אהרן ברנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 31: שורה 31:


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*חתנו הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]].
*בתו מאטיל, אשת הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]].
*חתנו הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] שימש בעבר כראש ישיבות [[תומכי תמימים קריית גת]], ו[[תומכי תמימים בני ברק]].
*בתו ברכה עלקא, אשת הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] שימש בעבר כראש ישיבות [[תומכי תמימים קריית גת]], ו[[תומכי תמימים בני ברק]].
*חתנו רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ']], האדמו"ר ממונקאטש.
*בתו נחמה פערל, אשת רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ']], האדמו"ר ממונקאטש.
*חתנו הרה"ג מרדכי לייב ווייס{{הערה|נשא דברים בסיום [[הרמב"ם]] בשנת תשס"ג.}}.
*בתו מלכה יענטא, אשת הרה"ג מרדכי לייב ווייס{{הערה|נשא דברים בסיום [[הרמב"ם]] בשנת תשס"ג.}}.
*בנו הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, ניו יורק.
*בנו הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, [[ניו יורק]].
*בנו הרב יצחק מאיר ברנשטיין, ניו יורק.
*בנו הרב יצחק מאיר ברנשטיין, ניו יורק.
==חיבוריו==
*'''פרי אהרן''' - על סוגיות ה[[ש"ס]] ובענייני [[הלכה]].
*'''תורת אהרון''' - יצא לאור יחד עם חיבורו של אביו תורת ירוחם.
* ספר זיכרון '''יד אהרון''' על שמו. יצא לאור שנה לאחר פטירתו.
* [[הגדה של פסח]] עם פירוש '''פרי אהרן''', [[תשע"א]].
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}



גרסה אחרונה מ־01:31, 17 בספטמבר 2024

רבי אהרן ברנשטיין (ח' בסיוון תרע"ח, 19 במאי 1918 – י"ט בחשוון תשנ"ה, 24 באוקטובר 1994) היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בח' סיוון תרע"ח בירושלים לרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין ששימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים וראש ישיבת חיי עולם, (נולד תרמ"ה לערך ונפטר תש"ט) ולדינה בת הרב יהושע אשר רבינוביץ, נכדם של היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי יהושע אשר מפוריסוב.

למד אצל אביו בישיבת חיי עולם בין השאר עם רבי גרשון לפידות.

בשנת תרצ"ז נישא לדינה בת רבי יצחק מאיר הגר אב"ד סטנביץ, מבית סאווראן וקוסוב[1].

הוסמך לרבנות על ידי הרב מטשעבין.

עוד בחיי אביו התמנה למגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חיי עולם בירושלים.

בשנת תשט"ו בהוראת רבו, רבי דוב בעריש ווידנפלד נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו[2].

במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו.

בד' ניסן תשל"ב שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ אגודת ישראל, מכתב ברכה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לרגל מלאות לו שבעים שנה[3].

בשנת תשל"ו פתח כולל להוראה בירושלים.

בשנת תשמ"ט התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

נהג להשתתף בכינוסי סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי.

נפטר בי"ט חשון תשנ"ה.

היה צאצא לגדולי הרבנים בכל הדורות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • פרי אהרן - על סוגיות הש"ס ובענייני הלכה.
  • תורת אהרון - יצא לאור יחד עם חיבורו של אביו תורת ירוחם.
  • ספר זיכרון יד אהרון על שמו. יצא לאור שנה לאחר פטירתו.
  • הגדה של פסח עם פירוש פרי אהרן, תשע"א.

הערות שוליים

  1. בהוראת רבי שלמה מזוויהל הוסיפה אשתו את השם "חיה" לפני נישואיהם.
  2. הפרדס חוברת ס"ט
  3. נשיאי חב"ד ובני דורם.
  4. נשא דברים בסיום הרמב"ם בשנת תשס"ג.