בחירות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:24, 29 בפברואר 2024

בחירות הן שיטה דמוקרטית למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי, על ידי הצבעה למועמד או רשימת מועמדים. כיום נהוג להפעיל הליך בחירות לצורך מינוי מנהיגים ובתי נבחרים. אדמו"רי חב"ד עודדו השתתפות בבחירות. הרבי שלח אגרות ומברקים בהם הביע את חובת כל אחד להצביע בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות בארץ הקודש.

כשיטה, הרבי התנגד למעורבות אקטיבית של חסידי חב"ד בפוליטיקה, אף כאשר המטרה היא לקבל אפשרויות השפעה לטובת עניני יהדות ויראת שמים, הורה בבחירות לכנסת ובחירות מקומיות בישראל להצביע "למפלגה החרדית ביותר", כאשר הרבי עצמו פעל והשפיע לטובת הקמת חזית דתית מאוחדת בבחירות לכנסת. ואילו בשנים מאוחרות הפנה קהילות חב"ד להתייעצות עסקנים כדי להחליט על התמודדות נציגי חב"ד בבחירות מוניציפליות.

יחסו של הרבי בנוגע לבחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבחירות לכנסת ובחירות מקומיות בישראל, הרבי רואה כדבר שהיהודי יכול להשפיע, עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה אלא כצעד המשפיע על עם ישראל לטובה בגשמיות וברוחניות. הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק במשתתף בהם^[1]. הרבי הוסיף והבהיר, שצריכים לידע ולזכור שה"מפתח" נמצא אצל עם ישראל, וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בעם ישראל. גם כאשר הבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש^[2] הרבי, כי"בכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".

בחירות ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פורים תשי"ג

בהתוועדות פורים תשי"ג סיפר הרבי, כי בתקופת המהפיכה ברוסיה לאחרי מפלתו של הצאר, הורה אדמו"ר הרש"ב לחסידים להשתתף בבחירות שנערכו במדינה. הרבי סיפר, כי הגיע למקום שבו התקיימו הבחירות גם אחד החסידים שהיה מופשט לגמרי מהוויות העולם, ולא ידע כלל מה מתרחש במדינה, שהרי צריך הוא לקיים את ההוראה של הרבי, וכמובן, לאחרי הקדמת טבילה במקוה וחגירת אבנט, כראוי לקיום הוראה של הרבי. לאחר שעשה מה שצריך לעשות בשביל הבחירות, כפי שהורו לו חבריו ראה אנשים עומדים ומכריזים הכרזת עידוד, "הוּ-רַה", ועמד גם הוא והכריז: "הוּ-רַע, הוּ-רַע, הוּ-רַע"...

בחירות לאסיפות הרבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועידת פטרבורג תר"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ועידת פטרבורג תר"ח

לקראת שנת תר"ח, החליט משרד הפנים הרוסי להקים אסיפה חדשה, ובשונה מהאסיפה בשנת תר"ג, אז נבחרו הרבנים על ידי משרד הפנים, בבחירות אלו קבעו כי הנציגים יבחרו על ידי בחירות כלליות שיהיו בין כל יהודי רוסיה, וכל מי שיבחר בבחירות, יהיה מעומד להשתתפות באסיפה. בט"ו שבט תר"ח הגיע לאדמו"ר הצמח צדק על ידי פקיד המשטרה^[3]. הודעה אודות כך שמבקשים ממנו להתמודד לבחירות. אדמו"ר הצמח צדק בתגובה, שלח מכתב למשרד הפנים בו הוא אומר שאינו רוצה להתמודד לבחירות, ולאחר שמשרד הפנים לא הסכים לכך, שלח אדמו"ר הצמח צדק מכתב רפואי שבו כתוב שדברים שגורמים לו התרגשות כפי מקרה זה, עלול להזיק לו במצב הבריאותי, ואכן לבסוף לא התמודד אדמו"ר הצמח צדק בבחירות.

הודות לתעמולה של אדמו"ר הצמח צדק, נבחרו מתוך 32 צירים, 26 צירים אשר הם יהודים חרדים, ורק 6 צירים היו משכילים. על אף הניצחון המוחץ לחרדים, בחר שר הפנים מתוכם 2 צירים חרדים בלבד לאסיפת הרבנים ו4 צירים משכילים לאסיפת הרבנים. ששת הנבחרים לאסיפה היו: י"ור האסיפה אליעזר ליפשיץ, שני מלומדים מר וורביל, ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאדסה, הסוחר גלדברג מביליסט, והסוחר בשקוויטש מוויטבסק.

אסיפת הרבנים תר"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אסיפת הרבנים (עת"ר)

בסוף שנת תרס"ט חילקה הממשלה את שטח רוסיה לארבעים ושתים מחוזות, והכריזה על בחירות שיערכו בתחילת החורף של שנת עת"ר, בה יבחרו התושבים היהודים את המועמד המועדף עליהם לאסיפת הרבנים.

אדמו"ר הרש"ב ניהל תעמולת בחירות עניפה, ושלח נציגים לעיירות רוסיה על מנת שיעוררו את התושבים לבחור כנציגים את הרבנים הדתיים, ופירסם 'קול קורא'^[4] בדבר הבחירות. על מנת למנוע איבוד קולות, ועל פי הדברים שסוכמו באסיפה בוילנא, בכל מחוז התמודד רק רב אחד מהרבנים הדתיים, והתוצאות היו משביעות רצון^[5].

בחירות בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחירות לועד הקהל בקראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכל כמה שנים נערכות בחירות לועד הקהל בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.

הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'. הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (היצר הרע). כמו כן הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת תשמ"ו הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' לצדקה לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת צדקה ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה^[6].

בחירות לבד"צ קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית דין צדק קראון הייטס

כשנה לאחר הסתלקותו של הרב זלמן שמעון דבורקין בי"ט אדר תשמ"ה, בקשו חברי ועד הקהל בקראון הייטס מהרבי למנות רב חדש. התשובה של הרבי הייתה "זה שייך כפשוט להחלטת בני ישראל תושבי השכונה שיח'". בעקבות כך הקימו בשכונה ועד לבחירות שנקרא ארגון "הנציגים", אליו נשלח מכל בית כנסת בשכונה נציג אחד לועד ובראשו העמד הרב אליעזר זירקינד.

בעוד שועד הנציגים עסק בהכנות לבחירות החליטו חברי אגודת חסידי חב"ד למנות רב שנבחר מטעמם וכתבו על כך לרבי המענה היה: "היו כמה וכמה אסיפות בהנ"ל - מבאי כח כמה וכמה בתי כנסיות דהשכונה והמוסדות שבה ומהו לפתע פתאום ועד אגודת חסידי חב"ד ארגון עולמי??" לאחר מענה ברור שכזה מהרבי ועוד מענה אחד חריף ירד מהפרק ניסיון התנכלות זה, ואכן בא' ניסן תשמ"ו פרסם ועד הנציגים את פרטי הבחירות כשהמועמדים הם: הרב אברהם אזדבא, הרב מרדכי דב אלטיין, הרב דוד חנזין, הרב שלום מרוזוב, והרב יהודה קלמן מארלאוו.

ביום ד' ניסן התקיימו הבחירות בעזרת נשים של 770 ו-90% מתושבי השכונה באו ובחרו בשלושה רבנים: הרב דוד חנזין הרב יהודה קלמן מארלאוו והרב אברהם אזדבא.

אך בפועל כאשר כתב הרב דוד חנזין על מינויו הורה לו הרבי להמשיך ברבנותו בפתח תקווה ובתפקידו ברשת אהלי יוסף יצחק וועד רבני אנ"ש בארץ הקודש. לאור מענה הרבי, הוציאה ועדת הנציגים על מענה הרבי ועל בחירת רב שלישי לאחרי פסח. לאחר הודעה זו, אלו שלא ראו את הבחירות בעין יפה החלו ללעוג לוועדת הבחירות, באמרם שהוועדה לא בדקה אחר המועמדים קודם פירסומם. יו"ר הוועדה הרב אליעזר זירקינד כתב לרבי על המלעיגים, והרבי ענה "כבר השקיטם אדמו"ר הזקן בתחילת שו"ע שלו. יכול להוסיף - דאיתא בספרים אשר לעג אותיות עגל." וכך עודד אותו לערוך את הבחירות לרב השלישי.

בכ"ג ניסן נערכו הבחירות בברכת הרבי ונבחר ברוב קולות הרב יוסף אברהם הלר כרב שלישי בשכונת קראון הייטס. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי כ"ז סיון ולמחרת בשעת ההתוועדות נשא הרבי שיחה בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים^[7]. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

בחירות גבאי בית הכנסת 770[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – גבאי בית הכנסת 770

בשנת תשמ"ז, לאחר שבפרשת יתרו לחצו חברי אגודת חסידי חב"ד על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה^[8] ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב^[9] ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל הייתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים^[10].

בחירות כלליות בארה"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדרך כלל כאשר התקיימו בחירות בארה"ב, הצביע הרבי באמצעות מעטפה הנשלחת בדואר.

בכ"ד חשוון תשמ"א, יום לפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית, שאל הרבי את הרב ניסן מינדל במי הוא בוחר ותשובתו הייתה שטרם החליט, והרבי הגיב: אף אני טרם החלטתי. באותם בחירות הורה הרבי לכל אלו שיש להם זכות בחירה - שיבחרו כדי להפגין את הכח היהודי^[11].

מסופר^[12], שבאותה עת, שהו בסביבת הקלפי תלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, וכשהגיע הרבי ל-770, נכנס אל ה'זאל' וכמעט צעק: "הייתכן שבאמצע הסדר פגשתי שם בחורים?!"^[13].

בחירות לכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הבחירות לכנסת

הבחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת מדינת ישראל, שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.

ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רובם של גדולי ישראל ובראשם רבי אהרן מבעלזא, רבי דוב בעריש ווידנפלד, הבית ישראל מגור, האמרי חיים מויז'ניץ הורו ואף כתבו "קול קורא"^[14] להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת תש"ט, וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו רוב מוחלט של האדמו"רים והרבנים בעד להצביע בבחירות כדי להשפיע בגשמיות וברוחניות ומעודדים הצבעה. זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית, האדמו"רים מסאטמר ותולדות אהרן - המתנגדים לבחירות ולכל שיתוף פעולה עם הבחירות, כנסת וממשלת ישראל.

דעת אדמו"רי חב"ד - להצביע כדי להשפיע[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ והרבי צידדו באופן מוחלט בהצבעה לכנסת ישראל, כדי להרבות את הצד הרוחני הטוב, ולהמעיט את הצד המתנגד לעניינים הרוחניים. ועל כך ישנן אגרות קודש רבות המפורסמות בסדרת אגרות קודש. ^[15].הרבי כתב שמי שלא מצביע בבחירות אז: "ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת בא כח (דעפוטאט [נציג בכנסת]) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל".^[16]^[17].

בחירות מקומיות בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בחירות מקומיות בישראל

על פי הוראת הרבי, יש להצביע גם בבחירות למועצות וראשי הערים בישראל, וחובת ההצבעה בבחירות לכנסת חלה גם עליהם^[18].

המשמעות של הבחירות בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה שהתקיים בחירות^[19]^{[דרושה הבהרה]}^[^{דרוש מקור]} בכמה אזורים, כתב הרבי לחבר הכנסת יוסף בורג בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להקב"ה,^[20], שכמו שהיה בעת מתן תורה, אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר^[21], מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

10 עובדות חב"דיות - דעת הרבי על הבחירות בארץ הקודש, שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 37

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פיקוח נפש אין פשרות, ראיון עם הרב יוסף שמואל גרליצקי יו"ר קונגרס הרבנים למען השלום, ניסן תשפ"א
רבי יומי: תחרות עם אהבה, באתר .

