נביאים (חלק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==ספרי נביאים==
==ספרי נביאים==
ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשני חלקים מבחי' תוכנית:
ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשני חלקים מבחינה תוכנית:
;נביאים ראשונים
;נביאים ראשונים
ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל.
ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל.
שורה 13: שורה 13:
ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים.
ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים.
*[[ספר ישעיה]]
*[[ספר ישעיה]]
*[[ספר ירמיה]] - כולל את אזהרות-נבואותיו של ירמיה הנביא לבני ישראל ודברי מוסר לעוררם לחזור ב[[תשובה]], ערב [[חורבן בית המקדש הראשון]].
*[[ספר ירמיה]] - כולל את אזהרות-נבואותיו של [[ירמיה הנביא]] לבני ישראל ודברי מוסר לעוררם לחזור ב[[תשובה]], ערב [[חורבן בית המקדש הראשון]].
*[[ספר יחזקאל]]  
*[[ספר יחזקאל]]  
*[[ספר תרי עשר]]
 
====== תרי עשר ======
 
* הושע
* יואל
* עמוס
* עובדיה
* יונה
* מיכה
* נחום
* חבקוק
* צפניה
* חגי
* זכריה
* מלאכי


==בהלכה==
==בהלכה==
בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז, א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.
ב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]] יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז, א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין}} ו[[התוספות]]{{הערה|בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.


ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ"א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.
ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ"א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

גרסה אחרונה מ־19:17, 10 בנובמבר 2024

נביאים הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שמונה ספרים.

ספרי נביאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשני חלקים מבחינה תוכנית:

נביאים ראשונים

ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל.

נביאים אחרונים

ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים.

תרי עשר[עריכה | עריכת קוד מקור]
  • הושע
  • יואל
  • עמוס
  • עובדיה
  • יונה
  • מיכה
  • נחום
  • חבקוק
  • צפניה
  • חגי
  • זכריה
  • מלאכי

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשולחן ערוך יורה דעה[1] נפסק[2]: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". הש"ך מציין[3] שמקורו מדברי הר"ן[4] והתוספות[5].

המגן אברהם מבאר[6], שאף שאין אותה קדושה לכולם[7], לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ברמ"א בסעיף אחר[8] כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם כותב[9] שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח (חוץ ממגילת אסתר).

הערות שוליים

  1. סי' רפב סי"ז
  2. מברייתא מגילה כז, א
  3. ס"ק יד
  4. בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין
  5. בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים
  6. באו"ח סי' כח ס"ק ד
  7. כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש
  8. שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו
  9. הלכות מגילה וחנוכה ב יח.