שמואל לויטין: הבדלים בין גרסאות בדף

(יש מה להרחיב)
 
(99 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמואל לויטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל לויטין]]
[[קובץ:שמואל לויטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל לויטין]]
הרב '''שמואל לויטין''' נולד בשנת [[תרמ"ג]] בעיירה פאהר לאביו הרב זאב וולף שהיה משגיח בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].  
הרב '''שמואל הלוי לויטין''' ([[י"ג בחשוון]] [[תרמ"ג]] - [[י"א באלול]] [[תשל"ד]]), היה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], רב בולט בקהילת חב"ד ש[[רבותינו נשיאינו]] נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כ[[שד"ר]], חבר הוועד לכתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח]], ועוד. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על ארצות הברית.
[[קובץ:שמואל. ל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| ]]


הוא היה התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר פטירתו.
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] [[פאהר]] לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלקותו]].


למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. הרבי התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע חסידות מהרבי נ"ע עוד לפני שאני נולדתי".  
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".


נישא למרת שיינא (בת ר' אשר מרגליות) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף בסיביר. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.
[[נישואין|נשא]] את מרת שיינא (בת הרב [[אשר מרגליות]]) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף ב[[סיביר]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.


כיהן כרבה של העיירה [[ראקשיק]] וכרב הבית אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאוחר יותר נשלח לגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד הרבה תלמידים.
חמיו היה הרב של ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת [[תרס"ט]] נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות [[אדמו"ר הרש"ב]].


יצא כ[[שד"ר]] להפיץ יהדות ב[[שליחות]] אדמו"ר הריי"צ ב[[ארצות הברית]]. היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.


בחשון [[תש"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הריי"ץ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר י' [[כסלו]] חזר לניו יורק.
בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר [[כותאיסי]] ב[[גרוזיה]], לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.


הרבי היה שואל אותו שאלות בהלכה.
רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.


בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[פטרבורג]] ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.


נפטר בי"א [[אלול]] [[תשל"ד]] וזכה ש[[הרבי]] יצא להלוויתו.
בשנת [[תרפ"ה]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[נעוועל]] [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]] ו[[שו"ב]] ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.}} למנותו לרב בשיקגו במקום הרב [[מרדכי זוין]].


תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
בכסלו [[תרפ"ט]] הוא נאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד]]. והם סגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם [[תומכי תמימים נעוועל]] והגלו אותו ל[[סיביר]] לשלש שנים. ב[[תרצ"א]] בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב [[בנימין גורודצקי]] ולאחר מכן עבר לגור ב[[מוסקבה]]. ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
כעבור שנה, ב[[תמוז]] [[תרצ"ז]], הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע ל[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.  


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של אדמו"ר הריי"צ.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
ב[[חודש חשוון]] [[תש"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר [[י' בכסלו]] חזר לניו יורק.  


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
[[הרבי]] היה מוכר דרכו את החמץ לפני [[פסח]] והיה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]].


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
היה המשפיע הראשי של [[ישיבת תומכי תמימים 770]]. בשנת [[תשי"ז]] התקיים דינר של הישיבה בה הושר '[[התקווה]]', והרבי בתגובה לכך הוריד את הנשיאות מהישיבה. הבחורים ב770 החליט לעשות מחאה לר' שמואל לוויטין שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מיחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל שהיה באמצע להתפלל שחירת, וברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה{{הערה|תשורה על החסיד ר' [[שולם פלדמן]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teitelbaum-Olidort%20-%20Tammuz%2015,%205775.pdf פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז [[תשע"ה]] {{PDF}}, עמ' 83 - 85.}}.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה שהרבי יצא להלוויתו.


