נולד ביום י"ב בסיוון שנת תש"א בחיפה לאביו הרב אריה קרץ. בבחרותו למד בישיבת כפר הרוא"ה והיה מקורב אל ראש הישיבה, הרב משה צבי נריה.

בישיבת כפר הרוא"ה נמסר, באותה תקופה, שיעור בספר התניא על ידי המשפיע הרב מאיר בליז'ינסקי. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב לחסידות חב"ד. במקביל הכיר גם את הרב אברהם דונין שכיהן באותה תקופה כראש ארגון את"ה ועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבות.

בשנת תשי"ח הלך לחפש ישיבה גבהה ללמוד בה, והתקבל לישיבה בכפר חסידים וכן נבחן והתקבל על ידי הרב דוד פוברסקי לישיבת פאנויז, אך לא מצאו בעניו דרך החיים הלטאית, והריחוק האנושי בניהם.

באלול תשי"ח, בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב קרץ יחד עם מספר חבריו, לישיבה חב"דית. בשנת תשי"ט עבר יחד עם ידידו, הרב יוסף הרטמן, לישיבת תומכי תמימים לוד, שם קיבלו רבות מהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

תוך זמן קצר צהגיעו לישיבת תות"ל שינה כל הנהגתו לגמרי ובהיותו בעל טבע סוער, ניהיה חסיד חב"ד נלהב, והתעסק בהפצת החסידות. בין היתר בשיעור תניא ובקירוב בחורים בישיבת כפר הרוא"ה, ממנו הגיע וקירב רבים לחב"ד, יותר מיובל שנים לאחר מכן סיפרה^[1] רעיית הרב משה צבי נריה שהוא זכור בתור אחד שפעל הרבה בשביל חב"ד בתוך הישיבה.

בחודש אלול שנת תשכ"ב נסע לראשונה אל הרבי, לקבוצה שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים (עד לאחר שמחת תורה), בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור לכפר חב"ד.

בחודש שבט שנת תשכ"ה נסע לרבי, שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד לחודש אלול שנת תשכ"ז. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש האהבה והביטול שלו לרבי. הרב קרץ נהג שלא לעזוב את 770 כל עוד הרבי לא נסע לביתו. ביום הבהיר^[2] כ"ח בסיוון שנת תשכ"ה הסתיימה קבלת היחידות (של הלילה הקודם) בשעה חמש לפנות בוקר וחברי המזכירות ארגנו מנין מוקדם לתפילת שחרית עבור הרבי. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, מרת חנה שניאורסון, היה השליח ציבור והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את ספר התורה אל הרבי.

בחודש אלול שנת תשכ"ז הורה הרבי לרב קרץ ב'יחידות' שיתעסק גם בשידוכים והוא חזר לארץ. זמן קצר לאחר שובו לארץ, נקרא על ידי הנהלת 'רשת אהלי יוסף יצחק' לשמש כמחנך בבית ספר חב"ד בתענך שהוקם באותן שנים.

הרב קרץ נשא את רעייתו, מרת אודיל והזוג התגורר בתענך. כעבור תקופה נשלחו מטעם ה'רשת' למושב 'ברוש' בדרום הארץ. בסיום הפעילות בברוש קבע את מגוריו בעפולה ומונה למורה למחשבים בבית ספר חב"ד בנצרת עילית. בשלב מסויים החל לשמש כמשפיע קהילת חב"ד בעפולה וככזה היה עד לפטירתו. כמשפיע פעל רבות על בני קהילתו וקירב יהודים רבים לדרך התורה והמצוות. שמר על קשר עם רבני הקהילות ובעלי ההשפעה בעיר. ארגן פעילות של שיעורי תורה, הקהלת קהילות, חלוקת והפצת חומר שבועי על תורת החסידות, צבאות השם ועוד.

בשנת תשל"ג, בעקבות הוראה של הרבי, הצטלם הרב קרץ עם חסידים נוספים ושלטים על עשרת המבצעים, על גבי טנק צה"לי. התמונה פורסמה בעולם ואף הייתה תלויה תקופה ארוכה בחדר המזכירות של הרבי^[3].

הרב קרץ הצטיין בחיבתו לספרים ודאג למלא את בתי הכנסת בעפולה בספרים. היה מדקדק בהלכות ובמנהגי חב"ד. באופן התנדבותי הכין וחילק לכל חתן וכלה חוברת "הכנות לחתונה" המלאים בהלכות, מנהגים ועצות פרקטיות לתקופה שבין סגירת השידוך לחתונה^[4]. בשנותיו האחרונות החל להתעסק בהוצאה לאור של חוברת העוסקת בגיל חינוך של ילדים. חוברת זו מלקטת מכתבים של אדמו"רי חב"ד הקשורים להגעת הילד לגיל שלוש ולהשארת פאות הראש. בנוסף לכך מובאים מנהגי חב"ד הקשורים לאירוע זה, ואף מאמר קצר וקליט שאפשר יהיה ללמוד עם הילד^[5].

פטירתו

ביום כ"ג באדר ב' שנת תשע"א נפטר הרב קרץ. בהלווייתו השתתפו מאות אנשים, בהם חסידי חב"ד מרחבי הארץ, אנשי קהילת חב"ד בעפולה, תושבי העיר, ידידיו, מושפעיו ובני משפחתו.

את מקומו של הרב קרץ כמשפיע בעפולה, ממלא בנו הרב שמואל קרץ.

