משתמש:חיים כ./טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:00, 24 במאי 2025

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (תרכ"ג - כ"ז טבת תשי"ב) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית בחברון ובירושלים. הוא ייסד וניהל את ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים בסמרקנד ובירושלים, ופעל לרכישת חצר רומנו. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו לארץ הקודש והשתקע בחברון, שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת אדמו"ר האמצעי.

בשנת תר"מ, ביום י"א בסיוון, נשא לאישה את הרבנית חנה ברכה אשכנזי, בתו של הרב דובער אשכנזי, ממנהיגי הקהילה החברונית ^[1]. לאחר נישואיו למד עם הרב שניאור זלמן סלונים, נין אדמו"ר האמצעי ^[2]. הוא למד גם אצל הרב שמעון מנשה חייקין, רבה של חברון, ואצל הרב אליהו מני, והשניים העניקו לו סמיכה לרבנות. בשנת תרנ"ב השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב דובער אפרת, רבה של חברון^[3].

ייסוד ישיבת 'מגן אבות'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרמ"ט, בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת 'מגן אבות (חברון)' בחברון, יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה והרב שניאור זלמן סלונים. הישיבה, שכללה גם תלמוד תורה לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון ^[4].

רבנות בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרס"ג, לאחר עזיבת הרב דובער אפרת את חברון, הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים. בתחילה סירב, אך לאחר תמיכת הרב חיים חזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד" ובהסכמת אדמו"ר הרש"ב, קיבל את המינוי ^[5] כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה ^[6] הישיבה סונפה לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.

קשר עם ה"שדי חמד"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב חיים חזקיהו מדיני, רבה הספרדי של חברון ^[7]. היכרותם החלה בשנת תרנ"ג, כאשר הרב אליעזרוב ביקר כשד"ר בקראסו-באזר שבאוקראינה, שם כיהן ה"שדי חמד" כרב ^[8]. ה"שדי חמד" פרסם דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב, והילל את בקיאותו וחסידותו ^[9]. השניים פעלו יחד למניעת השפעת ארגון 'כל ישראל חברים' בחברון ^[10]. וקראו לנדיבי חו"ל לתמוך בקהילה ^[11]. כהונתם המשותפת הסתיימה עם פטירת ה"שדי חמד" בכ"ד בכסלו תרס"ה ^[12].

עמידה בפרץ למען חינוך יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך כהונתו כרב, התנגד הרב אליעזרוב להקמת בתי ספר בחברון על ידי תנועות לאומיות כגון 'צעירי חברון' ו'כל ישראל חברים' ^[13]. ובתמיכת אדמו"ר הרש"ב, הצליח למנוע הקמת בתי ספר אלו, ושמר על חינוך תורני בחברון ^[14].

תורת אמת - חברון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת 'תורת אמת חברון', שהמשיכה את פעילות ישיבת 'מגן אבות' שייסד. בשנת עת"ר הגיע ליובאוויטש לסייע בהכנות להקמת הישיבה, ושהה שם במשך כשנתיים. בתמיכת אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ^[15], הישיבה נפתחה בחשוון תער"ב בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה לבית רומנו ^[16]. בשנים אלו התעסק, ביחד עם שלמה זלמן הבלין וגיסו מנחם מענדל נאה להעברת נחלות אדמו"ר הרש"ב בחברון על שמו. אשר מסיבות חוקיות שונות לא היו רשומות על שמו של הרבי, עד אשר פעלו את העניין לנחת רוח הרבי הרש"ב^[17]. במהלך מלחמת העולם הראשונה, גורשו חסידי חב"ד בעל אזרחות זרה מחברון על ידי הטורקים, והישיבה נסגרה ^[18]. הרב אליעזרוב באותה תקופה שהה בשליחותו בסמרקנד. וכששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב יעקב יוסף סלונים לרב הקהילה האשכנזית בחברון.

השליחות בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

'תורת אמת' - ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב בירושלים, שם סייע בתרפ"ב בהקמת ישיבת 'תורת אמת' בירושלים, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ^[19], הוא פעל עם הרב מנחם מענדל נאה לגיוס תלמידים ותמיכה כספית , ובמקביל פעל באופנים שונים לרווחת חסידי חב"ד בירושלים.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרבי החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, ובקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן[דרושה הבהרה]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו הרבנית חנה. מפעם לפעם היו רבותינו נשיאינו מבקשים ממנו להעתיר בעדם במערת המכפלה, ובירושלים - בכותל המערבי ובקבר דוד המלך.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה יהודה ליב נפטר בירושלים בכ"ז טבת תשי"ב.

בשנת תשמ"ז החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו בעיר.

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת שאילת שלמה, ירושלים תשס"ב

בנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אברהם אליעזרוב

נכדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דובער אליעזרוב חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, עד כי יבוא שיל"א חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, שבועון בית משיח גיליון 686, באתר חב"ד אינפו ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
מכתב הרבי הריי"צ אליו

{{{2}}},

יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו

הערות שוליים

↑ הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה חוזר של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש, ובן בית אצלם. בשנת תרל"ג עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית.
↑ שני הצעירים, שהיו גאונים בנגלה וחסידות, שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם אדמו"ר הרש"ב, ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת חב"ד בתל אביב-יפו.
↑ הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב.
↑ בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. ולמרות גילם הצעיר, נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.
↑ ה"שדי חמד", שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, שאף שיקבל את המינוי. הרבי הרש"ב שיגר מברק ואגרת תמיכה, בהן כתב: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש חברון ת"ו... ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל" (אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב), חלק א', אגרת קכד). במכתב נוסף כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק חברון ת"ו" (שם, אגרת קכה). ה"שדי חמד" הוסיף שבחים בכתב ההכתרה, וגם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שיגר מכתב ברכה.
↑ הרבי הרש"ב הביע נחת מהמינוי, וציין בשנת תרס"ז כי הרב אליעזרוב קיבל את הרבנות בדרך מסירות נפש, למרות פרנסה טובה קודם לכן, כדי לתקן את מצב העיר (אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב), חלק ד', אגרת קעד.).
↑ השניים נועדו בתדירות גבוהה, התייעצו בענייני הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים.
↑ ה"שדי חמד" הזכיר את הביקור בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז), ותיאר את הרב אליעזרוב כ"חריף ובקי, ותיק וחסיד". הוא מסר ל"שדי חמד" מכתב מאחד הרבנים בארץ הקודש, שעערער על שם הספר "שדי חמד", והשניים דנו בנושא.
↑ בספר 'שדי חמד' (כללים מערכת ח' כלל צ"ב), כתב: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון... ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר כינה אותו "גאון חסיד ענוותן כהלל".
↑ כאשר אנשי הארגון הציעו להקים בית ספר, ה"שדי חמד" התנגד לאחר ששמע על התנגדותו של הרב אליעזרוב, ואמר: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".
↑ קריאתם נתמכה על ידי האדמו"ר מלעלוב ורבני בד"צ חסידים ירושלים.
↑ לאחר פטירת ה"שדי חמד", מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב.
↑ אגודת 'צעירי חברון' ניסתה למשוך צעירים להשקפותיה, והתנועות הציוניות תקפו את הרב אליעזרוב בעיתון 'השקפה' בעריכת אליעזר בן-יהודה, תוך ביזוי מעשי החסד של הקהילה עם יתומים ואלמנות
↑ עמידתו האיתנה, יחד עם הרבנים הספרדיים, הדפה את הניסיונות, ולאורך כהונתו לא הייתה פרצה בחינוך התורני
↑ הרב אליעזר קרסיק (לימים יו"ר אגו"ח), ברשימה שכתב אז בהיותו בחור בתומכי תמימים ליובאוויטש, תיאר את ההכנות, שכללו אסיפה במוסקבה לגיוס כספים ממשפחות חסידיות כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד כמה. הגביר שמואל גורארי תרם 25 אלף רובל לרכישת בניין הישיבה.
↑ הרבי הרש"ב ובנו גייסו כספים ברחבי רוסיה, והכספים הועברו באמצעות הרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה.
↑ כמו כן הורה לו הרבי הרש"ב לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו", נחלת אדמו"ר האמצעי, והרב אליעזרוב קבע שם את תפילתו.
↑ רעייתו ובני משפחתו של הרב אליעזרוב גורשו למצרים, שם התגוררו בתנאים קשים.
↑ הרב משה יהודה לייב שפירא והרב חיים נאה תכננו פעולות לגיוס כספים עבור הקמת הישיבה, אך התוכניות בוטלו עם ההודעה על הגעתו הצפויה של הרב שלמה זלמן הבלין אשר יפתח את הישיבה. ביום שישי ו' טבת תרפ"ב הגיע הרב הרב הבלין לארץ. ובתחילה נפגש עם הרב אליעזרוב כדי לבדוק את האפשרות של הקמת הישיבה מחדש בחברון. אפשרות זו ירדה מהפרק לאחר שנוכחו כי בחברון נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, ובניין הישיבה חולק ע"י השלטונות לשימושי בית משפט, משטרה ובית סוהר.

