זלמן שמעון דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(101 גרסאות ביניים של 49 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' היה הרב הראשון של שכונת [[קראון הייטס]].  
[[קובץ:Dvorkin, Zalman Shimon 06.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו]]
[[קובץ:דבורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתהלוכת ל"ג בעומר]]
[[קובץ:זלמן שמעון דבורקין מוסר שיעור בגמרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור ב[[גמרא]] ב-[[770]]]]
הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' ([[תר"ס]] - [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]]) היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].  


נולד בעיירה [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]].
==תולדות חיים==
הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].


בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים. רבו בנגלה הי' ר' [[שמואל דובער ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסיודת]] הי' ר' [[גרונם]] אסתרמן. חבריו היו הרב [[יהודה עבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] הורב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].
לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.  


לאחר שעזבה ישיבת 'תומכי תמימים' את ליובאוויטש למד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של בית הכנסת "[[מצ'נאסקי שול]]" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.  
לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.


לאחר מכן נישא לרעייתו הרבנית צבי', בתו של ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי]].
בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]].
לאחר מכן עבר לעיר [[לנינגרד]] שם היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.


בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע ל[[פאקינג]] שבגרמניה, עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.
בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.  


בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערת שוליים|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[אירלנד]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[ית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}
בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]], עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.


בשנת [[תשי"ד]] עקר ל[[פיטסבורג]] ושימש כרב [[אנ"ש]] שם.
בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[פוקינג]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}


בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב [[אנ"ש]] ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].
באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.


בשנת [[תשל"ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'.
בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].


נפטר ב[[י"ז אדר תשמ"ה]] מהמחלה ההיא ללא ילדים.  
מונה כ"ראש כולל" בה[[כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].


לאחר פטירתו התקיימו בחירות בהן נבחרו הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].
לאחר פטירת הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של [[כפר חב"ד]] (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק){{הערה| [[הרב אשכנזי (ספר)]] ח"א וח"ב}}.
 
בליל שבת ט"ו אייר [[תשל"ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה].}}.
 
בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה){{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]}}.
 
נפטר מהמחלה האיומה ב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא [[י"ז אדר]] [[תשמ"ה]] קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הרבי השתתף בהלווייתו שהתקיימה ביום שלמחרת.
 
לא הותיר אחריו ילדים.
 
לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*קובץ רז"ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי{{הערה|אחיינו הרב [[יהושע דוברבסקי]].}}, [[קראון הייטס]], [[תשמ"ז]].
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.
*הרב [[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/12/6581d0c18f6ca_1703006401.pdf גליון מס' 131: סקירה על הרב דבורקין].


*[[קובץ רז"ש]] - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] ואחיינו הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי]]{{הערת שוליים|בן אחיינו הרב [[יהושע דוברבסקי]] ע"ה}}, [[קראון הייטס]], [[תשמ"ו]].
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%96%22%D7%A9.pdf זכרון רז"ש] - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מ[[קראון הייטס]] והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע {{PDF}}
*דב לבנון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67555 המרא דאתרא של הרבי], [[שבועון בית משיח]] -{{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל: דבורקין שמעון}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דבורקין זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דבורקין זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דבורקין זלמן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד בעבר |דבורקין זלמן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בפנסילבניה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]

גרסה אחרונה מ־18:52, 9 ביולי 2024

הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו
בתהלוכת ל"ג בעומר
הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור בגמרא ב-770

הרב זלמן שמעון דבורקין (תר"ס - י"ז באדר תשמ"ה) היה רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דבורקין נולד בעיירה רוגצ'וב בשנת תר"ס לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת תער"ב נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו בנגלה היה ר' שמואל ניסנביטש (באריסאווער) ובחסידות היה ר' גרונם אסתרמן . חבריו היו הרב יהודה הבר, הרב ישראל לייב ליפשיץ והרב אברהם אליהו אקסלרוד.

לאחר שעזבה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עבר ללמוד בחרקוב יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של בית הכנסת "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב מנחם מענדל דוברבסקי. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ושו"ב בעיירה וורונוק באוקראינה ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר סטרדוב בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר לנינגרד.

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי אנ"ש בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן השואה, דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.

בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע לפוקינג שבגרמניה, עד שבכסלו תש"ח הגיע לתומכי תמימים ברינואה שבצרפת שם שהה משך זמן ותיפקד כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים תש"ח - תשי"ד נדד ברחבי אירופה כשליח נודד במטרה להפיץ יהדות[1]

באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.

בשנת תשי"ד עקר לפיטסבורג ושימש כרב אנ"ש שם. בערך בשנת תשכ"ד הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה בקראון הייטס, ויחד עם ר' שמואל לויטין ור' אליהו סימפסון שימש כמעין פוסק ב770.

מונה כ"ראש כולל" בהכולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לאחר פטירת הרב שניאור זלמן גרליק הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של כפר חב"ד (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק)[2].

בליל שבת ט"ו אייר תשל"ו נפטרה רעייתו מרת צבי'[3].

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה)[4].

נפטר מהמחלה האיומה במוצאי שבת פרשת כי תשא י"ז אדר תשמ"ה קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הרבי השתתף בהלווייתו שהתקיימה ביום שלמחרת.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב אברהם אזדבא והרב אברהם יוסף הלר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מסופר כי בי' שבט תש"י, בעת ששהה בפוקינג חלם כי הרבנית רבקה מוציאה ספר תורה מארון הקודש ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא בבית רבי, וביום ראשון נודע לו על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
  2. הרב אשכנזי (ספר) ח"א וח"ב
  3. תמונת המצבה.
  4. מפי הרב יוסף יצחק בלינוב
  5. אחיינו הרב יהושע דוברבסקי.