![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי אלעזר בן רבי שמעון – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי " |
מ החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת " |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח{{הערת שוליים|1=[[ב"מ]] פד, ב.}}. | באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח{{הערת שוליים|1=[[ב"מ]] פד, ב.}}. | ||
מעשה זה מסביר הרבי{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] ח"ב, שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג.}} שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו [[רבי עקיבא]], ומלאכתם היתה נעשית על ידי אחרים – שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמ"ש{{הערת שוליים|1=ישעי' סא, ה. וראה [[ברכות]] לה, ב.}} "ועמדו זרים ורעו צאנכם" – שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא{{הערת שוליים|1=ראה [[נדרים]] נ, א ובפרש"י ור"נ.}}, והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"{{הערת שוליים|ברכות שם.}}, שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה | מעשה זה מסביר הרבי{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] ח"ב, שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג.}} שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו [[רבי עקיבא]], ומלאכתם היתה נעשית על ידי אחרים – שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמ"ש{{הערת שוליים|1=ישעי' סא, ה. וראה [[ברכות]] לה, ב.}} "ועמדו זרים ורעו צאנכם" – שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא{{הערת שוליים|1=ראה [[נדרים]] נ, א ובפרש"י ור"נ.}}, והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"{{הערת שוליים|ברכות שם.}}, שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה בבחינת המקום, היינו, ב[[סדר השתלשלות]]. | ||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
גרסה מ־00:21, 14 במרץ 2014
רבי אלעזר בן רבי שמעון היה מגדולי התנאים, ומחכמי הזוהר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי.
מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, שיסורים יבואו עליו, וההוצאות של הרפואה עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו.
באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווחתבנית:הערת שוליים.
מעשה זה מסביר הרביתבנית:הערת שוליים שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו רבי עקיבא, ומלאכתם היתה נעשית על ידי אחרים – שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמ"שתבנית:הערת שוליים "ועמדו זרים ורעו צאנכם" – שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתאתבנית:הערת שוליים, והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"תבנית:הערת שוליים, שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה בבחינת המקום, היינו, בסדר השתלשלות.
מאמרותיו
- הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'תבנית:הערת שוליים. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נק' אדרתבנית:הערת שוליים.
- האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. מנא הני מילי. ומלאו את הארץ וכבשה, איש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבושתבנית:הערת שוליים.
- כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמעתבנית:הערת שוליים.
- מותר לו לאדם לשנות בדבר השלוםתבנית:הערת שוליים.