הערות שוליים

↑ בהתוועדות שבת פרשת פינחס תשי"א('תורת מנחם' תשי"א כרך ב' עמוד 241.), סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד הבחירות באזורם, להכריז על אמירת תהילים, בכדי שיתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות. הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור את מאמר חז"ל, אשר "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כראוי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל"
↑ ראה אגרות קודש, כרך יא עמ' רנג - רנד.
↑ מאסיפת הרבנים תר"ג היו פקידי המשטרה מתייחסים לאדמו"ר הצמח צדק באכזריות.
↑ שנערך על ידי הרב משה רוזנבלום.
↑ באגרת מאותה תקופה, אדמו"ר הרש"ב כתב לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב: "המלחמה בין המפלגות גדולה היא מאוד, וכפי הנראה בהבחירות ננצח אנחנו אם ירצה ה', שיהיו רובם כשרים.. והרבה יגיעות אנו יגעים לעורר ולעשות מה שביכולתנו". (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', אגרת רמז).
↑ שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו
↑ התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו.
↑ שבת פרשת משפטים תשמ"ז
↑ התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות".
↑ באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות, הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.
↑ יומן - תשורה סלונים-ריבקין ב' אלול תשפ"ב
↑ על פי עדות הרב ישראל פרידמן.
↑ ראה מוסף "בצאתו" של עיתון כפר חב"ד, סוכות, תשפ"א.
↑ ראו בחוברת ובחרת בחיים" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.
↑ מצד שני הרבי הביע התנגדות להשתתפות בקואוליציה בה יש נושאים המנוגדים לשולחן ערוך, כפי שכותב הרבי באגרות הקודש חלק י"ט (אגרת ז'ס"ו) "דעתי ברורה, שהשתתפות בקואוליציא (ועאכו"כ שז"א במשרת מיניסטר המביא לפועל דבר עבירה) אסורה בהחלט על פי שו"ע", וכן הבהיר שהוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'"
↑ מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז
↑ מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז
↑ אגו"ח פתח בקמפיין: "הרבי מצווה - חוב וזכות גדול להצביע" • פתק לבן? לא בא בחשבון
↑ וכלשון הרבי,"בהכנס כמה וכמה מאחינו בני ישראל לקלחת הבחירות".
↑ שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'
↑ כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה

[1] בהתוועדות שבת פרשת פינחס תשי"א('תורת מנחם' תשי"א כרך ב' עמוד 241.), סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד הבחירות באזורם, להכריז על אמירת תהילים, בכדי שיתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות. הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור את מאמר חז"ל, אשר "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כראוי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל"

[2] ראה אגרות קודש, כרך יא עמ' רנג - רנד.

[3] מאסיפת הרבנים תר"ג היו פקידי המשטרה מתייחסים לאדמו"ר הצמח צדק באכזריות.

[4] שנערך על ידי הרב משה רוזנבלום.

[5] באגרת מאותה תקופה, אדמו"ר הרש"ב כתב לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב: "המלחמה בין המפלגות גדולה היא מאוד, וכפי הנראה בהבחירות ננצח אנחנו אם ירצה ה', שיהיו רובם כשרים.. והרבה יגיעות אנו יגעים לעורר ולעשות מה שביכולתנו". (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', אגרת רמז).

[6] שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו

[7] התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו.

[8] שבת פרשת משפטים תשמ"ז

[9] התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות".

[10] באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות, הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.

[11] יומן - תשורה סלונים-ריבקין ב' אלול תשפ"ב

[12] על פי עדות הרב ישראל פרידמן.

[13] ראה מוסף "בצאתו" של עיתון כפר חב"ד, סוכות, תשפ"א.

[14] ראו בחוברת ובחרת בחיים" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.

[15] מצד שני הרבי הביע התנגדות להשתתפות בקואוליציה בה יש נושאים המנוגדים לשולחן ערוך, כפי שכותב הרבי באגרות הקודש חלק י"ט (אגרת ז'ס"ו) "דעתי ברורה, שהשתתפות בקואוליציא (ועאכו"כ שז"א במשרת מיניסטר המביא לפועל דבר עבירה) אסורה בהחלט על פי שו"ע", וכן הבהיר שהוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'"

[16] מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז

[17] מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז

[18] אגו"ח פתח בקמפיין: "הרבי מצווה - חוב וזכות גדול להצביע" • פתק לבן? לא בא בחשבון

[19] וכלשון הרבי,"בהכנס כמה וכמה מאחינו בני ישראל לקלחת הבחירות".

