רבי טרפון – הבדלי גרסאות

ערך חדש על רבי טרפון הכהן לתוך קטגוריית תנאים
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(47 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
התנא האלוקי רבי טרפון הכהן זי''ע היה רבם של התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבה בן יוסף. הי' גדול בענקים והוא נקרא בפי חז''ל בשם ''אביהם של כל ישראל'' [גמ' מס' מגילה]. נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי בית שני, ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. הוא הי' מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא. הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו, ויש לומר שלמד תורה מפי התנא רבן [[יוחנן בן זכאי]], והי' בזמן הבית ועפ''י רוב נחלק עם התנאים רבי אליעזר ''הגדול'' בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ותלמידם רבי עקיבה בן יוסף.
{{דמות
| שם = רבי טרפון
| השתייכות = בית המדרש בלוד
| רבותיו = רבן [[יוחנן בן זכאי]]
| תלמידיו = [[רבי אלעזר בן מתיא]], [[שמעון בן עזאי]], [[רבי חנינא בן חכינאי]], [[רבי יהודה בר אלעאי]]
| בני דורו = [[רבי עקיבא]]
|התחלת פעילות=דור שני ושלישי ל[[תנאים]]
|סיום פעילות=דור שני ושלישי ל[[תנאים]]}}
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה חברם של ה[[תנאים]] [[רבי יוסי הגלילי]] ו[[רבי עקיבא בן יוסף]], אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל"{{הערה|1=[[מסכת מגילה]].}}.  


הי' מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות [עי' ברכות דף כ''ז ואילך], והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.  


כשמתה אשתו אמר לאחותה של אשתו '' הכנסי וגדלי בני אחותך''.
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים [[רבי אלעזר בן עזריה]], [[רבי אליעזר]], [[רבן גמליאל]], ו[[רבי יהושע בן חנניא]].  


יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות.
הי' [[עושר|עשיר]] מופלג, וארוך [גבוה] בדורו. היה בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים [[רבי אליעזר]] "הגדול" בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם [[רבי עקיבא בן יוסף]].


ציונו הק' [שאושר ע''י גדולי עולם כהגה''ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה''שפתי צדיקים'', בעל ה''מסעות ארץ ישראל'', בעל ה''יחוס אבות'' זצ''ל ועוד] נמצא בין עיה''ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה''אדרא'', בראש ההר ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.
היה מראשי המדברים הזקנים, והוא היה גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות{{הערה|1=עי' ברכות דף כ"ז ואילך.}}, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת הייתה לו.


== רבי טרפון באור החסידות =
יש מחשיבים אותו כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]].


''השם ''טרפון''... זהו שם בלע''ז, לא בלשון הקודש, ועל כרחך שהוא הי' נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם במשנה, משום שהשם קשור באופן עבודתו...
ציונו הק' שאושר על ידי גדולי עולם{{הערה|1=כרבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' ועוד.}} נמצא בין עיה"ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.


''והנה, שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלשון הקודש מורה על סדר עבודה על דרך הרגיל, בקדושה. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע''ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת התשובה, ההופכת את הלע''ז לקדושה, השם בלע''ז נהי' שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה... שם בלשון הקודש לא הי' כולל בהכרח את העבודה של שינו הטבע, בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של הנשמה למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו [בשינוי טבעה]. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.
==רבי טרפון באור החסידות==
השם "טרפון" זהו שם בלע"ז, לא ב[[לשון הקודש]], ועל כרחך שהוא היה נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם ב[[משנה]], משום שהשם קשור באופן עבודתו...


'' ויש להוסיף, שזה נרמז גם בשם ''טרפון'' עצמו, ''טרפון'' הוא גם אותיות ''טרף'', על דרך ''בנימין זאב יטרף'' [ בראשית מ''ט, כ''ז], המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף [ראה לקו''ש חכ''ה עמ' 275], שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש''חוטפים'' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה''. [ספר השיחות תש''נ חל' ב' עמוד 511]
"והנה, שמו של תנא{{הערה|וכיוצא בזה.}} בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.
 
וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.
 
ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם [[אותיות]] "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף"{{הערה|1=בראשית מ"ט, כ"ז.}}, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף{{הערה|1=ראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 275.}}, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 511. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15957&hilite=fb117607-6d9b-4deb-be61-363554c41e98&st=%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=344 התוועדויות תש"נ].}}.
==מתורתו==
נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה [[מגילת אסתר]] "אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני [[רבי טרפון]] בלוד, וקילסני" (תוספתא, פ"ב ה"ח; ירושלמי, פ"ב ה"ד, עג ע"ב; בבלי, כ ע"א).
 
==קישורים חיצוניים==
הרב [[אליהו שוויכה]], {{קישור חבד און ליין|169965|לדמותם של תנאים בפרקי אבות: רבי טרפון אביהם של כל ישראל||ט"ז סיוון תשפ"ה}}, מתוך הספר 'תנאים ומשנתם'.
 
{{תנאים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טרפון}}
[[קטגוריה:תנאים]]