![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בית המטבחיים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) משולב בערכי בית המקדש על פי תורת חב"ד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:{{ציטוט|וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים.}}. | המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:{{ציטוט|וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים.}}. | ||
במשנה{{הערה|סוכה ה ח.}} מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש. | במשנה{{הערה|סוכה ה ח.}} מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש, ושני טעמים בדבר{{הערה|על פי תורת מנחם, תשכ"ח [https://chabadlibrary.org/books/11200009877 עמ' 58]:}} | ||
טעם אחד – לפי שהיתה "משמרתו (של בילגה) שוהה לבוא, ונכנס ישבב אחיו עמו ושימש תחתיו", והיינו, שהכהנים של משמרת בילגה לא היו זריזים, ונתעצלו בעבודת המקדש, ולכן קנסו משמרת זו. | |||
וטעם שני – "מעשה במרים בת בילגה (ממשמר בילגה היתה, וכן שמה) שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים. כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן), היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני, שהרי המזבח נמשל לזאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל (ע"י הקרבנות שמקריבין עליו), ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק [והיינו, שישנה מציאותו של המזבח בשלימותו, שהרי "היתה מבעטת .. ע"ג המזבח", ואעפ"כ, בשעה שישראל זקוקים להגנה מפני היוונים, "בעת צרתם", אין המזבח מסייע להם, אלא היוונים מושלים על ישראל ועל ביהמ"ק]. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה". | |||
== העמודים == | == העמודים == | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
{{ | {{להשלים}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/541998 בית המטבחיים] {{בית חבד}} | * לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/541998 בית המטבחיים] {{בית חבד}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:11, 29 בדצמבר 2025
בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה.
בית המטבחיים היה ממוקם בין מזבח העולה לקיר הצפוני של העזרה[1].
ובו היו 24 טבעות, 8 שולחנות ו8 עמודים לתלייה.
הטבעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר בגמרא[2] כי לפני שחיטת קרבן היו חובטים בראשו במקל עד שיוחנן כהן גדול ביטל זאת מחשש להיטרפות הבהמה, או משום שמדובר במנהג של עבודה זרה, ובמקום זאת התקין טבעות ברצפה אשר נועדו להחזיק את ראשה של הבהמה בזמן השחיטה.
הטבעות היו במבנה של עשרים וארבע טבעות בארבע שורות, שש טבעות בכל שורה (ממזרח למערב). טבעת לכל משמר, ל-24 משמרות הכהונה.
המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:
וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים.
.
במשנה[3] מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש, ושני טעמים בדבר[4]
טעם אחד – לפי שהיתה "משמרתו (של בילגה) שוהה לבוא, ונכנס ישבב אחיו עמו ושימש תחתיו", והיינו, שהכהנים של משמרת בילגה לא היו זריזים, ונתעצלו בעבודת המקדש, ולכן קנסו משמרת זו.
וטעם שני – "מעשה במרים בת בילגה (ממשמר בילגה היתה, וכן שמה) שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים. כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן), היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני, שהרי המזבח נמשל לזאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל (ע"י הקרבנות שמקריבין עליו), ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק [והיינו, שישנה מציאותו של המזבח בשלימותו, שהרי "היתה מבעטת .. ע"ג המזבח", ואעפ"כ, בשעה שישראל זקוקים להגנה מפני היוונים, "בעת צרתם", אין המזבח מסייע להם, אלא היוונים מושלים על ישראל ועל ביהמ"ק]. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה".
העמודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שתי שורות של ארבעה עמודים ננסיים, ועליהם "רבעים" של ארז שבהם קבועים ווים ("אונקליות") של ברזל. ושלושה סדרים של ווים היו על העמודים בווים אלו היו תולים את הבהמה ומפשיטים את עורה מעליה. שלושת הסדרים נועדו לשלושת סוגי הבהמות שהקריבו במקדש - הנמוך לכבש, האמצעי לאיל והגבוה לפר.
השולחנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסמוך לכל עמוד היה שולחן עשוי שיש, ועליו היו מנתחים את הבהמה לנתחיה ושוטפים את הקרביים שלה.
גודלו של בית המטבחיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הדעות לגבי שטחו של בית המטבחיים חלוקות - 46.5, 44.5, 45 או 51.5 אמות.
בית המטבחיים מתואר במשנה:
וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע - ויש אומרין: ארבעה של שש שש - שעליהן שוחטין את הקודשים. ובית המטבחיים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודין ננסין, ורביעין של ארז על גביהן, ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן, ושלושה סדרים על כל אחד ואחד, שבהן תולין ומפשיטין, ושולחנות של שיש שבין העמודים.
. ובהמשך כתוב:[5]
מקום הטבעות עשרים וארבע, מן הטבעות לשולחנות ארבע, מן השולחנות לננסין ארבע...והמותר בין כבש לכותל ומקום הננסין...
.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, בית המטבחיים
| בית המקדש | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן • בית המקדש הראשון • בית המקדש השני • בית המקדש השלישי | ||||||
| הר הבית | מנורות • מחנה שכינה • שמן המשחה שילוח מן המחנה • מעלות הר הבית • הבירה • עליה להר הבית • זיהוי מקום המקדש | ||||||
| העזרה | רצפת העזרה • שערי העזרה • עזרת נשים • עזרת ישראל • עזרת כהנים • אחורי בית הכפורת • הכיור • כן הכיור • מוכני • שירה • ים הנחושת • בית המוקד | ||||||
| הלשכות | לשכת העצים • לשכת השמנים • לשכת המצורעים • לשכת הנזירים • לשכת כלי השיר • לשכת עושי חביתין • לשכת פנחס המלביש • לשכת הגזית • לשכת בית המוקד | ||||||
| מזבח | כבש המזבח • יסוד המזבח | ||||||
| היכל |
| ||||||
| קורבנות | קרבן חטאת • קרבן עולה • קרבן תמיד • קרבן שלמים • קרבן תודה • קרבנות הנשיאים • קרבן פסח • שתי מתנות שהן ארבע • קרבן מנחה • קרבן העומר | ||||||
| עובדי המקדש | כהן גדול • כהנים • שבט לוי • שמירת המקדש • איש הר הבית | ||||||