עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]
[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]
הרב '''עובדיה יוסף''', הוא [[ראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו.
הרב '''עובדיה יוסף''', הוא הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו.


==ביוגרפיה==
==תולדות חייו==
 
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.
הרב עובדיה יוסף נולד בי"א בתשרי תרפ"א (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.


בשנת [[תש"ד]] נישא למרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].
בשנת [[תש"ד]] נישא למרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].
שורה 63: שורה 62:


== חיכוכים ==
== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם.
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם.



גרסה מ־03:03, 17 ביולי 2013

הרב עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף, הוא הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו.

תולדות חייו

הרב עובדיה יוסף נולד בי"א בתשרי תרפ"א (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה. בשנת תרפ"ד עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים. בנערותו למד בישיבת פורת יוסף, שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת תש"ד נישא למרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים תש"ה-תש"ז שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים תש"ז-תש"י שימש כאב בית דין במצרים.

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה, בשנים תשכ"ה-תשכ"ח כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת תשכ"ט נבחר לכהן כרב ראשי בתל אביב.

בחשוון תשל"ג נבחר לרב הראשי הספרדי, לצד הרב שלמה גורן ששימש כרב הראשי האשכנזי. באייר תשמ"ג הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת תשד"מ ייסד את מפלגת ש"ס והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

בין ספריו, נמנים שו"ת 'יביע אומר' (עשרה כרכים), שו"ת 'יחווה דעת' (ששה כרכים), הספר 'חזון עובדיה' (18 כרכים) ו'הליכות עולם' (שמונה כרכים). הספר 'ילקוט יוסף', המהווה ספר יסוד לאלפי משפחות, נערך על ידי בנו הרב יצחק יוסף, על יסוד פסקיו.

עם חסידי חב"ד

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם חסידי חב"ד והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, סייע רבות לפעולות מרכז הצלה לילדי ישראל, בהנהלת הרבנים עזריאל זליג סלונים. בדרשתו השבועית במוצאי שבת, המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את שו"ע הרב, הצמח צדק, ואת ספרי הרב חיים נאה. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

גם כיום מקורבים אליו חסידי חב"ד רבים, בדוגמת הרב שמעון אליטוב והרב שלום דובער וולפא.

מכתב לרבי

לקראת י"א בניסן ה'תשל"ב, יום ההולדת השבעים של הרבי, שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.

נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא בספריית הרבי

.

הגאון

הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת תשמ"ט, לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג בציצית, כפי האריז"ל ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף.

הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה [1]: ""לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם"."

בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי.

כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגהה בפנים[דרוש מקור].

הסכמה לספר יחי המלך

העניק הסכמה לספר יחי המלך (ספר) בו מוכיח הרב שלום בער וולפא כי הרבי בחזקת משיח.

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד.

אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר יחי המלך המשיח.

סיום הרמב"ם

בי"א ניסן תשע"ב התקיים סיום הרמב"ם מרכזי בארץ הקודש (על ידי צעירי אגודת חב"ד), בשילוב ציון יום הולדתו של הרבי. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד [2], הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו". לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב אברהם יוסף, מכתב מיוחד, בו שיבח את תקנת לימוד הרמב"ם ואת מחוללה, הרבי.

חיכוכים

בשנת תשל"ב הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם.

הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: "לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"[3].

למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב שלמה גורן וברב עובדיה יוסף. יש האומרים [דרוש מקור], כי עובדה זו היתה אחת הסיבות לכך שהרב עובדיה יוסף לא התקבל ליחידות בבניין הספריה כמו רבנים ראשיים אחרים, היות כי העובדה שמונה לרב ראשי בחיי רב מכהן פגעה בכבוד הרבנות.

בשנת תשע"ג, בשיחה עם מקורביו, הזכיר הרב את דעת הרבי בנושא הדחת הרב הראשי [[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור: [2], חב"ד און ליין.]]].

כאשר תיקן הרבי את מבצע נרות שבת קודש שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת השלחן ערוך, הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות. רבי ישראל אבוחצירא הבבא סאלי זצ"ל מחה נגדו בתקיפות.

משפחתו

בנו הרב יעקב יוסף היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים במוסדות חב"ד. בנו הרבנים אברהם, יצחק ודוד עומדים אף הם בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים לשלוחים במקומות שונים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. בשלהי הע' 3, נדפס בלקו"ש חל"ג עמ' 95 ואילך.
  2. [1], ]
  3. אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד.