ישראל פרלוב מסטולין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם= רבי ישראל פרלוב | |שם= רבי ישראל פרלוב | ||
|תמונה=קרלין_1.jpg | |||
|כינוי=רבי ישראל מסטולין קרלין | |||
|תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ"ט]] | |תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ"ט]] | ||
|תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ"ב]] | |תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ"ב]] | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
|תחומי עיסוק=[[אדמו"ר]] | |תחומי עיסוק=[[אדמו"ר]] | ||
}} | }} | ||
רבי ישראל פרלוב מסטולין (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו"ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו"ר השישי בשושלת [[חסידות קרלין]]. | רבי '''ישראל פרלוב מסטולין - קרלין''' (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו"ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו"ר השישי בשושלת [[חסידות קרלין]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
רבי ישראל נולד לאביו רבי אשר השני מסטולין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ"ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט"ו באב]] [[ה'תרל"ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו"ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. | רבי ישראל נולד לאביו רבי אשר השני מסטולין - קרלין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ"ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט"ו באב]] [[ה'תרל"ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו"ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. | ||
בשנת [[ה'תרמ"ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי. | בשנת [[ה'תרמ"ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי. | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
*רבי משה מסטולין – נהרג עקה"ש בשואה כנ"ל. | *רבי משה מסטולין – נהרג עקה"ש בשואה כנ"ל. | ||
*רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה"ש בשואה ב[[י"ד | *רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה"ש בשואה ב[[י"ד חשון]] [[ה'תש"ג]]. | ||
*רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ"א כסלו]] [[ה'תשט"ז]]. | *רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ"א כסלו]] [[ה'תשט"ז]]. | ||
| שורה 57: | שורה 59: | ||
*מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]). | *מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]). | ||
== גלריית תמונות == | |||
<gallery> | |||
קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר מסטולין | |||
קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט | |||
קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין | |||
קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין | |||
קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק | |||
</gallery> | |||
| שורה 63: | שורה 76: | ||
*ר' [[אהרן מקרלין]] | *ר' [[אהרן מקרלין]] | ||
*ר' [[שלמה מקרלין]] | *ר' [[שלמה מקרלין]] | ||
*ר' [[אשר מסטאלין]] | |||
*[[חסידות קרלין]] | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה אחרונה מ־20:13, 29 בינואר 2024
| רבי ישראל פרלוב | |
|---|---|
| |
| רבי ישראל מסטולין קרלין | |
| לידה | י' כסלו ה'תרכ"ט |
| פטירה | ב' תשרי ה'תרפ"ב |
| מקום פעילות | בלארוס |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר |
רבי ישראל פרלוב מסטולין - קרלין (מכונה: הינוקא מסטולין, על שם הכתרתו לאדמו"ר בגיל צעיר. דער פרנקפורטער על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: אור ישראל), היה האדמו"ר השישי בשושלת חסידות קרלין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי ישראל נולד לאביו רבי אשר השני מסטולין - קרלין ביום י' כסלו ה'תרכ"ט, בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום ט"ו באב ה'תרל"ג, והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו"ר, עד שביום הבר מצוה הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'.
בשנת ה'תרמ"ג נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי.
הרבנית ברכה היתה בת דודה שניה של הרבנית שטערנא שרה, שכן אביה היה בנו של רבי יוחנן מרחמסטריבקה, אחיו הצעיר של רבי יעקב ישראל מצ'רקס, שהיה אביו של רבי יוסף יצחק מאוורוטש, אביה של הרבנית שטערנא שרה. כמו כן, שתי הרבניות היו בנות דודות שלישיות של האדמו"ר רבי ישראל, שכן אביהם של שני האחים, רבי מרדכי מצ'רנוביל היה נשוי לבתו של רבי אהרן הגדול מקרלין, סב סבו של רבי ישראל.
נפטר ביום שני של ראש השנה (ב' תשרי) ה'תרפ"ב בעיירת מרפא בגרמניה, ולמחרת נטמן בפרנקפורט.
עם אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמה פעמים נפגשו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ עם רבי ישראל מסטולין (בעיקר?) במעיינות המרפא, ושררה ביניהם הערכה הדדית.
ומסופר, שפעם אחת שאל אדמו"ר הריי"ץ את אביו אדמו"ר הרש"ב אודותיו: "טאטע, דאס איז א רבי". וענה לו: "יא דאס איז א רבי..."[1].
ובא' המכתבים ששלח אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"ץ ממארינ-באד (י"א תמוז ה'תרס"ח) מתאר כי המקום מלא באדמו"רים קטנים כה רבים, עד שכולו מבהיק מבד האטלס של בגדיהם, ומציין כי ביניהם יש שלשה בעלי שם: רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, ורבי ישראל מסטולין[2].
כמו כן מסופר כי פעם שלח רבי ישראל מסטולין את חסידו הגה"ח ר' ישראל אריה גולדהבר לאדמו"ר הרש"ב, ובתוך הדברים סיפר לו אדמו"ר הרש"ב שכאשר שהיתי במעיינות המרפא יחד עם רבך הוא השתדל לסתיר עצמו ממני, אולם כשאכל תפוח עץ וקילף את הקליפה וראיתי אותו בעת הברכה שברך, נוכחתי אז שהוא אדם גדול מאד "גאר הויך", ומאז אינו יכול להסתיר את גדלו מאתנו[3].
עם אדמו"ר הריי"ץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר, כי פעם אחת כאשר ישבו אדמו"ר הרש"ב ורבי ישראל מסטולין במעיינות המרפא ושוחחו ביניהם, ובאמצע השיחה נכנס לחדר אדמו"ר הריי"ץ, כאשר ראה אותו רבי ישראל קם מלא קומתו והתבטא עליו: "א מסירות נפש בחור"[4].
כשהיה אדמו"ר הריי"ץ בעיר קיסינגען שבגרמניה בשלהי שנת ה'תרע"ב בא אליו למעונו בכ"ד מנחם אב הרבי מסטולין[5].
והרב זעליג סלונים סיפר, כי כאשר שהה בחצרות קדשו של אדמו"ר הריי"ץ בתשרי תרצ"ב ראה את אחד מבניו של רבי ישראל מסטולין נכנס ליחידות אצל הרבי, וביציאתו מהיחידות ביקש מהרבי לברך את חסידיו שבאו איתו. כעבור כמה שנים שוב פגש הרב סלונים את האדמו"ר הנ"ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות הנ"ל, וסיפר שלאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, אמר אביו שיסעו לאדמו"ר הריי"ץ, כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שבהזדמנות א' בה ראה אביו את הדרת פניו של אדמו"ר הריי"ץ טרם נשיאותו נזדעזע כולו[6].
בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי אשר (השלישי) מסטולין – נהרג עקה"ש בשואה, כ"ט אלול ה'תש"ב יחד עם אמו ואחיו רבי משה, ועוד יהודים רבים בסטולין.
- רבי אהרן מוורשא – נהרג עקה"ש בגטו וורשא בי"א מנחם אב.
כמה חודשים קודם פטירתו, בכ"ג אדר שני ה'תש"ו השתתף בחתונת ר' בנימין לויטין, בתמונה מסעודת החתונה ניתן לראות את הרבי יושב בשולחן הכבוד ויחד עמו את רבי יעקב חיים[7].
- רבי משה מסטולין – נהרג עקה"ש בשואה כנ"ל.
- מ' חוה אשת רבי שלום מקומרנא.
- מ' מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ.
- מ' רבקה אשת רבי משה טברסקי מסטפין.
- מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי ישכר דב מבעלז).
גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
רבי אשר מסטולין
-
רבי יעקב חיים מדיטרויט
-
רבי משה מסטולין
-
רבי אברהם אלימלך מקרלין
-
רבי יוחנן מלוצק
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' אהרן מקרלין
- ר' שלמה מקרלין
- ר' אשר מסטאלין
- חסידות קרלין
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ לוח עתים וזמנים (קרלין) ב' ניסן.
- ↑ אגרות קודש ח"ד עמ' רפג.
- ↑ פרי ישע אהרן ח"ב עמ' עט.
- ↑ פרי ישע אהרן (הויזמאן) עמ' סה הערה לז.
- ↑ ספר התולדות ח"ב עמ' 265.
- ↑ עבד מלך עמ' 140.
- ↑ ימי בראשית עמ' 21.