[1] הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה חוזר של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש, ובן בית אצלם. בשנת תרל"ג עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית.

[2] שני הצעירים, שהיו גאונים בנגלה וחסידות, שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם אדמו"ר הרש"ב, ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת חב"ד בתל אביב-יפו.

[3] הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב.

[4] בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. ולמרות גילם הצעיר, נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.

[5] ה"שדי חמד", שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, שאף שיקבל את המינוי. הרבי הרש"ב שיגר מברק ואגרת תמיכה, בהן כתב: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש חברון ת"ו... ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל" (אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב), חלק א', אגרת קכד). במכתב נוסף כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק חברון ת"ו" (שם, אגרת קכה). ה"שדי חמד" הוסיף שבחים בכתב ההכתרה, וגם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שיגר מכתב ברכה.

[6] הרבי הרש"ב הביע נחת מהמינוי, וציין בשנת תרס"ז כי הרב אליעזרוב קיבל את הרבנות בדרך מסירות נפש, למרות פרנסה טובה קודם לכן, כדי לתקן את מצב העיר (אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב), חלק ד', אגרת קעד.).

[7] השניים נועדו בתדירות גבוהה, התייעצו בענייני הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים.

[8] ה"שדי חמד" הזכיר את הביקור בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז), ותיאר את הרב אליעזרוב כ"חריף ובקי, ותיק וחסיד". הוא מסר ל"שדי חמד" מכתב מאחד הרבנים בארץ הקודש, שעערער על שם הספר "שדי חמד", והשניים דנו בנושא.

[9] בספר 'שדי חמד' (כללים מערכת ח' כלל צ"ב), כתב: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון... ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר כינה אותו "גאון חסיד ענוותן כהלל".

[10] כאשר אנשי הארגון הציעו להקים בית ספר, ה"שדי חמד" התנגד לאחר ששמע על התנגדותו של הרב אליעזרוב, ואמר: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".

[11] קריאתם נתמכה על ידי האדמו"ר מלעלוב ורבני בד"צ חסידים ירושלים.

[12] לאחר פטירת ה"שדי חמד", מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב.

[13] אגודת 'צעירי חברון' ניסתה למשוך צעירים להשקפותיה, והתנועות הציוניות תקפו את הרב אליעזרוב בעיתון 'השקפה' בעריכת אליעזר בן-יהודה, תוך ביזוי מעשי החסד של הקהילה עם יתומים ואלמנות

[14] עמידתו האיתנה, יחד עם הרבנים הספרדיים, הדפה את הניסיונות, ולאורך כהונתו לא הייתה פרצה בחינוך התורני

[15] הרב אליעזר קרסיק (לימים יו"ר אגו"ח), ברשימה שכתב אז בהיותו בחור בתומכי תמימים ליובאוויטש, תיאר את ההכנות, שכללו אסיפה במוסקבה לגיוס כספים ממשפחות חסידיות כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד כמה. הגביר שמואל גורארי תרם 25 אלף רובל לרכישת בניין הישיבה.

[16] הרבי הרש"ב ובנו גייסו כספים ברחבי רוסיה, והכספים הועברו באמצעות הרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה.

[17] כמו כן הורה לו הרבי הרש"ב לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו", נחלת אדמו"ר האמצעי, והרב אליעזרוב קבע שם את תפילתו.

[18] רעייתו ובני משפחתו של הרב אליעזרוב גורשו למצרים, שם התגוררו בתנאים קשים.

[19] הרב משה יהודה לייב שפירא והרב חיים נאה תכננו פעולות לגיוס כספים עבור הקמת הישיבה, אך התוכניות בוטלו עם ההודעה על הגעתו הצפויה של הרב שלמה זלמן הבלין אשר יפתח את הישיבה. ביום שישי ו' טבת תרפ"ב הגיע הרב הרב הבלין לארץ. ובתחילה נפגש עם הרב אליעזרוב כדי לבדוק את האפשרות של הקמת הישיבה מחדש בחברון. אפשרות זו ירדה מהפרק לאחר שנוכחו כי בחברון נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, ובניין הישיבה חולק ע"י השלטונות לשימושי בית משפט, משטרה ובית סוהר.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]
+[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]
+הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.
-'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.
+==תולדות חייו==
+[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
+הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].
-== הוצאה לאור ==
+בשנת [[תר"מ]], ביום [[י"א בסיוון]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית {{הערה|הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית.}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים, שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו.}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון{{הערה|הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב.}}.
-ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].
-מי שדחף את ר' חיים ליברמן להדפיס את הספר היה ר' [[זלמן חנין]], על פי הוראת [[הרבי]], שהרבי עצמו מימן את הוצאת הספר באמצעות ר' זלמן. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.
+=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' ===
+בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. ולמרות גילם הצעיר, נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.
-הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].
+=== רבנות בחברון ===
-== תוכן הספר ==
+בשנת [[תרס"ג]], לאחר עזיבת הרב [[דובער אפרת]] את חברון, הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים. בתחילה סירב, אך לאחר תמיכת הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה"[[שדי חמד]]" ובהסכמת [[אדמו"ר הרש"ב]], קיבל את המינוי {{הערה|ה"שדי חמד", שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, שאף שיקבל את המינוי. הרבי הרש"ב שיגר מברק ואגרת תמיכה, בהן כתב: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו... ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל" ([[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]], חלק א', אגרת קכד). במכתב נוסף כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו" (שם, אגרת קכה). ה"שדי חמד" הוסיף שבחים בכתב ההכתרה, וגם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שיגר מכתב ברכה.}} כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה {{הערה|הרבי הרש"ב הביע נחת מהמינוי, וציין בשנת [[תרס"ז]] כי הרב אליעזרוב קיבל את הרבנות בדרך מסירות נפש, למרות פרנסה טובה קודם לכן, כדי לתקן את מצב העיר ([[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]], חלק ד', אגרת קעד.).}} הישיבה סונפה לישיבת [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש.
-=== חלק א' ===
-הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתאות]], או ש[[רבי יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}
-בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}
+=== קשר עם ה"שדי חמד" ===
-חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומוכיח כי ר' ישעיה היה מגיה בבית הדפוס ב[[צפת]], מבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}
+הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה הספרדי של חברון {{הערה|השניים נועדו בתדירות גבוהה, התייעצו בענייני [[הלכה]] וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים.}}. היכרותם החלה בשנת [[תרנ"ג]], כאשר הרב אליעזרוב ביקר כ[[שד"ר]] בקראסו-באזר שב[[אוקראינה]], שם כיהן ה"שדי חמד" כרב {{הערה|ה"שדי חמד" הזכיר את הביקור בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז), ותיאר את הרב אליעזרוב כ"חריף ובקי, ותיק וחסיד". הוא מסר ל"שדי חמד" מכתב מאחד הרבנים בארץ הקודש, שעערער על שם הספר "שדי חמד", והשניים דנו בנושא.}}. ה"שדי חמד" פרסם דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב, והילל את בקיאותו וחסידותו {{הערה|בספר 'שדי חמד' (כללים מערכת ח' כלל צ"ב), כתב: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון... ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר כינה אותו "גאון חסיד ענוותן כהלל".}}. השניים פעלו יחד למניעת השפעת ארגון 'כל ישראל חברים' בחברון {{הערה|כאשר אנשי הארגון הציעו להקים בית ספר, ה"שדי חמד" התנגד לאחר ששמע על התנגדותו של הרב אליעזרוב, ואמר: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".}}. וקראו לנדיבי חו"ל לתמוך בקהילה {{הערה|קריאתם נתמכה על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]] ורבני בד"צ חסידים ירושלים.}}. כהונתם המשותפת הסתיימה עם פטירת ה"שדי חמד" ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]] {{הערה|לאחר פטירת ה"שדי חמד", מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב.}}.
-=== חלק ב' ===
+=== עמידה בפרץ למען חינוך יהודי ===
-הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}
-=== חלק ג' ===
+במהלך כהונתו כרב, התנגד הרב אליעזרוב להקמת בתי ספר בחברון על ידי תנועות לאומיות כגון 'צעירי חברון' ו'כל ישראל חברים' {{הערה|אגודת 'צעירי חברון' ניסתה למשוך צעירים להשקפותיה, והתנועות הציוניות תקפו את הרב אליעזרוב בעיתון 'השקפה' בעריכת אליעזר בן-יהודה, תוך ביזוי מעשי החסד של הקהילה עם יתומים ואלמנות}}. ובתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]], הצליח למנוע הקמת בתי ספר אלו, ושמר על חינוך תורני בחברון {{הערה|עמידתו האיתנה, יחד עם הרבנים הספרדיים, הדפה את הניסיונות, ולאורך כהונתו לא הייתה פרצה בחינוך התורני}}.
-הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.
-== ביקורת ==
+===תורת אמת - חברון===
-מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}
+הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '[[תורת אמת חברון]]', שהמשיכה את פעילות ישיבת 'מגן אבות' שייסד. בשנת [[עת"ר]] הגיע [[ליובאוויטש]] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, ושהה שם במשך כשנתיים. בתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|הרב [[אליעזר קרסיק]] (לימים יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]), ברשימה שכתב אז בהיותו בחור ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], תיאר את ההכנות, שכללו אסיפה ב[[מוסקבה]] לגיוס כספים ממשפחות חסידיות כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד כמה. הגביר שמואל גורארי תרם 25 אלף רובל לרכישת בניין הישיבה.}}, הישיבה נפתחה ב[[חשוון]] [[תער"ב]] בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה ל[[בית רומנו]] {{הערה|הרבי הרש"ב ובנו גייסו כספים ברחבי [[רוסיה]], והכספים הועברו באמצעות הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה]].}}. בשנים אלו התעסק, ביחד עם [[שלמה זלמן הבלין]] וגיסו  [[מנחם מענדל נאה]] להעברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חברון]] על שמו. אשר מסיבות חוקיות שונות לא היו רשומות על שמו של הרבי, עד אשר פעלו את העניין לנחת רוח הרבי [[הרש"ב]]{{הערה|כמו כן הורה לו הרבי הרש"ב לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו", נחלת אדמו"ר האמצעי, והרב אליעזרוב קבע שם את תפילתו.}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו חסידי חב"ד בעל אזרחות זרה מ[[חברון]] על ידי הטורקים, והישיבה נסגרה {{הערה|רעייתו ובני משפחתו של הרב אליעזרוב גורשו למצרים, שם התגוררו בתנאים קשים.}}. הרב אליעזרוב באותה תקופה שהה בשליחותו ב[[סמרקנד]]. וכששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.
-לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:
+===השליחות בסמרקנד===
-{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}
+{{פסקה חסרה}}
-== חשיבות הספר ==
+==='תורת אמת' - ירושלים===
-''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.
+לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב ב[[ירושלים]], שם סייע ב[[תרפ"ב]] בהקמת ישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] תכננו פעולות לגיוס כספים עבור הקמת הישיבה, אך התוכניות בוטלו עם ההודעה על הגעתו הצפויה של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] אשר יפתח את הישיבה. ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]] הגיע הרב [[שלמה זלמן הבלין|הרב הבלין]] לארץ. ובתחילה נפגש עם הרב אליעזרוב כדי לבדוק את האפשרות של הקמת הישיבה מחדש ב[[חברון]]. אפשרות זו ירדה מהפרק לאחר שנוכחו כי בחברון נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, ובניין הישיבה חולק ע"י השלטונות לשימושי בית משפט, משטרה ובית סוהר.}}, הוא פעל עם הרב [[מנחם מענדל נאה]] לגיוס תלמידים ותמיכה כספית , ובמקביל פעל באופנים שונים לרווחת חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
-== לקריאה נוספת ==
+===קשריו עם [[הרבי]]===
+{{להשלים|}}
+[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר ל[[חברת משניות בעל פה]] שהוקמה, ובקשר לקריאה '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]][דרושה הבהרה]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו רבותינו נשיאינו מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], וב[[ירושלים]] - ב[[כותל המערבי]] ובקבר [[דוד המלך]].
-טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א
+===פטירתו===
+הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]].
+*בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.
-== קישורים חיצוניים ==
+==ספרו==
+*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב
-הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''
+== בנו ==
+* ר' אברהם אליעזרוב
+== נכדו ==
+* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש
+==ראו גם==
+* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
+* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]
+* [[נודע בשיעורים]]
+* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]
+== קישורים חיצונים ==
+*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
+*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7% מכתב הרבי הריי"צ אליו]{{היברובוקס|}}
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]
+{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}
-[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
-[[קטגוריה:ספרי חסידים]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:אישים בחברון]]
+[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
+[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]
+[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
+[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]