מנחם מענדל קורטס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(19 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מענדי קורטס.jpg|ממוזער|הסופר מענדי קורטס משוחח עם הרב [[נפתלי רוט]]]]
[[קובץ:מענדי קורטס.jpg|ממוזער|הסופר מענדי קורטס משוחח עם הרב [[נפתלי רוט]]]]
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא עיתונאי וחוקר, כתב [[שבועון כפר חב"ד]] ועורך באתרים [[חב"ד און ליין]] וכיכר השבת.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה המקומי]]. למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] למד [[סמיכה לרבנות]] בישיבת חב"ד ב[[מוסקבה]]{{הבהרה}}.


כבר בתור בחור בישיבה ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] החל לכתוב, ומאוחר יותר גם לערוך, ב[[שבועון]] כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה במקביל כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]] וגר בעמנואל (בשומרון).


עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים.
==בתקשורת==
כבחור בישיבת תומכי תמימים ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם ריאיונות וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]] ובשלהי שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. ומשנת [[תשע"ח]] שנה בה היה ב'קבוצה' החל לכתוב בקביעות בעיתון כפר חב"ד.


ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.
בשנת [[תשפ"א]] מונה במקביל כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".


בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].
במסגרת כתיבתו ב[[שבועון כפר חב"ד]], ערך בחורף תשפ"ג סיבוב נרחב ברחבי ארצות הברית, מחוף אל חוף, שבו סקר ותיאר בסדרת כתבות את בתי חב"ד לישראלים שהוקמו בעשרות נקודות בצפון אמריקה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/interesting/rxc8g3 כבר לא עיר החטאים: ביקור של תשע וחצי שעות בלאס וגאס]}}. לאורך השנים ביקר גם בבתי חב"ד בטיוואן{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/438907 דרמה אנושית מרגשת: סיבוב מפתיע בהיכל היהודי של טיוואן]}}, ב[[דנייפר]] ובמחנה פליטים חב"די שהוקם ב[[הונגריה]] בעקבות המלחמה ב[[אוקראינה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/141508 מה שראיתי במחנה הפליטים: כך הפך כפר נופש מקולל לבית חב"ד]}}, ופרסם לאחר מכן בעיתון כפר חב"ד ובאתרי האינטרנט תיאור נרחב מתוכם.


==פרסומים וחשיפות==
עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים, וכתב בו במשך מספר חודשים.
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.


בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת ה[[קורונה]], חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין (בגין הפולמוס שניטש בתקופת הקורונה בין רבני חב"ד ורופאים חב"דיים אשר הבליטו את חובת החיסונים כדי להציל נפשות, לעומת מספר חסידים ללא תפקידים או ידע הלכתי ורבני שהתנגדו לחיסונים) וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}. רוטנברג כתב עליו: "למרות שהוא צעיר מאוד, יש בו שילוב של כותב ועורך. יש לו שיקול דעת שנדרש בעריכה, יודע להבחין בין עיקר לטפל, לצד קליטה מהירה. יש בו גם שילוב שאין להרבה עיתונאים בתקשורת החרדית – יכולת לכתוב כתבות מגזין מושקעות בעיתונות המודפסת, לצד הבנה טובה בתקשורת ה’און ליין’. כמי שגילה כמה מהכישרונות היותר גדולים שצמחו בתקשורת החרדית, אני בטוח שהוא יגיע רחוק. הוא עולה בכישרונות שלו על כמה מהם".


===פרסומים וחשיפות===
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה נרחבת על [[סידור הבעל שם טוב]] בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים רבים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}. כעבור שבועיים חשף ב'כפר חב"ד' לראשונה כתב יד קודש של הרבי, מרשימה שערך בשנת תר"ץ בריגה, כשסידר את אוסף כתבי היד ב[[ספריית ליובאוויטש]].
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת ה[[קורונה]], חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה]}}. המסמכים עוררו עניין רב וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד']}}.
===מוספי כפר חב"ד===
לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות.
לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות.