[20] שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'

[21] כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]]
 '''בחירות''' הן שיטה דמוקרטית למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי, על ידי הצבעה למועמד או רשימת מועמדים. כיום נהוג להפעיל הליך בחירות לצורך מינוי מנהיגים ובתי נבחרים. אדמו"רי חב"ד עודדו השתתפות בבחירות. הרבי שלח אגרות ומברקים בהם הביע את חובת כל אחד להצביע בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות בארץ הקודש.
+כשיטה, הרבי התנגד למעורבות אקטיבית של חסידי חב"ד בפוליטיקה, אף כאשר המטרה היא לקבל אפשרויות השפעה לטובת עניני יהדות ויראת שמים, הורה ב[[בחירות לכנסת]] ו[[בחירות מקומיות בישראל]] להצביע "למפלגה החרדית ביותר", כאשר הרבי עצמו פעל והשפיע לטובת הקמת חזית דתית מאוחדת בבחירות לכנסת. ואילו בשנים מאוחרות הפנה קהילות חב"ד להתייעצות עסקנים כדי להחליט על התמודדות נציגי חב"ד בבחירות מוניציפליות.
 ==יחסו של הרבי בנוגע לבחירות==
-בבחירות לכנסת ולעירייה בארץ הקודש, הרבי רואה כדבר שהיהודי יכול להשפיע, עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה אלא כצעד המשפיע על עם ישראל לטובה בגשמיות וברוחניות. הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק במשתתף בהם. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת פינחס]] [[תשי"א]]{{הערה|'[[תורת מנחם]]' [[תשי"א]] כרך ב' עמוד 241.}}, סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד הבחירות באזורם, להכריז על אמירת תהילים, בכדי שיתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות{{הערה|הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור את מאמר [[חז"ל]], אשר "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כראוי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל"}} הרבי הוסיף והבהיר, שצריכים לידע ולזכור שה"מפתח" נמצא אצל עם ישראל, וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בעם ישראל. גם כאשר הבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יא עמ' רנג - רנד.}} הרבי, כי"בכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".
+ב[[בחירות לכנסת]] ו[[בחירות מקומיות בישראל]], הרבי רואה כדבר שהיהודי יכול להשפיע, עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה אלא כצעד המשפיע על עם ישראל לטובה בגשמיות וברוחניות. הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק במשתתף בהם{{הערה|ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת פינחס]] [[תשי"א]]('[[תורת מנחם]]' [[תשי"א]] כרך ב' עמוד 241.), סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד הבחירות באזורם, להכריז על אמירת תהילים, בכדי שיתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות. הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור את מאמר [[חז"ל]], אשר "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כראוי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל"}}. הרבי הוסיף והבהיר, שצריכים לידע ולזכור שה"מפתח" נמצא אצל עם ישראל, וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בעם ישראל. גם כאשר הבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יא עמ' רנג - רנד.}} הרבי, כי"בכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".
 ==בחירות ברוסיה==
@@ שורה 63: / שורה 65: @@
 ===דעת אדמו"רי חב"ד - להצביע כדי להשפיע ===
-אדמו"ר הריי"צ והרבי צידדו באופן מוחלט בהצבעה לכנסת ישראל, כדי להרבות את הצד הרוחני הטוב, ולהמעיט את הצד המתנגד לעניינים הרוחניים. ועל כך ישנן אגרות קודש רבות המפורסמות בסדרת אגרות קודש.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי צידדו באופן מוחלט בהצבעה לכנסת ישראל, כדי להרבות את הצד הרוחני הטוב, ולהמעיט את הצד המתנגד לעניינים הרוחניים. ועל כך ישנן אגרות קודש רבות המפורסמות בסדרת אגרות קודש.
 {{הערה|מצד שני הרבי הביע התנגדות להשתתפות בקואוליציה בה יש נושאים המנוגדים לשולחן ערוך, כפי שכותב הרבי באגרות הקודש חלק י"ט (אגרת ז'ס"ו) "דעתי ברורה, שהשתתפות בקואוליציא (ועאכו"כ שז"א במשרת מיניסטר המביא לפועל דבר עבירה) אסורה בהחלט על פי שו"ע",  וכן הבהיר שהוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'"}}.[[ הרבי]] כתב שמי שלא מצביע בבחירות אז: "ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת בא כח (דעפוטאט [נציג בכנסת]) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל".{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}.
 ==בחירות מקומיות בישראל==
+{{ערך מורחב|בחירות מקומיות בישראל}}
-על פי הוראת הרבי, יש להצביע גם בבחירות למועצות וראשי הערים בישראל, וחובת ההצבעה בבחירות לכנסת חלה גם עליהם{{הערה|[https://col.org.il/news/78773 אגו"ח פתח בקמפיין: "הרבי מצווה - חוב וזכות גדול להצביע"]{{*}} [https://col.org.il/news/42505 פתק לבן? לא בא בחשבון] {{COL}}}}.
+על פי הוראת הרבי, יש להצביע גם ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות למועצות וראשי הערים בישראל]], וחובת ההצבעה בבחירות לכנסת חלה גם עליהם{{הערה|[https://col.org.il/news/78773 אגו"ח פתח בקמפיין: "הרבי מצווה - חוב וזכות גדול להצביע"]{{*}} [https://col.org.il/news/42505 פתק לבן? לא בא בחשבון] {{COL}}}}.
-בשנות המ', הרבי נתן הוראות כיצד לשלוח נציגים לעירייה מטעם קהילות חב"ד ומאז החלו קהילות חב"ד בהכוונת רבנים ועסקנים להריץ מפלגה חב"דית או להכניס נציג בתוך רשימה אחרת והכל כדי לקבל תמיכה בעניינים הרוחניים בדוגמת הרחבת מוסדות חימוך וארגוני חסד ותמיכה בכל ענייני הדת.
-עם השנים בכל קהילות חב"ד הגדולות יש נציגים חב"דיים בעירייה והנציגים הוכיחו את הצלחתם בהתפתחות הקהילות והמוסדות.
-===צפת===
-לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, ולאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד.
-===רחובות===
-ב[[רחובות]] התקבלו הוראות לפיהן נשלח נציג חב"די להתמודד למועצת העירייה{{הבהרה}}{{הערה|[https://col.org.il/news/78453 הרב מנחם מענדל גלוכובסקי מגלה: המענה שקיבלתי מהרבי בנוגע לבחירות] {{COL}}}}
-===קרית מלאכי===
-בקרית מלאכי, עשרות שנים בכל מערכת בחירות, אנשי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בגיבוי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] רבה של נחלת הר חב"ד, ממנים נציגי חב"ד לעירייה, ומספר הנציגים הנבחרים משתנה בין 1 ל-2, המשתלבים בתוך מפלגות שונות, ומתוקף הסכמים עם אנשי חב"ד, בקדנציות האחרונות נציג חב"ד מכהן בתפקיד בכיר בעירייה - כמו סגן ראש העיר בשכר וממלא מקום ראש העיר בשכר. ומלבד זאת אנשי חב"ד שומרים על קשרי ידידות קרובים עם ראש העיר והנהלת העירייה, ודרכם דואגים להתפתחות שכונת נחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד ופעילות חב"דית בקרב חסידי חב"ד ופעילות המיועדת לכלל תושבי קרית מלאכי.
-הרבי עודד כל השנים את הקשר בין ועד נחלת הר חב"ד בפרט ואנשי חב"ד בכלל, עם ראשי עיריית קרית מלאכי, והרבי אף שיגר אגרות לראשי העירייה.
-====בחירות תשד"מ====
-לקראת בחירות תשד"מ התקבל מענה ארוך וחריף, השולל מינוי נציגי חב"ד לעירייה. אמנם עד היום לא התפרסם רקע למענה, אך מתוכנו משמע כי היתה תוכנית למנות נציגי חב"ד לעירייה, אך דווקא בתוך אנשי חב"ד בנחלת הר חב"ד היו שהתנגדו לכך בחריפות, והיו שטענו כי גם אם התוכנית למינוי נציגים לעירייה יצליח הרי אלו שסייעו עד עתה מצד העירייה, ינקטו בצד קיצוני הפוך ולא יעניקו סיוע לנחלת הר חב"ד. ועל כך השיב הרבי כי תוכנית כזו כמובן לא מתאימה, ותיצור מצב שחב"ד תיחשב לגוף פוליטי, יהיו מחלוקות ועלולים להפסיד הכל:
-"בתימהון גדול ובצער קראתי מכתבם כי תוכנו ג' נקודות - שאלות:
-א. הישתנה חב"ד ויעשה גוף פוליטי.
-ב. היעשו צעד חדש שקרוב לודאי שיכניס מחלוקת גדולה בין אנשי חב"ד, וגם הזהירו אותם בפירוש על זה.
-ג. בעניין סברות לכאן ולכאן - יעשו צעד חריף שאין להם כל ניסיון בו, שאין איש יכול להבטיח כלל התוצאות לבד תוצאה אחת - שאלו שסייעו להם עד עתה ולפעמים רבות בסבר פנים יפות, ומבלי להתערב כלל ברוחניות, יהפכו להיפך וסיוע וכו'.
-מהנעשה על ידי מכתבם כיון שבכהנ״ל יש הוראות ברורות מנשיאנו ז״ל – רק אחת, שפרסמו (מיט א טראסק כמובן) שכתבו אלי ובמילא אני הפוליטיקאי וכו׳ וכו׳"
-[[קובץ:מענה הרבי לבחירות בקרית מלאכי.jpeg|שמאל|ממוזער|מענה הרבי לבחירות בקרית מלאכי]]
-====בחירות תשמ"ט====
-לקראת מערכת הבחירות הבאה, בשנת [[תשמ"ט]], [[ועד נחלת הר חב"ד]] שאל את [[הרבי]] האם למנות נציג חב"ד והרבי הורה: "שייך לעסקנים על אתר".
-והעסקנים החליטו להריץ נציג חב"די{{הערה|ראה צילום בערך זה}}.
-לאחר החלטת ועד נחלת הר חב"ד למנות נציג חב"ד ברשימת ראש העיר מר יוסף ונונו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שלח מכתב לתושבי נחלת הר חב"ד והסביר את ההחלטה כתוצאה ממענה הרבי:
-"הנה על פי המענה שנתקבל מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א ש"שייך לעסקני אנ"ש על אתר" אשר על פי זה עשו, והחליטו לתמוך במר יוסף ונונו שי' לראשות המועצה, ולרשימתו (הקריה בתנופה, שסימנה "דף") למועצה.
-הנה החלטה זו מחייבת את כל אחד ואחת מתושבי נחלת הר חב"ד. וכל מי שלא ישמע לה – לדעתי הוא לוחם רחמנא ליצלן בנחלת הר חב"ד וכו'. עם כל המשתמע מזה, כי יש מנהיג לבירה זו [הוא הרבי], אשר יסדה וכו', והוראותיו והדרכותיו מחייבות את כל אחד ואחת שיחיו"{{הערה|על פי צילום המתפרסם בערך זה}}.
-====נציג חב"ד====
-*נציג חב"ד כיום (תשפ"ד): הרב [[בצלאל מזרחי]] - ממלא מקום ראש עיריית קרית מלאכי, מכהן בעירייה שתי קדנציות, ולא ממשיך למערכת הבחירות תשפ"ד.
-====רשימת חב"ד====
-לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד לקראת [[בחירות]] המוניציפליות בשנת תשפ"ד, להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:
-*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי
-*ר' לוי רסקין (בן הרב [[שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת)
-*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".
-*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר
-רשימת חב"ד זכתה לתמיכת רבני ומשפיעי נחלת הר חב"ד: הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[מיכאל מישלובין]], הרב [[שלום בער כהן]], הרב [[יחזקאל כהן]], הרב [[יצחק אקסלרוד]], הרב [[משה הבר]], הרב [[אליהו וילהלם]], הרב [[אברהם אלתר הבר]], הרב [[משה הלל]], הרב [[יוסף יצחק פרידמן]], הרב [[שלום פש]] והרב [[יוסף יצחק וישנפסקי]].
-אישי ציבור: הרב [[אלימלך הרצל]], ד"ר [[טל ניר]], הזמר [[יוני שלמה]].
-====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====
-*ר' אלי בן אהרן - משנת [[תשמ"ט]]
-*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]
-*הרב יוסף יוזביץ בן הרב [[יהושע יוזביץ]]
-*הרב משה מלייב
-*הרב [[חיים שטיינר]]
-*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול
-===ירושלים===
-ב[[ירושלים]], משנות הל' נציגי חב"ד מכהנים כחברי עירייה בירושלים, והללו קיבלו עידודים מהרבי.
-נציגי חב"ד בעירייה בעבר:
-הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]] תחילת שנות הל' עד מ'
-הרב [[דב רבינוביץ]] באמצע שנות הנ'
-הרב [[יעקב שנור]] בשנות הס'
-כיום:
-הרב [[יעקב הלפרין]] מתחילת שנות הע'.
-===כפר חב"ד===
-לפי הוראות הרבי, הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, ועל פי הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).
-לפי הוראות  הרבי, נציגי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] מתמודדים בבחירות ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).
-היו מקרים בהם הרבי שלל הקמת מפלגה חב"דית בבחירות המקומיות{{הערה|[https://col.org.il/news/78422 זעקת הרבי נגד התערבות חב"ד בבחירות המקומיות]{{קישור שבור}}. [https://col.org.il/news/78857 הרב אשכנזי מוחה על השימוש בשם חב"ד בבחירות המקומיות] {{COL}}{{קישור שבור}}.מענות ב[[קריית מלאכי]] וב[[אופקים]] [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf קונטרס "חב"ד בלתי מפלגתית" עמ' 26 והילך]}}.
-===קרית גת===
-{{להשלים}}
-===ביתר עילית===
-[[קובץ:פריימריז_ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בביתר בפריימריז פנימיים לבחירת נציג חב"ד בעירייה (תשע"ג)]]
-במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעיריית [[ביתר עילית]], הרב [[אורי הולצמן]], שרץ לבחירות מטעם חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.
-לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף [[תשע"ד]], הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב"ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.
-בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' [[יעקי הרשקופ]] ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' [[יעקב מיוחס]] שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.
-לצד הנציג החב"די היו חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.
-לקראת הבחירות בשנת תשע"ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' משה כהנא על הרשקופ.
-כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב"ד ביתר.
-באותם הבחירות בעיר יעקי הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.
-בשנת [[תשפ"ג]] לקראת בחירות תשפ"ד החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ"ש בעיר לבחור בר' מאיר ברלב כמתמודד לבחירות לעירייה מטעם חב"ד.
-===בחירות תשפ"ד===
-====ערים מתמודדות====
-בי"ח [[אדר א']] [[תשפ"ד]] ייערכו בחירות מוניצפליות בכל ארץ הקודש.
-נציגי חב"ד מתמודדים במקומות רבים: [[ירושלים]], [[לוד]], [[נחלת הר חב"ד]], [[צפת]], [[ביתר עילית]], [[רחובות]], [[קרית גת]] [[מועצה איזורית שדות דן]] ועוד.
-במקומות נוספים, חב"ד תומכת בנציג לא חב"די.
-ב[[כפר חב"ד]] ייערכו בחירות ל[[מועצה האיזורית שדות דן]], ויש שתי רשימות חב"דיות המתמודדות למועצה.
-====פרסום בכלי התקשורת החב"דיים====
-השבועונים החב"דיים (בית משיח וכפר חב"ד) אינם מפרסמים מאומה על בחירות אלו. ומצד שני אתרי חב"ד ([[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]]) ו[[ידיעון הכפר]], מפרסמים מידע, מכתבים, תמונות ופרסומות בחירות.
-[[חב"ד אינפו]], פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב"ד אינפו, עם נציג חב"ד בביתר עילית, ר' מאיר ברלב, והמראיינים הם כתב חב"ד אינפו הרב [[שניאור אלפנביין]], וכתב כיכר השבת ר' [[ארי טננבוים]]{{הערה|[https://chabad.info/elections/1057935/ פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית]{{אינפו}}}}.
 ==המשמעות של הבחירות בעבודת השם==
@@ שורה 189: / שורה 81: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 *'''[https://col.org.il/news/129877 על פיקוח נפש אין פשרות]''', ראיון עם הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] יו"ר [[קונגרס הרבנים למען השלום]], ניסן תשפ"א {{COL}}
+*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/1060256/ רבי יומי: תחרות עם אהבה]''', באתר {{אינפו}}.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגים כלליים]]