עמלק: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: , קידוד קישורים) |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
על פי תורת החסידות, עמלק הינו מציאות רוחנית נצחית, ככל סיפורי וציוויי התורה שנצחיים הם, והם הוראה לכל [[יהודי]] בכל מקום ובכל זמן. | על פי תורת החסידות, עמלק הינו מציאות רוחנית נצחית, ככל סיפורי וציוויי התורה שנצחיים הם, והם הוראה לכל [[יהודי]] בכל מקום ובכל זמן. | ||
עמלק הוא עצם מציאות ה[[רע]] שבכל [[יהודי]], המפריע ומנגד לכל דבר שב[[קדושה]] ללא שום סיבה. עניינו הוא 'קרירות' - | עמלק הוא עצם מציאות ה[[רע]] שבכל [[יהודי]], המפריע ומנגד לכל דבר שב[[קדושה]] ללא שום סיבה. עניינו הוא 'קרירות' - שמקרר כל ענין אלוקי, שלא יתפעל משום דבר, ואם מתפעל, פועל עמלק שלא יפעול ההתפעלות שינוי מהותי וממשי אצל המתפעל, והוא השורש לכל המידות הרעות כולן{{הערה|ד״ה זכור את אשר עשה לך עמלק תרס״ה. וראה ד״ה זה תשי״ח.}}. | ||
בעוד שאת שאר המידות הרעות יכול האדם לגרש מליבו על ידי [[עבודת התפילה]], בה מפנים האדם את אחדותו של [[הקב"ה]] ועל ידה מגיע ל[[אהבת ה']], את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של [[הקב"ה]] היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם וסיבה (וזוהי הסיבה לשנאה הגדולה שהייתה ל[[חסידים]] על עמלק){{הערה|עיין בערך [[זלמן זעזמער]].}}. | בעוד שאת שאר המידות הרעות יכול האדם לגרש מליבו על ידי [[עבודת התפילה]], בה מפנים האדם את אחדותו של [[הקב"ה]] ועל ידה מגיע ל[[אהבת ה']], את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של [[הקב"ה]] היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם וסיבה (וזוהי הסיבה לשנאה הגדולה שהייתה ל[[חסידים]] על עמלק){{הערה|עיין בערך [[זלמן זעזמער]].}}. | ||
בעוד שה[[קליפה]] בעמים האחרים היא מצד הסתר החיות אלוקית, שונה בכך עמלק בכך שבחינת הדעת אינה מוסתרת אצלו, הוא יודע | בעוד שה[[קליפה]] בעמים האחרים היא מצד הסתר החיות אלוקית, שונה בכך עמלק בכך שבחינת הדעת אינה מוסתרת אצלו, הוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו, מתוך חוצפה ועזות ללא שום טעם{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.}}. | ||
משום כך הדרך למלחמה ה[[רוחניות|רוחנית]] בעמלק היא גם כן בדרך של הגבהה והתנשאות, שלמעלה מטעם ודעת, התנשאות הבאה מצד עצם ה[[טוב]] והקדושה שבכל אחד ואחת ([[עצם הנשמה]]). עניינה של מלחמה זו הוא 'תקיעת הדעת' והתקשרות באלוקות בתוקף הנובע מעצם הנשמה{{הערה|ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלך תש"ט עמ' 65, תש"ל ובכמה מקומות.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 43: | שורה 44: | ||
*'''[https://col.org.il/news/137199 המצווה של זכירת מעשה עמלק | הרב מאיר אשכנזי]''' {{וידאו}}{{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/137199 המצווה של זכירת מעשה עמלק | הרב מאיר אשכנזי]''' {{וידאו}}{{COL}} | ||
*הרב ישראל גוטמן, '''[https://files.anash.org/uploads/2022/06/1217.pdf קליפת עמלק]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון 1217 חג השבועות תשפ"ב עמוד 36 | *הרב ישראל גוטמן, '''[https://files.anash.org/uploads/2022/06/1217.pdf קליפת עמלק]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון 1217 חג השבועות תשפ"ב עמוד 36 | ||
*הרב יוסף קליין, '''[https://sinun770.org/ מחיית וזכירת עמלק במשנת | *הרב יוסף קליין, '''[https://sinun770.org/ מחיית וזכירת עמלק במשנת החסידות]''' (אידיש) {{שמע}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אומות העולם]] | [[קטגוריה:אומות העולם]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:19, 18 בנובמבר 2024
עֲמָלֵק הוא המתועב שבכל העמים. הוא הראשון שיצא להלחם בישראל ("אשר קרך בדרך בצאתכם ממצרים ואתה עייף ויגע ולא ירא (- עמלק) אלוקים"[1]), הוא היוצא להלחם בישראל לפני כניסתם לארץ, והוא האחרון שילחם בישראל לפני ביאת המשיח.
חז"ל מסבירים שכשבני ישראל יצאו ממצרים יראו מהם כל האומות כמוזכר בפסוק "שמעו עמים ירגזון"[2] וגו', וכשבא עמלק ונלחם עם ישראל גרם לכך שהיראה משמירת הקב"ה על בני ישראל פחתה.
והוא כמשל אמבטייה רותחת שהכל פוחדים להיכנס לתוכה עד שנכנס אחד לתוכה ונכווה, שלמרות שנכווה, בכל זאת קירר האמבטייה בפני הכל.[3]
מלחמה לה' בעמלק[עריכה | עריכת קוד מקור]
על מלחמה זו נאמר בתורה ב' דברים:
א) הקב"ה מצווה למשה "מחה תמחה את זכר עמלק". מצווה זו הינה אחת מן המצוות התלויות בכניסת בני ישראל לארץ, כמו שאיתא הרמב"ם[4]: "ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה".
ב) "נשבע ה' שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק" ("כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור"), ובגאולה כשמלך המשיח ימחה את זרע עמלק נאמר: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
כשמונה שאול למלך על ישראל צווהו ה' על ידי שמואל הנביא להילחם בעמלק ולא להשאיר מהם עד אחד, אף את כל בהמותיהם צווה הקב"ה להרוג.
שאול נלחם בעמלק, אבל לא קיים את ציווי ה' בשלימות והשאיר בחיים את אגג מלך עמלק ומיטב הצאן (ברצותו להעלות גם אותם לקדושה). כאשר בא שמואל וראה זאת שיסף את ראשו של אגג.
על מקרה זה הוענש שאול בכך שנלקחה ממנו מלכותו וניתנה לדוד שהייתה בו קבלת עול - דוד עבדי.
בלילה זה שנשאר אגג בחיים, הביא לעולם בן שהיה להמשכו של עמלק בעולם, וממנו נולד לאחר מכן המן שרצה להשמיד את כל היהודים.
כשבא סנחריב ובלבל את האומות (שירגישו את שליטתו עליהם) אבדו עמים רבים, וגם עמלק איבד את זהותו, ועל כן עמלק קיים גם עתה אלא שאין לנו מידע מיהו, וכשנגאל בגאולה האמיתית והשלימה יוכר זרעו של עמלק ויוכרת.
עמלק בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי תורת החסידות, עמלק הינו מציאות רוחנית נצחית, ככל סיפורי וציוויי התורה שנצחיים הם, והם הוראה לכל יהודי בכל מקום ובכל זמן.
עמלק הוא עצם מציאות הרע שבכל יהודי, המפריע ומנגד לכל דבר שבקדושה ללא שום סיבה. עניינו הוא 'קרירות' - שמקרר כל ענין אלוקי, שלא יתפעל משום דבר, ואם מתפעל, פועל עמלק שלא יפעול ההתפעלות שינוי מהותי וממשי אצל המתפעל, והוא השורש לכל המידות הרעות כולן[5].
בעוד שאת שאר המידות הרעות יכול האדם לגרש מליבו על ידי עבודת התפילה, בה מפנים האדם את אחדותו של הקב"ה ועל ידה מגיע לאהבת ה', את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של הקב"ה היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם וסיבה (וזוהי הסיבה לשנאה הגדולה שהייתה לחסידים על עמלק)[6].
בעוד שהקליפה בעמים האחרים היא מצד הסתר החיות אלוקית, שונה בכך עמלק בכך שבחינת הדעת אינה מוסתרת אצלו, הוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו, מתוך חוצפה ועזות ללא שום טעם[7].
משום כך הדרך למלחמה הרוחנית בעמלק היא גם כן בדרך של הגבהה והתנשאות, שלמעלה מטעם ודעת, התנשאות הבאה מצד עצם הטוב והקדושה שבכל אחד ואחת (עצם הנשמה). עניינה של מלחמה זו הוא 'תקיעת הדעת' והתקשרות באלוקות בתוקף הנובע מעצם הנשמה[8].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מחיית עמלק היום, ולאחר שייכחד
- למה ייכחד עמלק?
- המצווה של זכירת מעשה עמלק | הרב מאיר אשכנזי
- הרב ישראל גוטמן, קליפת עמלק, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון 1217 חג השבועות תשפ"ב עמוד 36
- הרב יוסף קליין, מחיית וזכירת עמלק במשנת החסידות (אידיש)
הערות שוליים
- ↑ סוף פרשת בשלח.
- ↑ שירת הים, בשלח.
- ↑ מובא ברש"י שם.
- ↑ הלכות מלכים פ"א ה"א.
- ↑ ד״ה זכור את אשר עשה לך עמלק תרס״ה. וראה ד״ה זה תשי״ח.
- ↑ עיין בערך זלמן זעזמער.
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות זכירת ומחיית עמלק.
- ↑ ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלך תש"ט עמ' 65, תש"ל ובכמה מקומות.