הכנה לשבת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ליל שישי " ב־"ליל שישי ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
על שבת הוא אומר ב[[זהר]] שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן [[הקב"ה]] [[ברכה]] כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/1/5.htm היום יום כ"ג כסלו].}} | על שבת הוא אומר ב[[זהר]] שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן [[הקב"ה]] [[ברכה]] כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/1/5.htm היום יום כ"ג כסלו].}} | ||
== | == ליל שישי == | ||
על פי האר"י ז"ל בספרו שער הכוונות, קדושת שבת מתחילה החל מליל שישי, ולכן יש סגולה בלימוד בליל שישי לקבל את קדושת השבת. ולכן נהגו אצל חסידים לעסוק בתורה בליל שישי. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא. | |||
על כך אמר אדמו"ר הריי"צ: | |||
ביום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת - ברוחניות, - כל [[יהודי]] הוא הרי ב[[שבת]] אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון. | |||
כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. | כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. | ||
אזי כשיושבים | אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים [[חסידות]], אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/1/6.htm היום יום כ"ד כסלו].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־03:14, 16 באוגוסט 2016
הכנה לשבת, נלמדת מהפסוק "והכינו את אשר יביאו".
בקרב החסידים ידוע כי ההכנה לשבת מתחילה מיום רביעי שלפניו.
אדמו"ר הרש"ב אמר: על שבת הוא אומר בזהר שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן הקב"ה ברכה כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.[1]
ליל שישי
על פי האר"י ז"ל בספרו שער הכוונות, קדושת שבת מתחילה החל מליל שישי, ולכן יש סגולה בלימוד בליל שישי לקבל את קדושת השבת. ולכן נהגו אצל חסידים לעסוק בתורה בליל שישי. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.
על כך אמר אדמו"ר הריי"צ:
ביום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת - ברוחניות, - כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון.
כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו.
אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.[2]
הערות שוליים
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |
