מנחם מענדל גרונר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב גראנער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גרונר נואם ב[[התוועדות]]]]
[[קובץ:הרב גראנער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גרונר נואם ב[[התוועדות]]]]
הרב '''ישראל מנחם מענדל גרונר''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומשמש כחבר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת]].
הרב '''ישראל{{הערה|את שם זה הוסיף לשמו המקורי מצד תקנת ר' יהודה הנשיא, כאשר בתו הגיעה לפרקה עם בחור בשם 'מנחם מענדל' }} מנחם מענדל גרונר''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומשמש כחבר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 11: שורה 11:
בשנת [[תשע"ו]] עזב את תפקידו כמשגיח ראשי ונעשה למנהל לימודי הגמרא בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]], זאת בנוסף לתפקידו כחבר הנהלת הישיבה. את נטל ההשגחה לקח הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]].
בשנת [[תשע"ו]] עזב את תפקידו כמשגיח ראשי ונעשה למנהל לימודי הגמרא בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]], זאת בנוסף לתפקידו כחבר הנהלת הישיבה. את נטל ההשגחה לקח הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]].


== הרב ישראל מנחם מענדל גרונר (הוספת השם ישראל) ==
בתו שהגיעה לפרקה, נפגשה עם בחור נפלא בשם 'מנחם מענדל', שם המשותף לו.
כידוע יש את התקנה של רבי יהודה החסיד, שאין לשאת אישה שלאביה שם זהה כמו לחתן. כדי שהשידוך ייצא לפועל, על אחד משניהם לשנות\להוסיף שם לשמו המקורי.
הרב גרונר פנה אל הרב <nowiki>[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]</nowiki> בשאלה כיצד לנהוג.
"הוא אמר לנו להוסיף שם", אמר הרב גרונר, שינוי שייעשה על ידי עצמו או על ידי חתנו לעתיד.
הרב גרונר החליט שהוא ישנה את שמו, כדי ש"אוכל לקחת עוד חתנים שקוראים להם מנחם מנדל"...
בתחילה הוא רצה לקבל את השם הנוסף "צמח" שיש לו גימטריה זהה ל"מנחם", אך לא יכול היה, כי כך היה שמו של סבו, שכבר נפטר.
הוא החליט על השם "ישראל", וכשהחליטו הזוג לבוא בקשרי השידוכין, נקרא הרב גרונר לעלייה לתורה בשם החדש, ישראל מנחם מנדל בן יהודה לייב (אביו, מזכיר הרבי, הרב <nowiki>[[יהודה לייב גרונר]]</nowiki> ע"ה).
נעשה לו "מי שבירך" עם השם החדש. "מאז אני ישראל מנחם מנדל", אומר הרב גרונר.{{להשלים}}


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה אחרונה מ־03:09, 2 באוגוסט 2024

הרב מנחם מענדל גרונר נואם בהתוועדות

הרב ישראל[1] מנחם מענדל גרונר (יליד שנת תשט"ז, 1956) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשמש כחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים קריית גת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בה' כסלו תשט"ז בשכונת קראון הייטס, יחד עם אחיו התאום הרב יוסף יצחק גרונר (כיום, שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה) לאמו מרת יהודית ולאביו הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי.

בשנת תשל"ח נשלח על ידי הרבי במסגרת השלוחים לארץ הקודש לירושלים ובשנת תשל"ט הצטרף יחד עם ידידו הרב משולם זושא אלפרוביץ' לצוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת.

בשנת תשל"ט נשא את רעייתו אסתר בת הרב חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב[2].

בשנת תשע"ו עזב את תפקידו כמשגיח ראשי ונעשה למנהל לימודי הגמרא בישיבת תומכי תמימים קרית גת, זאת בנוסף לתפקידו כחבר הנהלת הישיבה. את נטל ההשגחה לקח הרב שניאור זלמן מושקוביץ.


משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו
  • ר' מנחם מענדל כהן.
  • ר' יוסף יצחק פרוס.
  • ר' מנחם מענדל קנייבסקי.
  • ר' מנחם מענדל פולק.
  • ר' שלום דובער גרשוביץ.
  • ר' חנן הלוי לוין.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

"מתוועדים" - זכרונות, חוויות וסיפורים אישיים מהחדרים הפנימיים של 770 משובצים במסרים חסידיים ורוח חיה והתוועדותית (הושק ביריד החסידות בבנייני האומה, י"ט כסלו תשפ"ד).

בנוסף מתעסק בהוצאת ספרי אביו, המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע"ה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב משה מרינובסקי, אבא, המזכיר ראיון עם הרב גרונר ואחיו לאחר פטירת אביהם שבועון כפר חב"ד גליון 1854  •  גליון 1924 עמוד 53
  • 25 אחוזים ניצחו את ה-75, ראיון עם הרב גרונר, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46
  • לא לחפש בכרמים אחרים, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 55

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. את שם זה הוסיף לשמו המקורי מצד תקנת ר' יהודה הנשיא, כאשר בתו הגיעה לפרקה עם בחור בשם 'מנחם מענדל'
  2. אביו הגיע לארץ הקודש בפעם היחידה לפני ג' תמוז תשנ"ד והתוועד בשבת 7 ברכות בבית כנסת המרכזי כפר חב"ד על נושא אחדות החסידים.