חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)

הרבנית חנה

הרבנית חנה שניאורסון (כ"ח בטבת תר"מ - ו' תשרי תשכ"ה), היא רעייתו של רבי לוי יצחק שניאורסון, ואימו של הרבי שליט"א.

הולדתה וצעירותה

הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום כ"ח בטבת תר"מ בעיר רומנובקה, לאביה ר' מאיר שלמה ינובסקי, שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של חסידי חב"ד, כאשר היה מתקבל מאמר חסידות מליובאוויטש, הייתה חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.

חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה ניגונים חבדיי"ם של דביקות הנפש.

נישואין

הרבנית חנה בצעירותה

בגיל עשרים נישאה חנה לרב לוי יצחק שניאורסאהן. את השידוך הציע אדמו"ר הרש"ב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי י"ג בסיוון תר"ס.

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר מוהרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

"עזר כנגדו"

טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים פוקינג שבגרמניה, יעד ההגירה הוא צרפת (משם המשיכה לארצות הברית)

בשנת תרס"ז (1907 למנינם), קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הקימה הרבנית חנה ארגון שדאג לספק מקום לינה ומזון לפליטים.

בשנת תרפ"ט, נערכה חתונת בנם הבכור, הרבי בוורשה שבפולין, על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק על שמירת המצוות. עקב פעילותו נאסר ונשלח לגלות לכפר צ'אילי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם ליקוטי לוי יצחק.

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק לאלמא אטא אך שם חלה במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר בכ' במנחם אב תש"ד (1944).

בארצות הברית

תעודה המעידה על בואה של הרבנית חנה עם בנה הרבי לארה"ב

בחורף תש"ו יצאה מאלמא אטא, בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע למוסקבה. הרבנית שהתה בביתו של ר' דובער ריקמן, בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מרוסיה באופן רשמי בטענה כי יש לה בן בארה"ב ולא הסכימה להבריח את הגבול באמצעות ה'עשאלונים'. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול לפולין, שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה לפריז, צרפת, שם פגש אותה בנה, הרבי. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית בכ"ח בסיוון תש"ז (1947). הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-770 (ברחוב פרזידנט).

3 שנים לאחר שהגיעה לניו יורק הסתלק הרבי הריי"צ ובנה הבכור, הרבי, מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.

הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, רבי לוי יצחק. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-770 ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית.

זכרונות הרבנית

בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. קורות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי ניסן גורדון שידפיסם בדי אידישע היים, ואכן הודפסו שם בדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (ע"פ הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ15 שנה לאחר-מכן הרב אליהו אלתר פרידמאן מצפת ערך את הספר "אם בישראל" ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר. בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק ע"פ הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).

בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת ועד הנחות בלה"ק המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות. הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללה"ק, אנגלית, צרפתית ורוסית, ויוצא בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת ש"פ תזריע-מצורע ה'תשע"ב יצאה חוברת מס' כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד ש"פ אחו"ק יצא חוברת מס' כח שבה המחברת השני' (שמעולם לא הודפסה, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד).

המחברות הועברו לספריית אגודת חסידי חב"ד.

נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.

הסתלקותה

ציון הרבנית חנה

הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום השבת בו' בתשרי תשכ"ה (1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל הרבי הריי"צ ברובע קווינס שבניו יורק.

ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.

בנות רבות נושאות את השם חנה ומוסדות נוסדו חינוך רבים לזכרה.

לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי רש"י על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם אגרת התשובה עם הקדשה לזכרה.

משפחתה

• בעלה: הרב לוי יצחק שניאורסון.
• בניה: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.
• נכדתה: גב' דליה רויטמן.

קישורים חיצוניים

• זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק
• ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה - .
• ל"ג בעומר בפריז - .
• זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה - .
• קובץ אם המלכות, ועד תלמידי התמימים, תשע"א.

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא