מ החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי"
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ צ'קטי
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]
[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]
[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].
ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט''') הוא פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].


== מקור המנהג==
== מקור המנהג==
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:


'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי ה[[גוף]] באמצעות האבנט.
'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי הגוף באמצעות האבנט.


'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.
'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.
שורה 24: שורה 24:
הרבי נהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.
הרבי נהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.


תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.
תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב הגוף סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.


לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.
לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.
שורה 32: שורה 32:
===בזמנים שונים===
===בזמנים שונים===
*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.
*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.
*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.
*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם ברכת המזון בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך בברכת המזון שחייבים בה מהתורה.}}.
*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.
*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום שמחת תורה תשט"ו].}}.


===אצל בחורים===
===אצל בחורים===
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}, בעקבות ציוויו של [[הרבי הרש"ב]] על ה[[תמימים]] שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להפסיק לחגור אותם{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 240}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}, בעקבות ציוויו של [[הרבי הרש"ב]] על ה[[תמימים]] שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להפסיק לחגור אותם{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 240}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.


עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.
עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת ל[[בגד]]ים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.


יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים (אם כי מתחת לחליפה ולא באופן בולט על גביה){{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}.
יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים (אם כי מתחת לחליפה ולא באופן בולט על גביה){{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית]] עמוד 55.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 49: שורה 49:
*[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל"ט)
*[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל"ט)
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט']
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט']
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים [[דא"ח]] צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']
*'''והיה צדק אזור מותניו''', במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ח תמוז תש"פ עמוד 44
*'''והיה צדק אזור מותניו''', במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ח תמוז תש"פ עמוד 44


שורה 56: שורה 56:
*הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא
*הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא
*{{קישור התקשרות צאח|1608|8460|918|על חגירת אבנט (גאַרטעל)|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*{{קישור התקשרות צאח|1608|8460|918|על חגירת אבנט (גאַרטעל)|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1mMLXY5nbwB-U3LEiH7nI3MIm_CpbwGMd/view חגירת אבנט בתפילה]''', בתוך בטאון 'היכל ליובאוויטש' בית שמש גליון ז' י"א ניסן ה'תשפ"ה עמוד 138


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}