שכר ועונש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
זהו היסוד האחד עשר מי"ג [[עיקרי האמונה|עקרי האמונה]], שהקדוש ברוך הוא נותן שכר למי שעושה מצות התורה, ויעניש למי שעובר על אזהרותיה. | זהו היסוד האחד עשר מי"ג [[עיקרי האמונה|עקרי האמונה]], שהקדוש ברוך הוא נותן שכר למי שעושה מצות התורה, ויעניש למי שעובר על אזהרותיה. | ||
| שורה 14: | שורה 11: | ||
===== יעודים גשמיים ("שכר" גשמי) ===== | ===== יעודים גשמיים ("שכר" גשמי) ===== | ||
"יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א) | "יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א) כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא). | ||
===== '''שכר מצוות (שכר רוחני)''' ===== | ===== '''שכר מצוות (שכר רוחני)''' ===== | ||
| שורה 21: | שורה 18: | ||
"שכר מצוות בהאי עלמא ליכא" | "שכר מצוות בהאי עלמא ליכא" | ||
א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב. | א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב. | ||
במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) – | במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) – אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם. | ||
אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.}} "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז{{הערה|לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.}}. | אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.}} "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז{{הערה|לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.}}. | ||
| שורה 80: | שורה 77: | ||
== התשלום בזמן או באיחור == | == התשלום בזמן או באיחור == | ||
ישנה מצווה שבעה"ב צריך לשלם '''מיד''' אחרי גמר העבודה "ביומו תתן שכרו" – והקב"ה מקיים בעצמו את אותן המצוות שמצווה את ישראל "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל". האם אחרי כל מצוה הקב"ה צריך כבי' לשלם מיד? | |||
==== ביאור א ==== | ==== ביאור א ==== | ||
| שורה 90: | שורה 87: | ||
אפשר להסתכל על העבודה כ"שכירות" לזמן מסויים ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה") הזמן של כל החיים שלנו כשכירות אחת, כיוון שכל חיינו אנו משעבדים לעבוד את הקב"ה, "אני נבראתי לשמש את קוני" והתשלום בא מיד אחרי גמר העבודה "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף", מיד אחרי הפטירה מקבל [ה"השכיר" – היהודי] את שכרו בג"ע{{הערה|עיון יעקב לע"י עירובין כב, א. ועוד.}}. הסתכלות זו בא בד בבד עם שיטת הרמב"ם שעיקר השכר הוא בג"ע. | אפשר להסתכל על העבודה כ"שכירות" לזמן מסויים ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה") הזמן של כל החיים שלנו כשכירות אחת, כיוון שכל חיינו אנו משעבדים לעבוד את הקב"ה, "אני נבראתי לשמש את קוני" והתשלום בא מיד אחרי גמר העבודה "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף", מיד אחרי הפטירה מקבל [ה"השכיר" – היהודי] את שכרו בג"ע{{הערה|עיון יעקב לע"י עירובין כב, א. ועוד.}}. הסתכלות זו בא בד בבד עם שיטת הרמב"ם שעיקר השכר הוא בג"ע. | ||
ויש להסתכל יותר עמוק, שהעבודה היא "קבלנות", וכל ישראל משך כל הדורות הם בגדר "קבלן", שהקב"ה מסר עולמו לישראל, בכדי לעשותו ל[[דירה בתחתונים|דירה לו ית]]'. ויש להאריך. בכך שהתשלום שכר כללי, עבור כל הדורות של ישראל כאחד, עבור העבודה של עשיית העולם לדירה בתחתונים, מקבלים בתחיית המתים מיד בסיום העבודה. ביאור זה עולה יפה עם | ויש להסתכל יותר עמוק, שהעבודה היא "קבלנות", וכל ישראל משך כל הדורות הם בגדר "קבלן", שהקב"ה מסר עולמו לישראל, בכדי לעשותו ל[[דירה בתחתונים|דירה לו ית]]'. ויש להאריך. בכך שהתשלום שכר כללי, עבור כל הדורות של ישראל כאחד, עבור העבודה של עשיית העולם לדירה בתחתונים, מקבלים בתחיית המתים מיד בסיום העבודה. ביאור זה עולה יפה עם שיטת הרמב"ן שקבלת השכר הוא בעולם התחי'. | ||
(ולכן ישנם גם תשלומים באמצע ולפני סיום העבודה. כי רואים בהלכה ש"כי תבא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך" – לפועלים מותר לאכול ממה שהן עושין בו (אפילו בבהמה "לא תחסום שור בדישו"). ולכן מכיון שישראל נמצאים בכרמו של הקב"ה, לוקחים הם את כל הצרכים שלהם ממה שהן עושין). | (ולכן ישנם גם תשלומים באמצע ולפני סיום העבודה. כי רואים בהלכה ש"כי תבא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך" – לפועלים מותר לאכול ממה שהן עושין בו (אפילו בבהמה "לא תחסום שור בדישו"). ולכן מכיון שישראל נמצאים בכרמו של הקב"ה, לוקחים הם את כל הצרכים שלהם ממה שהן עושין). | ||
| שורה 113: | שורה 110: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שכר ועונש|*]] | ||