הפיגוע בבית חב"ד מומבאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הפיגוע בית חב"ד בומביי''' הינו פיגוע טרור שבוצע ב[[בית חב"ד]] בעיר מומבאי שב[[הודו]]. | |||
'''הפיגוע בית חב"ד בומביי''' הינו פיגוע טרור שבוצע ב[[בית חב"ד]] בעיר | |||
בפיגוע נרצחו ה[[שלוחים]] הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]], ומספר יהודים שהתארחו בבית חב"ד: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד. | בפיגוע נרצחו ה[[שלוחים]] הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]], ומספר יהודים שהתארחו בבית חב"ד: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד. | ||
שורה 6: | שורה 5: | ||
== בית חב"ד בניהולו של הזוג הולצברג == | == בית חב"ד בניהולו של הזוג הולצברג == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]}} | ||
בשנת [[תשס"ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, ופתחו "בית חב"ד" בעיר. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את מומבאי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס"ח]] עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, ספריה תורנית וחדרי אירוח. | בשנת [[תשס"ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, ופתחו "בית חב"ד" בעיר. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את מומבאי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס"ח]] עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, ספריה תורנית וחדרי אירוח.[[קובץ:התמונה_ששרדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרבי ששרדה]]הפעילות הייתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. | ||
הפעילות הייתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. | |||
== רצח השלוחים == | == רצח השלוחים == | ||
ב[[יום רביעי]], [[כ"ח חשוון]] [[תשס"ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב"ד ותפסו את השלוחים והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] ר"ח [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד. | |||
ב[[יום רביעי]], [[כ"ח חשוון]] [[תשס"ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב"ד ותפסו את השלוחים והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] ר"ח [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. | |||
בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו. | בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו. | ||
שורה 22: | שורה 18: | ||
הלוויה של הזוג הולצברג החלה ב[[כפר חב"ד]] ב[[יום שלישי]] [[ה' כסלו]] תשס"ט, בשעות הצהריים, בנוכחותם של אלפי משתתפים מכל גווני הציבור. כמו כן נטלו חלק חשובי הרבנים בארץ, אישי ציבור רמי מעלה, מקורבים רבים של השלוחים, ואלפי חסידי חב"ד. | הלוויה של הזוג הולצברג החלה ב[[כפר חב"ד]] ב[[יום שלישי]] [[ה' כסלו]] תשס"ט, בשעות הצהריים, בנוכחותם של אלפי משתתפים מכל גווני הציבור. כמו כן נטלו חלק חשובי הרבנים בארץ, אישי ציבור רמי מעלה, מקורבים רבים של השלוחים, ואלפי חסידי חב"ד. | ||
מכפר חב"ד המשיך מסע הלוויה דרך ישיבת תורת אמת, לקבורה ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. | מכפר חב"ד המשיך מסע הלוויה דרך ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]], לקבורה ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. | ||
ביום ההלוויה (יום שלישי) אמור היה להתבצע פינוי בית יהודי ב[[חברון]], אך בעקבות מכתב ששלח הרב נחמן הולצברג - אביו של הנרצח - לראש הממשלה, בו הוא ביקש לעצור את הפינוי, נדחה הפינוי לתאריך אחר. | ביום ההלוויה (יום שלישי) אמור היה להתבצע פינוי בית יהודי ב[[חברון]], אך בעקבות מכתב ששלח הרב [[נחמן הולצברג]] - אביו של הנרצח - לראש הממשלה, בו הוא ביקש לעצור את הפינוי, נדחה הפינוי לתאריך אחר. | ||
== פעולות לזכר השלוחים == | == פעולות לזכר השלוחים == | ||
* | *בטנפלי שב[[ניו ג'רזי]] יוכנס [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם. | ||
*ב[[קריית אתא]] הוקדש מבנה [[מקווה]] לנשים לעילוי נשמת השלוחים. | *ב[[קריית אתא]] הוקדש מבנה [[מקווה]] לנשים לעילוי נשמת השלוחים. | ||
*באוניברסיטת ניו-ברונזוויק שב[[ניו ג'רסי]] תוקם פנימייה חדשה בקומפלקס בית חב"ד. | *באוניברסיטת ניו-ברונזוויק שב[[ניו ג'רסי]] תוקם פנימייה חדשה בקומפלקס בית חב"ד. | ||
שורה 39: | שורה 35: | ||
[[קובץ:גוטניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק עם הרב הולצברג מסייר בבית חב"ד יחד עם מהנדסים במטרה לשקמו]] | [[קובץ:גוטניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק עם הרב הולצברג מסייר בבית חב"ד יחד עם מהנדסים במטרה לשקמו]] | ||
ב[[אדר]] [[תשס"ט]] נסעו הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] והרב [[נחמן הולצברג]] לסייר בבית חב"ד. גוטניק הביא עימו מהנדסים שיסיירו בבית חב"ד על מנת להכין תוכניות לשקמו. משנת [[תשס"ט]] עמל הרב [[נחמן הולצברג]] על אסיפת כספים לשיפוץ המקום | ב[[אדר]] [[תשס"ט]] נסעו הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] והרב [[נחמן הולצברג]] לסייר בבית חב"ד. גוטניק הביא עימו מהנדסים שיסיירו בבית חב"ד על מנת להכין תוכניות לשקמו. משנת [[תשס"ט]] עמל הרב [[נחמן הולצברג]] על אסיפת כספים לשיפוץ המקום | ||
בתחילת [[אלול]] [[תש"ע]] נסע הת' משה הולצברג (אחיו של הרב גבריאל) כדי לפקח על הבני' מחדש של בית חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56440 מומבאי: בית חב"ד ישוחזר; העבודות החלו] - [[חב"ד אינפו]]}} ועל המשך הפעילות במומבאי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56452 תמונת היום * מומבאי] - [[חב"ד אינפו]]}}. | |||
לאחר הרצח, נסע הרב שלום דובער גולדברג, ששימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[גואה]] שבהודו (כיום שליח הרבי ב[[אוניברסיטה]] היהודית במוסקבה רוסיה), למלא את מקום השלוחים. במשך שנת [[תשס"ט]] הגיעו הזוג ר' [[חנוך גכטמן|חנוך העניך ולאה גכטמן]] לפעול במקום באופן זמני{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56327 סיקור היציאה] - [[חב"ד און ליין]]}}. ובשנת תשע"ד יצאו הרב ישראל ורעייתו קוזלובסקי לשליחות במקום באופן קבוע. | לאחר הרצח, נסע הרב שלום דובער גולדברג, ששימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[גואה]] שבהודו (כיום שליח הרבי ב[[אוניברסיטה]] היהודית במוסקבה רוסיה), למלא את מקום השלוחים. במשך שנת [[תשס"ט]] הגיעו הזוג ר' [[חנוך גכטמן|חנוך העניך ולאה גכטמן]] לפעול במקום באופן זמני{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56327 סיקור היציאה] - [[חב"ד און ליין]]}}. ובשנת תשע"ד יצאו הרב ישראל ורעייתו קוזלובסקי לשליחות במקום באופן קבוע. | ||
שורה 55: | שורה 53: | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42898 השיר של הרב גרוסמן: ההצלה של מוישי], שיר שהלחין הרב בעקבות [[בית חב"ד מומבאי#רצח השלוחים|הפיגוע במומבאי]]{{שמע}} - {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42898 השיר של הרב גרוסמן: ההצלה של מוישי], שיר שהלחין הרב בעקבות [[בית חב"ד מומבאי#רצח השלוחים|הפיגוע במומבאי]]{{שמע}} - {{אינפו}} | ||
{{תבנית:פיגועי טרור}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|מומבאי]] | [[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|מומבאי]] | ||
[[קטגוריה:פיגועי טרור]] |
גרסה אחרונה מ־19:21, 9 בדצמבר 2024
הפיגוע בית חב"ד בומביי הינו פיגוע טרור שבוצע בבית חב"ד בעיר מומבאי שבהודו.
בפיגוע נרצחו השלוחים הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג, ומספר יהודים שהתארחו בבית חב"ד: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד.
בית חב"ד בניהולו של הזוג הולצברג[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – גבריאל נח ורבקה הולצברג |
בשנת תשס"ד הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, ופתחו "בית חב"ד" בעיר. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את מומבאי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת תשס"ח עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, ספריה תורנית וחדרי אירוח.
הפעילות הייתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים.
רצח השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום רביעי, כ"ח חשוון תשס"ט, פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב"ד ותפסו את השלוחים והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ליום שישי ר"ח כסלו, אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד.
בנם של השלוחים, הילד משה צבי הולצברג, ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.
בזמן שהות הטרוריסטים בבנין, ספג הבנין אין ספור יריות ופיצוצים. חלק גדול מבית השלוחים נהרס מבפנים, אך לתמונת הרבי שהייתה במרכז הדירה לא קרה דבר.
הלוויות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלוויה של הזוג הולצברג החלה בכפר חב"ד ביום שלישי ה' כסלו תשס"ט, בשעות הצהריים, בנוכחותם של אלפי משתתפים מכל גווני הציבור. כמו כן נטלו חלק חשובי הרבנים בארץ, אישי ציבור רמי מעלה, מקורבים רבים של השלוחים, ואלפי חסידי חב"ד.
מכפר חב"ד המשיך מסע הלוויה דרך ישיבת תורת אמת, לקבורה בהר הזיתים שבירושלים.
ביום ההלוויה (יום שלישי) אמור היה להתבצע פינוי בית יהודי בחברון, אך בעקבות מכתב ששלח הרב נחמן הולצברג - אביו של הנרצח - לראש הממשלה, בו הוא ביקש לעצור את הפינוי, נדחה הפינוי לתאריך אחר.
פעולות לזכר השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בטנפלי שבניו ג'רזי יוכנס ספר תורה לעילוי נשמתם.
- בקריית אתא הוקדש מבנה מקווה לנשים לעילוי נשמת השלוחים.
- באוניברסיטת ניו-ברונזוויק שבניו ג'רסי תוקם פנימייה חדשה בקומפלקס בית חב"ד.
- באתר חב"ד אינפו חולקו פעמיים מסכתות משניות בין גולשי האתר.
- הוקמה קרן לטובת מיגון בתי חב"ד בהודו לעילוי נשמת הנרצחים.
- מטעם איגוד השלוחים בהודו הוקם אתר אינטרנט חדש לעילוי נשמתם.
- הוקם בעפולה בית גבי ורבקי על ידי הרב נחמן הולצברג והרב שמעון רוזנברג.
- ילדים רבים ברחבי העולם נקראו על שמם
המשך השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
באדר תשס"ט נסעו הרב יוסף יצחק גוטניק והרב נחמן הולצברג לסייר בבית חב"ד. גוטניק הביא עימו מהנדסים שיסיירו בבית חב"ד על מנת להכין תוכניות לשקמו. משנת תשס"ט עמל הרב נחמן הולצברג על אסיפת כספים לשיפוץ המקום
בתחילת אלול תש"ע נסע הת' משה הולצברג (אחיו של הרב גבריאל) כדי לפקח על הבני' מחדש של בית חב"ד[1] ועל המשך הפעילות במומבאי[2].
לאחר הרצח, נסע הרב שלום דובער גולדברג, ששימש כשליח הרבי בעיר גואה שבהודו (כיום שליח הרבי באוניברסיטה היהודית במוסקבה רוסיה), למלא את מקום השלוחים. במשך שנת תשס"ט הגיעו הזוג ר' חנוך העניך ולאה גכטמן לפעול במקום באופן זמני[3]. ובשנת תשע"ד יצאו הרב ישראל ורעייתו קוזלובסקי לשליחות במקום באופן קבוע.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השליחות האחרונה, ספר על גבי ורבקי, ליאור אלפרוביץ, אחוזת בית, 2012.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אתר בית חב"ד מומבאי
- עשרות קטעי וידאו על הטבח בבית חב"ד
- סיקור על מתקפת הטרור וסיפור ההרוגים באתר משרד ראש הממשלה
- תמונות מהתקיפה של סוכנות הידיעות "רויטרס"
- ראיון של השליחה רבקה הולצברג מגליון בית משיח.
- ראיון עם אם השליחה, גב' יהודית רוזנברג, בעיתון מקור ראשון
- השיר של הרב גרוסמן: ההצלה של מוישי, שיר שהלחין הרב בעקבות הפיגוע במומבאי -
פיגועי טרור | ||
---|---|---|
פרעות תרפ"ט • הטבח בבית הספר למלאכה (תשט"ז) • הפיגוע במעלות (תשל"ד) • הפיגוע בבית הדסה (תש"מ) • פיגוע הירי בגשר ברוקלין (תשנ"ד) • הפיגוע בבית חב"ד מומבאי (תשס"ט) |