משפחתו

הרב מנחם מענדל קרץ, צפת.
הרב לוי אריה קרץ - מנהל בית חב"ד גבעת המורה, עפולה.
הרב יוסף יצחק קרץ - קראון הייטס.
הרב שמואל קרץ ורעייתו מרת מרים קרץ- משפיע קהילת חב"ד, עפולה.
מרת דבורה לאה, אשת ר' אהרון מאיר קיי.
התמים דובער קרץ.

ראו גם

עפולה

קישורים חיצוניים

שניאור זלמן ברגר, התבטאות נדירה מהרבי: בעל מדות ומעלות טובות בתוך שבועון בית משיח -
הרב קרץ ב-770 בשנת תשכ"ו, באתר כ"ג באדר ב' ה'תשע"א
הרב דוד קרץ, יומן אישי מחצר הרבי, ימי ניסן תשכ"ה, באתר כ"ד באדר ב' ה'תשע"א - אתר שבועון בית משיח
יומן אישי מחצר הרבי, פורים תשכ"ו

הערות שוליים

↑ לרב [אלכסנדר סנדר וילשנסקי].
↑ באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.
↑ התמונה שצולמה בהוראת הרבי
↑ התמורה היחידה שביקש הרב קרץ עבור החוברת היה הערות ושיפורים, שבעקבותיהם יצאה החוברת בלמעלה מ-80 מהדורות!
↑ את החוברות ניתן להשיג גם כיום, לעילוי נשמתו, אצל משפחת קרץ בעפולה בטלפון: 04-6592724 או בדוא"ל hachanot@gmail.com.

[1] לרב [אלכסנדר סנדר וילשנסקי].

[2] באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.

[3] התמונה שצולמה בהוראת הרבי

[4] התמורה היחידה שביקש הרב קרץ עבור החוברת היה הערות ושיפורים, שבעקבותיהם יצאה החוברת בלמעלה מ-80 מהדורות!

[5] את החוברות ניתן להשיג גם כיום, לעילוי נשמתו, אצל משפחת קרץ בעפולה בטלפון: 04-6592724 או בדוא"ל hachanot@gmail.com.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 הרב דוד קרץ נולד ביום [[י"ב בסיוון]] שנת [[תש"א]] ב[[חיפה]] לאביו הרב אריה קרץ. בבחרותו למד בישיבת כפר הרוא"ה והיה מקורב אל ראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]].
-בישיבת כפר הרוא"ה נמסר, באותה תקופה, שיעור ב[[ספר התניא]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. במקביל הכיר גם את הרב [[אברהם דונין]] שכיהן באותה תקופה כראש [[ארגון את"ה]] ועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבות.
+ב[[ישיבת כפר הרוא"ה]] נמסר, באותה תקופה, שיעור ב[[ספר התניא]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. במקביל הכיר גם את הרב [[אברהם דונין]] שכיהן באותה תקופה כראש [[ארגון את"ה]] ועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבות.
-בשנת [[תשי"ח]], בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב קרץ יחד עם מספר חבריו, לישיבה חב"דית. בשנת [[תשי"ט]] עבר יחד עם ידידו, הרב [[יוסף הרטמן]], לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבלו רבות מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]], ל[[קבוצה]] שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים (עד לאחר [[שמחת תורה]]), בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור ל[[כפר חב"ד]].
+בשנת תשי"ח הלך לחפש ישיבה גבהה ללמוד בה, והתקבל לישיבה בכפר חסידים וכן נבחן והתקבל על ידי הרב דוד פוברסקי לישיבת פאנויז, אך לא מצאו בעניו דרך החיים הלטאית, והריחוק האנושי בניהם.
+באלול [[תשי"ח]], בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב קרץ יחד עם מספר חבריו, לישיבה חב"דית. בשנת [[תשי"ט]] עבר יחד עם ידידו, הרב [[יוסף הרטמן]], לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבלו רבות מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
+תוך זמן קצר צהגיעו לישיבת תות"ל שינה כל הנהגתו לגמרי ובהיותו בעל טבע סוער, ניהיה חסיד חב"ד נלהב, והתעסק בהפצת החסידות. בין היתר בשיעור תניא ובקירוב בחורים ב[[ישיבת כפר הרוא"ה]],  ממנו הגיע וקירב רבים לחב"ד, יותר מיובל שנים לאחר מכן סיפרה<ref>לרב [אלכסנדר סנדר וילשנסקי].</ref> רעיית הרב [[משה צבי נריה]] שהוא זכור בתור אחד שפעל הרבה בשביל חב"ד בתוך הישיבה.
+ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]], ל[[קבוצה]] שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים (עד לאחר [[שמחת תורה]]), בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור ל[[כפר חב"ד]].
 ב[[חודש שבט]] שנת [[תשכ"ה]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד ל[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]]. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש ה[[אהבה]] והביטול שלו לרבי. הרב קרץ נהג שלא לעזוב את [[770]] כל עוד הרבי לא נסע לביתו. ביום הבהיר{{הערה| באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.}} [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תשכ"ה]] הסתיימה קבלת ה[[יחידות]] (של הלילה הקודם) בשעה חמש לפנות בוקר וחברי [[המזכירות]] ארגנו מנין מוקדם ל[[תפילת שחרית]] עבור הרבי. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], היה ה[[שליח ציבור]] והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את [[ספר התורה]] אל הרבי.