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
שאלה ארוכה ממנו בעניין [[עגונה]] ששאל את רבני [[ירושלים]] הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת [[תרפ"ב]] נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
== משפחתו ==
*גיסו, הרב [[אליהו שמואל כהנוב]]
*גיסו, הרב [[ירחמיאל חדש]]
*בנו, הרב [[בנימין לויטין]]
*בנו , הרב אברהם יעקב (אברהם יענקל) לויטין
*חתנו, הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]]
 
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80970 ראשי פרקים מתולדות חייו, וכתי"ק של הרבי במכתבים אליו]
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 299-312.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2021/12/111-Cheshvan-5782-9.pdf גליון א חסידישע דערהער]
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/11-elul-reb-shmuel-levitin/ היה רק ר' שמואל אחד]''', תולדות חייו בצירוף תמונות{{אנש}}
* [https://photos.google.com/share/AF1QipPRkIdzpgZSRXDopa6CDInHZfm5sRa1Fo-2lvmwRb_d8lZlFxrAUyKV6XaISA1eXQ?pli=1&key=ajRNM09nMHd1Y2kwNHFjelhTOVV6OXNVUzlsUXln י"ב אלול תשל"ד הלוויתו של ר' שמואל] - גלריה {{רבי דרייב}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_21.html גלרייה נדירה של הרבי בדירת הרבי הריי"צ עם המשפיע הרב שמואל לויטין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:לויטין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים בכותאיס]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]

גרסה אחרונה מ־15:19, 23 ביולי 2024

הרב שמואל הלוי לויטין (י"ג בחשוון תרמ"ג - י"א באלול תשל"ד), היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, רב בולט בקהילת חב"ד שרבותינו נשיאינו נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כשד"ר, חבר הוועד לכתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח, ועוד. מונה על-ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על ארצות הברית.

הרב שמואל לויטין

תולדות חייםעריכה

נולד בי"ג חשון תרמ"ג בעיירה פאהר לאביו הרב זאב וולף לויטין שהיה משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם אדמו"ר המהר"ש לאחר הסתלקותו.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מראשוני התלמידים שם. הרבי התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע חסידות מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".

נשא את מרת שיינא (בת הרב אשר מרגליות) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף בסיביר. במלחמת העולם השנייה שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.

חמיו היה הרב של העיירה ראקשיק ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב.

בשנת תרע"ה במלחמת העולם הראשונה הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.

בשנת תרע"ו שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר כותאיסי בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.

רבי יצחק זאב מבריסק העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.

בשנת תרפ"ה חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל אדמו"ר הריי"צ לפטרבורג ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.

בשנת תרפ"ה הקים אדמו"ר הריי"צ בנעוועל בית מדרש לרבנים ושו"ב ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ[2] למנותו לרב בשיקגו במקום הרב מרדכי זוין.

בכסלו תרפ"ט הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם תומכי תמימים נעוועל והגלו אותו לסיביר לשלש שנים. בתרצ"א בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב בנימין גורודצקי ולאחר מכן עבר לגור במוסקבה. בחודש שבט תרצ"ז הצליח לצאת מרוסיה לריגא והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.

כעבור שנה, בתמוז תרצ"ז, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לנסוע לארצות הברית כשד"ר ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.

היה ממארגני כתיבת ספר תורה של משיח וחבר הועד לבנין האוהל של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשוון תש"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לייסד את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול קצת לאחר י' בכסלו חזר לניו יורק.

הרבי היה מוכר דרכו את החמץ לפני פסח והיה שואל אותו שאלות בהלכה.

היה המשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים 770. בשנת תשי"ז התקיים דינר של הישיבה בה הושר 'התקווה', והרבי בתגובה לכך הוריד את הנשיאות מהישיבה. הבחורים ב770 החליט לעשות מחאה לר' שמואל לוויטין שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מיחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל שהיה באמצע להתפלל שחירת, וברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה[3].

נפטר בי"א באלול תשל"ד וזכה שהרבי יצא להלוויתו.

שאלה ארוכה ממנו בעניין עגונה ששאל את רבני ירושלים הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת תרפ"ב נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.
  3. תשורה על החסיד ר' שולם פלדמן, פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז תשע"ה  , עמ' 83 - 85.


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)