הודו

הודו היא מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והגדולה בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתה, המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כעשרים בתי חב"ד, חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.

יהדות הודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.

יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.

המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.

בתשל"א הרבי שלח את הרב יצחק דוד גרונר להודו לעזור לקהילה בבומביי וכלכותא.

הקהילה היהודית בבומביי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועלים בהודו והגלילות כ-18 בתי חב"ד.

הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).

הודו בדברי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון "הוד והדר" הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות^[1].

במכתב שכתב הרבי למר זלמן שז"ר^[2], ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים בני ישראל להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו "... ולא כמנוחת הנפש של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים בני ישראל שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי".

איגוד השלוחים בהודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – איגוד בתי חב"ד בהודו

איגוד השלוחים בהודו מאגד את כל בתי חב"ד ושלוחי הרבי במדינת הודו. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב"ד חדש במדינה.

מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.

בתי חב"ד בהודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום פועלים בהודו כ-15 בתי חב"ד הפועלים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.

אנג'ונה - הרב נחמן הולצברג, נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.
בומביי - הוקם על ידי הרב גבריאל הולצברג. כיום, הרב ישראל קוזלובסקי.
בנגלור - הרב צבי ריבקין.
פאלולים, גואה - הרב רועי מרילי.
ניו דלהי - הרב מנחם מענדל מיכלשווילי, בהנהלת הרב עקיבא סודרי. הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון.
דרום דלהי - הרב שניאור זלמן קופצ'יק.
האמפי, וירופפור גאדי - נפתח על ידי הרב מרדכי גרומך, הגיע למקום בשנת תש"ע.
ואראנסי - הרב שמואל יזהר (המקום נסגר בתקופת הקורונה).
ווטה קאנאל - הרב יעקב מרום^[3].
מנאלי - בעבר הרב יעקב שץ, הרב חזי נפרסטק והרב שניאור פוגאטש. כיום מנוהל על ידי הרב חגי מגן.
פונה - הרב אלתר בצלאל קופצ'יק.
פושקר - הרב שמשון גולדשטיין.
קאסול - הרב אבי כהן בהנהלת הרב יואל כפלין.
קאסר דייוי, אלמורה - הרב טל רמות.
לה, לדאק - הרב אוהד מרציאנו.

התמודדות השלוחים עם הטרור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית חב"ד מומבאי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית חב"ד מומבאי

בשנת תשס"ד הגיעו למומבאי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח "בית חב"ד" בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את מומבאי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת תשס"ח עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, מקווה, ספריה תורנית וחדרי אירוח.

הפעילות הייתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים.

ביום רביעי, כ"ח חשוון תשס"ט, פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב"ד מומבאי שהוקמה בעיר בשנת תשס"ד ותפסו את השלוחים, הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה הולצברג והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ליום שישי ר"ח כסלו, אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'.

בנם של השלוחים, הילד משה צבי הולצברג, ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.

פיגוע ליד בית חב"ד בפונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ט בשבט תש"ע (מוצאי שבת) היה פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב"ד בנהלותו של הרב אלתר בצלאל קופצ'יק, הפיגוע אירע במקום הנקרא "מאפייה גרמנית", תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).

ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב"ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח"ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים במומבאי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ"ש לפגוע בבית חב"ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב"ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב"ד המוגן.

מבצע עמוד ענן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ג יצא צה"ל במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס בעזה, דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב"ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו בקריית מלאכי, ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה בר"ח כסלו, יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.

מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב"ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים^[4].