לדלג לתוכן

כהן גדול – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
ר.ז. (שיחה | תרומות)
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|הכהן הגדול]]
[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|הכהן הגדול]]
[[קובץ:כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה]]
[[קובץ:כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה]]
'''כהן גדול''', הוא ראש הכהנים בעבודת בית המקדש, אשר נתמנה לכך ב[[משכן]] וב[[בית ראשון]] על ידי [[שמן המשחה]]{{הערה|עד דורו של [[יאשיהו המלך]] שגנז את [[שמן המשחה]] יחד עם הארון.}}, וב[[בית שני]] על ידי ששימש בשמונה [[בגדי כהונה|בגדים]].
'''כהן גדול''', הוא ראש ה[[כהנים]] בעבודת [[בית המקדש]], אשר נתמנה לכך ב[[משכן]] וב[[בית ראשון]] על ידי [[שמן המשחה]]{{הערה|עד דורו של [[יאשיהו המלך]] שגנז את [[שמן המשחה]] יחד עם הארון.}}, וב[[בית שני]] על ידי ששימש בשמונה [[בגדי כהונה|בגדים]].


הוא עשה עבודות המיוחדות לו ביום הכיפורים, אשר אין [[כהן הדיוט]] יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים.
ב[[יום הכיפורים]], היה הכהן הגדול עושה עבודות מיוחדות אשר אין [[כהן הדיוט]] יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים.


== מי ראוי להיות כהן גדול ==
== מי ראוי להיות כהן גדול ==
שורה 30: שורה 30:
=== תספורת הכהן הגדול ===
=== תספורת הכהן הגדול ===


אסור לו לגדל את שערותיו אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב [[שבת]] לע"ש.  
אסור לו לגדל את [[שערות הראש והזקן|שערותיו]] אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב [[שבת]] ל[[ערב שבת]].  


גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.
גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג (מספריים), באופן שראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.


בן אלעשה, חתנו של [[רבי יהודה הנשיא]] היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול{{הערה|1=[[מסכת נדרים]].}}.
בן אלעשה, חתנו של [[רבי יהודה הנשיא]] היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול{{הערה|1=[[מסכת נדרים]].}}.
שורה 42: שורה 42:


== לשכת כהן גדול ==
== לשכת כהן גדול ==
לכהן גדול יש לשכה מיוחדת בבית המקדש הנקראת "לשכת העץ" או "לשכת פרהדרין". ומכבודו של הכהן הגדול, שיהיה יושב ב[[מקדש]] כל היום.
{{ערך מורחב|ערך=[[לשכת העץ]]}}
לשכת כהן גדול היא לשכה מיוחדת שהיה לכהן גדול בבית המקדש הידועה גם בשם "לשכת העץ" או "לשכת פרהדרין". ומכבודו ותפארתו של הכהן הגדול, שיהיה יושב ב[[מקדש]] כל היום{{הערה|רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו - פרק ה' הלכה ז.}}.


== דרגתו ==
== דרגתו ==

גרסה אחרונה מ־00:40, 31 ביולי 2025

הכהן הגדול
הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה

כהן גדול, הוא ראש הכהנים בעבודת בית המקדש, אשר נתמנה לכך במשכן ובבית ראשון על ידי שמן המשחה[1], ובבית שני על ידי ששימש בשמונה בגדים.

ביום הכיפורים, היה הכהן הגדול עושה עבודות מיוחדות אשר אין כהן הדיוט יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים.

מי ראוי להיות כהן גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]

כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה.

אם אין לו די ממון כדי שיהיה עשיר יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולן.

בדיעבד אם מינוהו, אין תנאים אלו מעכבים.

כבודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חייב הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו. לא יראו אותו ערום לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא ולא כשמסתפר.

לא יכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים אפילו בסעודה של מצוה.

אם רצה הכהן, יכול הוא ללכת לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים "תנוחמו". והן מחויבים לכבד אותו כפי כוחם.

כמו כן הוא לא מחויב להעיד מלבד למלך, בכדי להרבות בכבודו.

הנהגת הכהן במקרי אבל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם מת לו מת, אינו יוצא אחריו ללוותו. ואינו יוצא אפילו מפתח ביתו או מן המקדש.

גם בניחומו נוהגים בו כבוד, כל העם באים לנחמו לביתו, והוא עומד בשורה וסגן מימינו וראש בית אב וכל העם משמאלו, ואומרים לו "אנו כפרתך", והוא אומר להם "תתברכו מן השמים".

הוא גם לא קורע על מתו כשאר הכהנים, ואם קרע לוקה. אבל קורע הוא מלמטה כנגד רגליו.

תספורת הכהן הגדול[עריכה | עריכת קוד מקור]

אסור לו לגדל את שערותיו אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב שבת לערב שבת.

גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג (מספריים), באופן שראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.

בן אלעשה, חתנו של רבי יהודה הנשיא היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול[2].

בגדי כהן גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכהן הגדול היו שמונה בגדים, חלקם עשוים מזהב. בגדי הפשתן: כתונת ומכנסים ומגבעות ואבנט. בגדי הזהב: מעיל, ואפוד, וחושן, וציץ.

אבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא משטענז, והוא דומה בעשייתו לאבנט כהן הדיוט.

לשכת כהן גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – לשכת העץ

לשכת כהן גדול היא לשכה מיוחדת שהיה לכהן גדול בבית המקדש הידועה גם בשם "לשכת העץ" או "לשכת פרהדרין". ומכבודו ותפארתו של הכהן הגדול, שיהיה יושב במקדש כל היום[3].

דרגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דרגתו של הכהן גדול היא יחידה, והוא נכנס לקדש הקדשים שענינו הוא היחידה במקום, ביום הכיפורים שהוא היחידה בזמן[4].

שאלו פעם את הוד אדמו"ר מוהר"ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול צדיק גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד אדמו"ר מוהר"ש, שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף[5].

כל הכהנים ענינם הוא "איש חסד", והכהן הגדול הוא המעורר אהבה רבה (שלמעלה מחסד סתם) בנשמות ישראל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. עד דורו של יאשיהו המלך שגנז את שמן המשחה יחד עם הארון.
  2. מסכת נדרים.
  3. רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו - פרק ה' הלכה ז.
  4. מאמר ד"ה "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד" תשכ"ג
  5. ספר השיחות תש"ב. מובא בתורת שמואל ספר השיחות.