פרץ אוריאל בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד בית חנה בירושלים, וממנהלי מכון ההוצאה לאור חזק|אחר=מרצה ומשפיע מבוקש בקרב הציבור החרדי. עורך מסעות חיזוק חסידיים|ראו=אורי בלוי}} | |||
[[קובץ:פרץ בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב פרץ אוריאל בלוי]] | [[קובץ:פרץ בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב פרץ אוריאל בלוי]] | ||
הרב '''פרץ אוריאל בלוי''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הינו עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] ב[[ירושלים]], וממנהלי מכון ההוצאה לאור '[[חז"ק יוזמות חינוכיות|חזק]]'. | הרב '''פרץ אוריאל בלוי''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הינו עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] ב[[ירושלים]], וממנהלי מכון ההוצאה לאור '[[חז"ק יוזמות חינוכיות|חזק]]'. |
גרסה אחרונה מ־17:59, 30 בספטמבר 2024
הרב פרץ אוריאל בלוי (יליד שנת תשכ"ד, 1964) הינו עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד בית חנה בירושלים, וממנהלי מכון ההוצאה לאור 'חזק'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ד סיון תשכ"ד, לאביו הרב טוביה בלוי ולאמו מרת חנה בירושלים, ונקרא על שם סבו, הרב פרץ רוזנברג, ועל שם ידיד נפשו של אביו, הרב אוריאל צימר, שנפטר שנים ספורות קודם לכן, ללא ילדים.
בצעירותו למד בתלמוד תורה תורת אמת בירושלים, והמשיך את לימודיו בישיבת תורת אמת, שם החל לראשונה לעסוק בכתיבה ועריכה, והתמנה למנהל הביטאון התורני של הישיבה.
עם סיום מסלול לימודיו בישיבת תורת אמת, עבר בשנת תשמ"ג ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ולאחר מכן למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
בשנת תשמ"ז נשא את זוגתו מרת רבקה, בתו של הרב אליהו פרץ זילברשטרום, ובהמשך עבר להתגורר בשכונת נווה יעקב בירושלים.
לאחר חתונתו התמנה כחבר הנהלת בית הספר בית חנה, וכספרן ראשי בספריית היכל מנחם במרכז ירושלים.
במקביל לעבודתו, החל לעסוק בצורה אינטנסיבית בעריכת והוצאת ספרים לאור, ובשנת תשס"ו הקים יחד עם גיסו ר' אליהו וילהלם את מכון חזק יוזמות חינוכיות, והתמנה לעורך הראשי של ההוצאה.
לעיתים תכופות מפרסם מאמרי הגות ומחשבה בנושאים העומדים על הפרק, מעל גבי בימות תורניות, ובאתרי האינטרנט השונים.
ספרים שערך[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לוח היום יום מתורגם ללשון הקודש, הוצאת קה"ת, תשמ"ט.
- אגרות מלך - אגרות קודש של הרבי לכלל ישראל למועדי השנה (ב' כרכים), קה"ת כפר חב"ד, תשנ"ב. (עורך שותף).
- ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש - אנציקלופדיה לקשרים בין גדולי התורה בדור האחרון לרבי שליט"א, מכון נחלי דבש, קריית מלאכי, תשנ"ו.
- ספר התניא עם ציוני השיעור היומי על הגליון - קה"ת, תשמ"ט.
- ספר המצוות ללומדי השיעור היומי ברמב"ם - ערוך ומחולק לפי מסלול הלימוד ברמב"ם של ג' פרקים ביום, על פי תקנת הרבי, תשס"ו (מהדורה שלישית).
- הגדה של פסח עם ביאורי והנהגות הרבי - שותף בעריכה, הוצאת קה"ת כפר חב"ד, תשס"ט.
- משנה תורה השלם - 'היד החזקה' להרמב"ם מנוקד ומוגה, עם הוספות רבות של ציונים והערות, הוצאת חזק יוזמות חינוכיות, כפר חב"ד, תשע"א.
- הפרשה החסידית - ב' כרכים עם סיפורי חסידים מלוקטים וערוכים בקשר לפרשת השבוע. כפר חב"ד, תשע"א.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' שלום דובער בלוי.
- בנו, ר' ברוך יהודה לייב בלוי.
- חתנו, ר' יהושע דוד כהן.
- בנו, ר' ישראל רפאל בלוי.
- בנו, ר' מנחם מענדל בלוי.
- חתנו, ר' מנחם מענדל פינסקי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אל מול פני המנורה - שיטת הרבי בענין קני המנורה - אתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
- ארבע לשנות ש(לכאורה זקוקים ל) גאולה בהגדת חב"ד - אתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
- נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית? - אתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
- בנימה אישית , כ"ב טבת תש"פ