כיור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | |||
[[קובץ:כיור 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכיור]] | [[קובץ:כיור 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכיור]] | ||
ה'''כיור''' שב[[בית המקדש]] היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת | ה'''כיור''' שב[[בית המקדש]] היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת שה[[כהן|כהנים]] ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחלת עבודתם במקדש. | ||
הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה. | הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור [[נחושת]] וכנו [[נחושת]] לרחצה. | ||
== מקום הכיור == | == מקום הכיור == | ||
מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{ | מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{הערה|שהוא שמאל הנכנס למקדש}} מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני שלושת ההלכות הבאות: | ||
*על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל. | *על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל. | ||
*אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צד צפון של ה[[עזרה]] פנוי מ[[:קטגוריה:כלי המזבח|כלים]]{{ | *אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צד צפון של ה[[עזרה]] פנוי מ[[:קטגוריה:כלי המזבח|כלים]]{{הערה|חוץ מהמזבח וכלי השחיטה, מכיון שלסברת רבי יוסי הגלילי החיוב שיהיה המזבח פנוי מכלים נובע מכך שהמקום מיועד לשחיטה בלבד. כך נפסקת ההלכה, ולא כרבי אליעזר בן יעקב שסובר שהדרשה של "תפונה" אוסרת גל המזבח להיות בצד צפון, ולפי זה היה המזבח בדרום.}}. | ||
*מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל{{ | *מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל{{הערה|תלוי במחלוקת האם האולם כלול בקדושת ההיכל. ומכיון אז אם פתח ההיכל הוא פתח האולם אז צריך שיהיה יותר לצד דרום עד שלא יפסיק אפילו בין פתח האולם למזבח.}}, | ||
לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל{{ | לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל{{הערה|1=[[זבחים]] נט, א.}}. | ||
== כן הכיור == | |||
[[קובץ:מכונות הנחושת.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מכונות הנחושת]] | |||
'''כן הכיור''' הוא כלי עליו עמד הכיור, והוא מצוות עשה מהתורה" כאמור בספוק "ועשית כיור [[נחושת]] וכנו נחושת". | |||
== המוכני == | == המוכני == | ||
ה'''מוכני''' של הכיור וכנו היה כלי ב[[בית המקדש השני]], שבנה בן קטין. | |||
לדעת [[הרמב"ם]] המוכני הינו כלי הטמון בחול ומחובר לכיור, אליו היו עוברים המים בשעת הלילה. | |||
== | ולדעת ה[[ראב"ד]] הוא גלגלת עם חוט, את הכיור וכנו היו קושרים בחוט ומגלגלים אותו לבור שבעזרה. | ||
לדעת שניהם המוכני ודרכיו נועדו כדי שמי הכיור יחשבו קשורים לארץ ולא יפסלו משימוש משום ש"לנו". | |||
== מכונות ה[[נחושת]] == | |||
'''מכונות הנחושת''', היו עשרה כלים{{הערה|מלכים א, ז כ"ה.}} ששימשו כ"כנו" של הכיור, ועליהם היה [[הכיור]]. עשיית הכן היא מצווה מהתורה וכאמור בפסוק "ועשית כיור [[נחושת]] וכנו נחושת". | |||
עשרת הכלים היו עשויים מנחושת, וכמצוות ה[[תורה]]. כל אחת מהמכונות היו באורך ורוחב של ארבע אמות, ובגבוה של שלוש [[אמות]]. | |||
בתוך האופן היה נקב בו הייתה תחובה יד. בין כל ידי האופן, היו מסגרות כעין טבלאות. | |||
מלבד זאת, הייתה על המסגרת התחתונה "שלבים", שהם מקלות [[נחושת]] זקופים{{הערה|1=[[רש"י]].}}, ובניהם היו עוד מסגרות, ועל מסגרות אלו היו ציורים בולטים של [[אריה|אריות]], בקרים וכרובים. על ה"שלבים" היה כן הכיור. מתחת לצורות האריות, היו צורות כעין ה[[כרובים]]. | |||
לכל מכונה הייתה ארבעת אופני נחושת, ונסרים של נחושת, וארבעת פעמותיו של הכן היו בולטות למעלה מהנסרים בזויות הכן. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:01, 25 בפברואר 2024
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הכיור שבבית המקדש היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת שהכהנים ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחלת עבודתם במקדש.
הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה.
מקום הכיורעריכה
מקומו היה בין האולם למזבח, משוך לדרום[1] מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני שלושת ההלכות הבאות:
- על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל.
- אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צד צפון של העזרה פנוי מכלים[2].
- מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל[3],
לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל[4].
כן הכיורעריכה
כן הכיור הוא כלי עליו עמד הכיור, והוא מצוות עשה מהתורה" כאמור בספוק "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת".
המוכניעריכה
המוכני של הכיור וכנו היה כלי בבית המקדש השני, שבנה בן קטין.
לדעת הרמב"ם המוכני הינו כלי הטמון בחול ומחובר לכיור, אליו היו עוברים המים בשעת הלילה.
ולדעת הראב"ד הוא גלגלת עם חוט, את הכיור וכנו היו קושרים בחוט ומגלגלים אותו לבור שבעזרה.
לדעת שניהם המוכני ודרכיו נועדו כדי שמי הכיור יחשבו קשורים לארץ ולא יפסלו משימוש משום ש"לנו".
מכונות הנחושתעריכה
מכונות הנחושת, היו עשרה כלים[5] ששימשו כ"כנו" של הכיור, ועליהם היה הכיור. עשיית הכן היא מצווה מהתורה וכאמור בפסוק "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת".
עשרת הכלים היו עשויים מנחושת, וכמצוות התורה. כל אחת מהמכונות היו באורך ורוחב של ארבע אמות, ובגבוה של שלוש אמות.
בתוך האופן היה נקב בו הייתה תחובה יד. בין כל ידי האופן, היו מסגרות כעין טבלאות.
מלבד זאת, הייתה על המסגרת התחתונה "שלבים", שהם מקלות נחושת זקופים[6], ובניהם היו עוד מסגרות, ועל מסגרות אלו היו ציורים בולטים של אריות, בקרים וכרובים. על ה"שלבים" היה כן הכיור. מתחת לצורות האריות, היו צורות כעין הכרובים.
לכל מכונה הייתה ארבעת אופני נחושת, ונסרים של נחושת, וארבעת פעמותיו של הכן היו בולטות למעלה מהנסרים בזויות הכן.
הערות שוליים
- ↑ שהוא שמאל הנכנס למקדש
- ↑ חוץ מהמזבח וכלי השחיטה, מכיון שלסברת רבי יוסי הגלילי החיוב שיהיה המזבח פנוי מכלים נובע מכך שהמקום מיועד לשחיטה בלבד. כך נפסקת ההלכה, ולא כרבי אליעזר בן יעקב שסובר שהדרשה של "תפונה" אוסרת גל המזבח להיות בצד צפון, ולפי זה היה המזבח בדרום.
- ↑ תלוי במחלוקת האם האולם כלול בקדושת ההיכל. ומכיון אז אם פתח ההיכל הוא פתח האולם אז צריך שיהיה יותר לצד דרום עד שלא יפסיק אפילו בין פתח האולם למזבח.
- ↑ זבחים נט, א.
- ↑ מלכים א, ז כ"ה.
- ↑ רש"י.