חסידות מחנובקה - בעלזא: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''שושלת מחנובקא''', הינה שושלת בת של שושלת צ'רנוביל. == תולדות החסידות == ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סק…) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 620521 של חסיד של הרבי (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (55 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | [[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יהושע רוקח]] ממחנובקא בעלזא, נואם ב[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן#כנסים ופעליות|כינוס הצאצאים]], [[תשע"ה]]]] | ||
'''חסידות מחנובקה בעלזא''' היא חצר חסידית ענף של [[חסידות בעלזא וסקווירא]] משושלת [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. מרכזה כיום ב[[בני ברק]]. מאז שנת [[תשמ"ז]] החסידות מזוהה גם כפלג של [[חסידות בעלז]], ובמשך תקופה ארוכה כינתה את עצמה "'''בעלזא-מחנובקה'''". במסגרת הסכם שנערך בתחילת שנת [[תשע"ו]], החלה החסידות לכנות עצמה בשם "'''מחנובקה-בעלזא'''". | |||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[יצחק טברסקי]] מסקווירא התמנה בנו רבי | ראשיתה של החסידות הוא בחסידות [[סקווירא]] משושלת [[צ'רנוביל]]. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[יצחק טברסקי]] מסקווירא התמנה בנו הבכור רבי אברהם יהושע העשיל לאדמו"ר בסקווירא. ולאחר פטירתו ב-[[תרמ"ו]] התמנה בנו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]] לאדמו"ר בעיירה סקוירא ואחר כעשר שנים עבר למחנובקה שב[[אוקראינה]]. | ||
לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה | לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה בנו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי לאדמו"ר ממחנובקה בעיירה מחנובקה. | ||
רבי אברהם יהושע | === רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא === | ||
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בנו של רבי יוסף מאיר, רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) (נולד ב-[[תרנ"ה]]) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה ב[[בני ברק]]. | |||
רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח. רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מ[[ירוסלב]], בנו של רבי [[יששכר דב רוקח]] ה[[אדמו"ר]] מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה{{הערה|1=ויקפידיה.}}. | |||
' | האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי דוד אהרן מזאריק, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}. | ||
== | === הקשר עם חב"ד === | ||
בגזע [[טשרנוביל]] היתה התנגדות מסוימת לשיטת חב"ד, עם זאת התבטא האדמו"ר אחר עלייתו לארץ, שהיו שני חצרות חסידיות שאותם מאוד 'אהבו' ברוסיה: חב"ד ו[[ברסלב]]. אך בשנים הקשות היו הם אלה שגילו מסירות נפש עצומה. | |||
===רבי יהושע רוקח ממחנובקה בעלזא=== | |||
{{ערך מורחב|יהושע רוקח}} | |||
נולד להרב יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב - בנו של רבי ישכר דב מבעלז ואחיו של רבי אהרן רוקח. לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-[[תשמ"ז]] התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה בעלזא. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72402 האדמו"ר ממחנובקא בעלזא: פועלים שהרבי יתגלה] - {{אינפו}} טו חשון התשע"ג (31.10.2012) | |||
*[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A6%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ ראשי 'איגוד הצאצאים' בביקור אצל האדמו"ר ממחנובקא בעלזא] - {{אינפו}} כ"ז טבת ה'תשע"ה | |||
{{חצרות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:17, 8 באוגוסט 2023
חסידות מחנובקה בעלזא היא חצר חסידית ענף של חסידות בעלזא וסקווירא משושלת צ'רנוביל. מרכזה כיום בבני ברק. מאז שנת תשמ"ז החסידות מזוהה גם כפלג של חסידות בעלז, ובמשך תקופה ארוכה כינתה את עצמה "בעלזא-מחנובקה". במסגרת הסכם שנערך בתחילת שנת תשע"ו, החלה החסידות לכנות עצמה בשם "מחנובקה-בעלזא".
תולדות החסידותעריכה
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא התמנה בנו הבכור רבי אברהם יהושע העשיל לאדמו"ר בסקווירא. ולאחר פטירתו ב-תרמ"ו התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי לאדמו"ר בעיירה סקוירא ואחר כעשר שנים עבר למחנובקה שבאוקראינה.
לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה בנו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי לאדמו"ר ממחנובקה בעיירה מחנובקה.
רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקאעריכה
לאחר מלחמת העולם השנייה עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (השני) (נולד ב-תרנ"ה) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה בבני ברק.
רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח. רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב, בנו של רבי יששכר דב רוקח האדמו"ר מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה[1].
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי דוד אהרן מזאריק, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים[2].
הקשר עם חב"דעריכה
בגזע טשרנוביל היתה התנגדות מסוימת לשיטת חב"ד, עם זאת התבטא האדמו"ר אחר עלייתו לארץ, שהיו שני חצרות חסידיות שאותם מאוד 'אהבו' ברוסיה: חב"ד וברסלב. אך בשנים הקשות היו הם אלה שגילו מסירות נפש עצומה.
רבי יהושע רוקח ממחנובקה בעלזאעריכה
| ערך מורחב – יהושע רוקח |
נולד להרב יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב - בנו של רבי ישכר דב מבעלז ואחיו של רבי אהרן רוקח. לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-תשמ"ז התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה בעלזא.
קישורים חיצונייםעריכה
- האדמו"ר ממחנובקא בעלזא: פועלים שהרבי יתגלה -
טו חשון התשע"ג (31.10.2012) - ראשי 'איגוד הצאצאים' בביקור אצל האדמו"ר ממחנובקא בעלזא - כ"ז טבת ה'תשע"ה
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ ויקפידיה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.