שורה 24: שורה 30:
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב [[פרזידנט 1304]]. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב [[פרזידנט 1304]]. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי. לאחר שעבד על המוסף גילה גילויים רבים סביב לרב חודקוב ומידי פעם מתפרסמים חלק מהגילויים שלו על הרב חודקוב כחלק מספר שהוא שוקד עליו.
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי. לאחר שעבד על המוסף גילה גילויים רבים סביב לרב חודקוב ומידי פעם מתפרסמים חלק מהגילויים שלו על הרב חודקוב.
*לקראת סוכות [[תשפ"ד]] כתב וערך מוסף "זמן יחידותינו", שבו הביא את סיפורם של חמש זוגות הורים וילדים שהיו יחד ביחידות בחדרו של הרבי.
*לקראת פסח [[תשפ"ד]] - בפתע פתאום - חזרה לרגעים פתאומיים עם הרבי.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קורטס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]

גרסה אחרונה מ־12:17, 17 בדצמבר 2024

הסופר מענדי קורטס משוחח עם הרב נפתלי רוט

מנחם מענדל (מענדי) קורטס (יליד תשנ"ח) הוא עיתונאי וחוקר, כתב שבועון כפר חב"ד ועורך באתרים חב"ד און ליין וכיכר השבת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט' תשרי תשנ"ח להוריו ר' ניסים ויעל קורטס בקרית חב"ד בצפת. בילדותו עברה משפחתו להתגורר בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי, והוא למד בתלמוד תורה המקומי. למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד. לקראת שנת הלימודים תשע"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. בשנת תשע"ט למד סמיכה לרבנות בישיבת חב"ד במוסקבה[דרושה הבהרה].

בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מעמנואל וגר בעמנואל (בשומרון).

בתקשורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבחור בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד החל לפרסם ריאיונות וכתבות בעיתוני החג של שבועון כפר חב"ד ובשלהי שנת תשע"ז הצטרף כעורך באתר חב"ד און ליין. ומשנת תשע"ח שנה בה היה ב'קבוצה' החל לכתוב בקביעות בעיתון כפר חב"ד.

בשנת תשפ"א מונה במקביל כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".

במסגרת כתיבתו בשבועון כפר חב"ד, ערך בחורף תשפ"ג סיבוב נרחב ברחבי ארצות הברית, מחוף אל חוף, שבו סקר ותיאר בסדרת כתבות את בתי חב"ד לישראלים שהוקמו בעשרות נקודות בצפון אמריקה[1]. לאורך השנים ביקר גם בבתי חב"ד בטיוואן[2], בדנייפר ובמחנה פליטים חב"די שהוקם בהונגריה בעקבות המלחמה באוקראינה[3], ופרסם לאחר מכן בעיתון כפר חב"ד ובאתרי האינטרנט תיאור נרחב מתוכם.

עם הקמת מגזין "נשמה" החודשי של צעירי חב"ד, המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים, וכתב בו במשך מספר חודשים.

בפסח תשפ"ב נבחר על ידי ר' דוד רוטנברג באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת[4]. רוטנברג כתב עליו: "למרות שהוא צעיר מאוד, יש בו שילוב של כותב ועורך. יש לו שיקול דעת שנדרש בעריכה, יודע להבחין בין עיקר לטפל, לצד קליטה מהירה. יש בו גם שילוב שאין להרבה עיתונאים בתקשורת החרדית – יכולת לכתוב כתבות מגזין מושקעות בעיתונות המודפסת, לצד הבנה טובה בתקשורת ה’און ליין’. כמי שגילה כמה מהכישרונות היותר גדולים שצמחו בתקשורת החרדית, אני בטוח שהוא יגיע רחוק. הוא עולה בכישרונות שלו על כמה מהם".

פרסומים וחשיפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"ב פירסם בשבועון כפר חב"ד כתבה נרחבת על סידור הבעל שם טוב בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים רבים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים[5]. כעבור שבועיים חשף ב'כפר חב"ד' לראשונה כתב יד קודש של הרבי, מרשימה שערך בשנת תר"ץ בריגה, כשסידר את אוסף כתבי היד בספריית ליובאוויטש.

בסוכות תשפ"ב, בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה, חשף בשבועון כפר חב"ד מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ חוסנו פעמיים נגד מגיפה[6]. המסמכים עוררו עניין רב וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי[7].

מוספי כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת שבועון כפר חב"ד, מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות.

  • לקראת פסח תשפ"א כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.
  • לקראת סוכות תשפ"ב כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.
  • לקראת פסח תשפ"ב כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.
  • לקראת סוכות תשפ"ג כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט 1304. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.
  • לקראת פסח תשפ"ג כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי. לאחר שעבד על המוסף גילה גילויים רבים סביב לרב חודקוב ומידי פעם מתפרסמים חלק מהגילויים שלו על הרב חודקוב.
  • לקראת סוכות תשפ"ד כתב וערך מוסף "זמן יחידותינו", שבו הביא את סיפורם של חמש זוגות הורים וילדים שהיו יחד ביחידות בחדרו של הרבי.
  • לקראת פסח תשפ"ד - בפתע פתאום - חזרה לרגעים פתאומיים עם הרבי.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים