חיים דובער חן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:חן, דובער (19).jpg|ממוזער|הרב בערקע חן]]
-[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|הרב בערק'ע חן (חמישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
+[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב בערק'ע חן (חמישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' ברק'ה ([[תרפ"ד]])]]
 החסיד הרב '''חיים דובער (בערקע) חן''' ([[תרס"ח]] - [[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית, איש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר וגלות ב[[ברית המועצות]]. לאחר שעלה לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב"ד]], היה מחנך שנים רבות ואחד מדמויות ההוד של ליובאוויטש וכפר חב"ד בפרט ולפי הוראות הרבי היה אחראי על [[קופת רבינו]] בארה"ק וכן זכה לקירובים גדולים מ[[הרבי]].
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל [[חינוך]] חסידי מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול.
-בהיותו נער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|"דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען"|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}.
+בהיותו נער לקחו סבו הרב [[מאיר שמחה חן]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|"דו זאלסט לערנען, ווייל דו דארפסט לערנען"|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}.
-בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]], ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. בין השנים [[תרפ"ה]] - [[תרצ"א]] למד ב[[תומכי תמימים נעוול]].
+בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]], ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]] ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. בין השנים [[תרפ"ה]] - [[תרצ"א]] למד ב[[תומכי תמימים נעוול]].
 כחלק מרדיפתם של השלטונות שולחה המשפחה מנעוול ורכושה הוחרם, ועקב כך עברו ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. לאחר שנים אחדות עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 בשנת [[תרצ"ג]] התחתן ר' בערק'ה עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]].
-לאחר חתונתו התגורר ב[[ויטבסק]] שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר ליד חמיו בדיטסקי סילו ([[פושקינה]]) שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב"דית קטנה.
+לאחר חתונתו התגורר ב[[ויטבסק]] שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר ליד חמיו בדיטסקי סילו ([[פושקינה]]) שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב"דית קטנה.
 ר' בערק'ה נמשך למסחר ולעסקים, ולכן רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב.
-אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח{{מקור}}.
-[[קובץ:הרב בערקה' חן.jpeg]]
 ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ח]], לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי '[[מעמד]]', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב"ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.
-בסוף שנות המ"מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.
+בסוף שנות המ"מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|ראו תיאור משוער של הדברים מפי הרב [[זאב וולף קסלמן]] ששמע זאת מהרב חן [shnior.blogspot.com/2019/03/blog-post_83.html וידאו] באתר הלג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]].}}. אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח{{מקור}}.
 בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של "[[ופרצת]]".
@@ שורה 109: / שורה 102: @@
 *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
 *יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
-*[https://col.org.il/news/131072 בקריאת פרקו של הרבי בתהילים בסיום הרמב"ם החמישי] {{col}}
+*[https://col.org.il/news/131072 בקריאת פרקו של הרבי בתהלים בסיום הרמב"ם החמישי] {{col}}
 *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_70.html תיעוד היסטורי מחייו של החסיד ר' בערקע חן • גלרייה בלעדית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*[shnior.blogspot.com/2023/08/blog-post_3.html הרב זלמן לנדא מספר על הרב חן] באתר הבלוג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]]
+*[shnior.blogspot.com/2017/03/blog-post_24.html גלריית תמונות מחייו של הרב חן] באתר הבלוג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]]
 {{הערות שוליים}}