מסכת פסחים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קרבן פסח " ב־"קרבן פסח ")
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 6: שורה 6:
== ביאורי הרבי ==
== ביאורי הרבי ==
===עצתו של רבי יהודה ===
===עצתו של רבי יהודה ===
במסכת{{הערת שוליים|1=[[פסחים]] ג, ב.}} מסופר אודות גוי שאמר ל[[רבי יהודה בן בתירא]] שהוא עולה מדי שנה ל[[ירושלים]] ואוכל [[קרבן פסח]], ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל [[קרבן פסח]] חייב מיתה.
במסכת{{הערת שוליים|1=[[פסחים]] ג, ב.}} מסופר אודות גוי שאמר ל[[רבי יהודה בן בתירא]] שהוא עולה מדי שנה ל[[ירושלים]] ואוכל [[קרבן פסח]], ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל [[קרבן פסח]] חייב מיתה.


תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.
תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.
שורה 14: שורה 14:
ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4602&hilite=e1501822-d684-411c-a83a-0013c5eb421c&st=%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%90&pgnum=89 ח"ב].}}
ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4602&hilite=e1501822-d684-411c-a83a-0013c5eb421c&st=%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%90&pgnum=89 ח"ב].}}
===פסח שני===
===פסח שני===
ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי [[פסח שני]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל [[יהודי]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית [[קרבן פסח]] (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.
ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי [[פסח שני]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל [[יהודי]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית [[קרבן פסח]] (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.


דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערת שוליים|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}
דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערת שוליים|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}

גרסה מ־04:45, 13 באוקטובר 2016

שחיטת הפסח בעזרה

מסכת פסחים כוללת עשרה פרקים, המתפרסים על מאה ועשרים דפים.

נושא המסכת הוא חג הפסח; ביעור חמץ, דיני ערב פסח, שחיטת קרבן פסח וצלייתו, מצוות מצה, וסדר החג. מסכת פסחים היא אחת מהמסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד במחזור של שמונה שנים, והיא הנלמדת בשנה זו.

ביאורי הרבי

עצתו של רבי יהודה

במסכת[1] מסופר אודות גוי שאמר לרבי יהודה בן בתירא שהוא עולה מדי שנה לירושלים ואוכל קרבן פסח, ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל קרבן פסח חייב מיתה.

תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.

על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה?

ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל[2]

פסח שני

ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי פסח שני הוא למעשה חיוב נפרד על כל יהודי מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית קרבן פסח (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.

דברים אלו מבוססים על פי שיטת הרוגוצ'ובי, שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.[3]

ביאורים נוספים

ביאורי נשיאי חב"ד

הערות שוליים