חסידות רחמסטריווקא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]") |
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]] | [[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]] | ||
[[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי | [[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי]]]] | ||
'''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]]. | '''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]]. | ||
גרסה מ־05:31, 24 במרץ 2014
חסידות רחמסטריבקא הינה חסידות בת של חסידות צ'רנוביל. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, נפטר ד' ניסן תרנ"ה.
בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת תרס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת תר"פ, כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מהכותל.
- בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי מנחם נחום. אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים:
- כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום שליט"א.[1]
בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי יוחנן מרחמסטריבקא (נפטר בכ' כסלו תשמ"ב), עמד בקשר מכתבים עם הרבי[2], כן היה מודיע לו על שמחות שערך,[3]. נפטר בכ' כסלו תשמ"ב.
גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב יוסף מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.
בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;
- רבי ישראל מרדכי טברסקי הוכתר כאדמו"ר בארץ ישראל. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' סיון תרפ"ט. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש בירושלים, הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת תשנ"א שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב סיון תשס"ד. בנו בכורו ר' נחמן יוסף טברסקי הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה קראון הייטס וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד בתל אביב.
- לאחר פטירתו הוכתר הבן רבי דוד לאדמו"ר. רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מחסידות סטמר, ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה ללכת לבחירות אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף ממדינת ישראל.
- אחיו רבי חי יצחק טברסקי נולד בשנת תרפ"ז בערך לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד בישיבת עץ חיים של רבי איסר זלמן מלצר ואחר כך בישיבתו של רבי אהרון רוקח האדמו"ר מבעלזא, שקרבו מאוד. בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארה"ב, והתגורר בעיירה סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארה"ב. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מהעיירה סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארה"ב יש רשת תלמודי תורה, בבורו פארק, מונסי, וליקווד.
הערות שוליים
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |