פולין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:49, 15 בינואר 2024

פולין היא מדינה במזרח אירופה. בתקופה שלפני השואה התגוררו בה 3.4 מיליון יהודים^[1] ובתום המלחמה שרדו רק 380,000 מהם.

מלכות פולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות שבת קודש פרשת בהעלותך י"ט בסיוון תנש"א^[2] דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה אדמו"ר הריי"צ בפולין:

איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שמו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית בעשרים בסיון, אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי תענית (על דרך מעלת פורים שלגבי יום (שהוא) כפורים). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).

.

כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא, שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.^[3]ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).

חסידויות פולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם גור ויז'ניץ צאנז ועוד

אדמו"ר הריי"צ בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה

בכ"ח שבט תרפ"ח הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לביקור בפולין לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.

בהתוועדות תשל"ד,^[4] התייחס הרבי לתקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"^[5]

זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות הרבי הריי"צ בפולין, הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין.

ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות תורת החסידות בווארשה על ידי הרבי הריי"צ (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"^[6] גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.

עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, ודי למבין.

חוש הריח[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר האמצעי אמר לרבי מרדכי מצ'רנוביל שפולין לקחה את חוש הריח.^[7]

התייסדות קהילת חב"ד בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התייסדות קהילת חב"ד בפולין

התייסדות קהילת חב"ד בפולין החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם בשואה נכחדה הקהילה.

בתי חב"ד בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפולין פועלים כיום שני בתי חב"ד:

וורשא - בית חב"ד המפעיל בית כנסת, מקווה, כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת הרב שלום דוב בער סטמבלר.
קראקוב - בהנהלת הרב אליעזר גוראריה.
בעבר שימש הרב נחמיה סגל כשליח בוורשא.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, קה"ת תשע"א.

מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן¹ · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה² · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה¹ · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה¹ · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן¹ · קפריסין² · קרואטיה · רומניה · רוסיה¹ · שבדיה · שווייץ

1. חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

‏

ערים ועיירות בפולין

אטוואצק · ורשה · לודז'

עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • ערים בפולין

‏‏

הערות שוליים

↑ והייתה הריכוז היהודי הגדול בעולם
↑ (התוועדויות תנש"א, כרך ג, עמוד 345 ואילך).
↑ ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.
↑ מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.
↑ תרגום חופשי ללא אחריות.
↑ להרחבה, ראו: הרב מנחם זמבא.
↑ שיחת אחרון של פסח תשכ"ג אות ה'.

[1] והייתה הריכוז היהודי הגדול בעולם

[2] (התוועדויות תנש"א, כרך ג, עמוד 345 ואילך).

[3] ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.

[4] מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.

[5] תרגום חופשי ללא אחריות.

[6] להרחבה, ראו: הרב מנחם זמבא.

[7] שיחת אחרון של פסח תשכ"ג אות ה'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''פולין''' היא מדינה באירופה.
+[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|310px|גטו בעיר [[לודז']] שבפולין]]
+'''פולין''' היא מדינה במזרח [[אירופה]]. בתקופה שלפני [[השואה]] התגוררו בה 3.4 מיליון [[יהדות|יהודים]]{{הערה|והייתה הריכוז היהודי הגדול בעולם}} ובתום המלחמה שרדו רק 380,000 מהם.
+[[קובץ:פולין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] פולין עם [[שלוחים|שלוחי הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבנים]]]]
-השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
+==מלכות פולין==
-יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
+ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[בהעלותך]] [[י"ט בסיוון]] [[תנש"א]]{{הערה|1=(התוועדויות תנש"א, כרך ג,
+עמוד 345 ואילך).}} דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין:
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא,
+שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
-== מלכות פולין ==
-בהתוועדות תנש"א,<REF>שבת-קודש פרשת בהעלותך, י"ט בסיוון תנש"א (התוועדויות תנש"א, כרך ג,
-עמוד 345 ואילך).</REF> התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין":
-איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו
-נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שכ"ק מו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם).
-ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית בעשרים בסיון,
-אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה – שלא על-ידי תענית (ע"ד מעלת פורים שלגבי יום (שהוא)
-כפורים). ובפרט ע"פ הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו ע"ד
-המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).
-ולהוסיף בהשייכות ל"מלכות פולין" דווקא:
-ידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן
-ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי
-שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].
-ולהוסיף שלינה היא בלילה דווקא, ש(חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
 שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי
-זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה.
+זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי [[הקב"ה]] עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.{{הערה|1=ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.}}ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).
-אבל לאידך גיסא - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי
+==חסידויות פולין==
-הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.<REF>ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.</REF>ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים ["משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).
+בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם [[גור]] [[ויז'ניץ]] [[צאנז]] ועוד
+==[[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין==
+{{ערך מורחב|ערך=[[ורשה#ביקור אדמו"ר הריי"צ|ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה]]}}
+ב[[כ"ח שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לביקור ב[[פולין]] לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.
-== אדמו"ר הריי"צ בפולין ==
+ב[[התוועדות]] [[תשל"ד]],{{הערה|1=מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.}} התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"{{הערה|1=תרגום חופשי ללא אחריות.}}
-בהתוועדות [[תשל"ד]],<REF>מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד.</REF> התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"<REF>תרגום חופשי ללא אחריות.</REF>
+זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות [[הרבי הריי"צ]] בפולין,
+הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין.
-זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות הרבי הריי"צ בפולין,
+ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה
-הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין.
+ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות [[תורת החסידות]] בווארשה על ידי הרבי [[הריי"צ]] (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם זמבא]].}} גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.
-ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה
+עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, ודי למבין.
-ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין.
-במקביל הפצת מעיינות תורת החסידות בווארשה ע"י הרבי [[הריי"צ]] (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"<REF>ראה ערך מנחם זמבא.</REF> גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.
+==חוש הריח==
-עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, וד"ל.
+[[אדמו"ר האמצעי]] אמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקחה את חוש הריח.{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח [[תשכ"ג]] אות ה'.}}
+==התייסדות קהילת חב"ד בפולין==
+{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בפולין}}
+'''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה.
-== חוש הריח ==
+==בתי חב"ד בפולין==
+בפולין פועלים כיום שני [[בית חב"ד|בתי חב"ד]]:
+* '''[[וורשא]]''' - [[בית חב"ד]] המפעיל [[בית כנסת]], [[מקווה]], כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת ה[[רב]] [[שלום דוב בער סטמבלר]].
+* '''[[קראקוב]]''' - בהנהלת ה[[רב]] [[אליעזר גוראריה]].
+*בעבר שימש הרב [[נחמיה סגל]] כשליח ב[[וורשא]].
-[[אדמו"ר האמצעי]] שאמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקח את
+==קישורים חיצוניים==
-חוש הריח.<REF>שיחת אחרון של פסח תשכ"ג אות ה'.</REF>
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66026 '''תחיית היהדות בפולין''' - הרב מנחם יוסקוביץ רבה הראשי של פולין בחלוקת דולרים אצל הרבי] ● וידאו - {{אינפו}}
+*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf '''סקירה אודות התייחסויות רבותינו נשיאינו לפולין ופעילות חב"דית במדינה''', מתוך תשורה מחתונת שלום דובער ונחמה דינה סטמבלר.]
+*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3508267 מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?]''' {{בית חבד}}
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61028 נשיא פולין ריגש את הרבנים]''' - {{אינפו|}}
+*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%d7%a9%d7%81%d6%b7%d7%9c%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%94-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a4%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9c%d6%b4%d7%99%d7%9f/ רבי לילדים: שלוה בפולין]''' {{וידפו}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_81.html הרבי הריי"צ מסביר: לזלזל בצדיקים אחרים? היפך מנהג חסידי חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
-==קהילות חב"ד בפולין==
+==לקריאה נוספת==
+*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]] [[תשע"א]].
-בפולין היו קהילות חב"דיות בדור הקודם. הקהילה הגדולה היתה ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]].
+{{מדינות אירופה}}
+{{ערים בפולין}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פולין|*]]
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]
-[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]