אברהם חנוך גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(95 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:גליצנשטיין.jpg|left|thumb|250px|ר' חנוך]]
[[קובץ:גליצנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חנוך גליצנשטיין]]
הרב '''אברהם חנוך גליצנשטיין''' הי"ו, הינו סופר מפורסם. לצד עבודתו הספרותית עסק בניהול מוסדות חב"ד ב[[ארץ ישראל]]. תחילה שימש מזכיר [[ישיבת תומכי תמימים לוד]]. לאחר מכן ניהל את [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
הרב '''אברהם חנוך גליצנשטיין''' ([[כ"ה טבת]] [[תרפ"ט]] - [[כ' אדר]] [[תשע"ה]]) היה סופר ועסקן חסידי. שימש כמזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. תרגם ליקט והוציא לאור עשרות ספרים בעולמה של חסידות חב"ד.


בצעירותו, מונה לשמש כמזכיר מוסדות חב"ד. ב[[כ']] ב[[כסלו]] [[תש"י]] (1950) קיבל הרב חנוך גליצנשטיין, מכתב מרבו, [[אדמו"ר הריי"צ]] צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר מוסדות חב"ד. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה", מספר הרב גליצנשטיין. כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש"י]], נסתלק אדמו"ר הריי"צ.
==תולדות חיים==
[[קובץ:חנוך_גליצנשטיין_יריד.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גליצנשטיין מקבל את פניהם של המבקרים בדוכן הספרים של [[קה"ת כפר חב"ד]] ביריד שבוע הספר העברי (תש"ל)]]
נולד ב[[כ"ה טבת]] [[תרפ"ט]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אברהם יצחק קוק]], ולאמו מרת אסתר איידיל.


== כישרון בירושה ==
בין השנים [[תש"ה]]-[[תש"י]] למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים וב[[תומכי תמימים לוד]]. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת טובה גיטה בתו של החסיד ר' [[אברהם פאריז]] שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].


נוסף על עבודתו הציבורית הרב גליצנשטיין גם מושך בעט סופרים. הוא יגע ועמל שנים רבות והוציא לאור יותר משישים ספרים. גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד [[תורת החסידות]], [[הבעש"ט]], עד [[אדמו"ר הריי"צ]]. זו סדרת [[ספר התולדות]], ובה חמישה-עשר כרכים.
ב[[כ' בכסלו]] [[תש"י]] קיבל מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יז אגרת ו'תשנה.}} בו כותב הרבי על חשיבות הסדר במוסד, הרבי הדגיש כי "הסדר הנכון בעבודת המוסד הוא אחד היסודות של קיומו והצלחתו . . ושמירת הסדר במוסד תלוי הרבה מאוד בעבודתו הרצינית של המזכיר". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש"י]], הסתלק אדמו"ר הריי"צ.


היוזמה יצאה מאת הרבי, בשנים הראשונות לאחר שקיבל את נשיאות חב"ד. "באותם ימים כתב מאמרים בכמה וכמה ביטאונים. הרבי ידע שיש לו כישרון כתיבה, שירשתי מאבא ז"ל. יום אחד קיבל מכתב מהרבי ובו נשאל אם אוכל לסדר מחדש את הספר [[בית רבי]] – ככך הגדיר הרבי את המשימה לסדר מחדש את תולדות חב"ד. הרב חנוך התחיל לכתוב על הבעש"ט והעביר את כתב-היד לרבי. עבודתו נשאה חן בעיניו והוא כתב לו שיעשה כדוגמת ספר זה, על כל ששת האדמו"רים של חב"ד.
בשנת [[תשכ"ג]] ירש את תפקידו של אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה ירושלים|בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו מילא עד פטירתו.


הרבי נתן לו הנחיות ברורות בעבודה זו. אחת ההוראות הייתה שבסדרה ייכללו רק דברים שהאדמו"רים עצמם סיפרו ולא מסיפורי החסידים. לכן לא נכללו בסדרה הרבה דברים שידועים בין החסידים, מכיוון שלא הופיעו בכתביהם ובשיחותיהם של האדמו"רים. זו הסיבה שאין 'ספר התולדות' על הרבי, מכיוון שהוא עצמו כמעט לא סיפר על קורות-חייו.
ב[[יו"ד שבט הגדול]] ([[תש"ל]]) נסע לרבי כ[[נסיעה לרבי#הגרלות על נסיעה לרבי|זוכה בגורל]], וזכה לקירובים מיוחדים.


במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא עבר על כל השיחות והאיגרות של האדמו"רים, תרגם וערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.  
בשנים הראשונות שלאחר הקמת [[בית דין רבני חב"ד]] שימש בתפקיד מזכיר בית הדין.


ב[[כ' אדר]] [[תשע"ה]] נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.


== הסדרה נמשכת ==
== בקירוב יהודים ==
בין שאר תפקידיו עסק הרב גליצנשטיין בקירוב אישים, בעיקר בקרב החוג האינטלקטואלי. בין השאר היה הרב גליצנשטיין מעורב בקירובו של הסופר [[אליעזר שטיינמן]].


בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה [[אוצר סיפורי חב"ד]] שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים ב[[אדמו"ר הרש"ב]]. בימים האלה - נכון לשבט תשס"ט, הוא עובד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ.
== ספרות ==
נוסף על עבודתו הציבורית של הרב גליצנשטיין הוא היה גם סופר כשרוני. הרב גליצנשטיין הוציא לאור יותר משישים ספרים{{הערה|ראה בהמשך בפיסקה "ספריו".}}, חלקם כתב בעצמו, חלקם תרגם, וחלקם ליקוטים בנושאים שונים.


גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד [[תורת החסידות]], [[הבעש"ט]], עד [[אדמו"ר הריי"צ]]. זו סדרת [[ספר התולדות]], ובה חמישה-עשר כרכים.
במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא ליקט את כל החומר משיחות ואיגרות אדמו"רי חב"ד, תרגם ללשון הקודש, ערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת [[קה"ת]], הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.
בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה [[אוצר סיפורי חב"ד]] שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים ב[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ.


== ספריו ==
== ספריו ==
[[קובץ:שערי החכמה העליונה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר]]
*סדרת '''[[אור החסידות]]''' (4 כרכים), [[תשכ"ב]] - [[תשד"ם]].
*סדרת '''[[ארעסט און באפרייאונג פון אלטן רבי'ן]]''', (2 כרכים). [[תשכ"א]] - [[תשל"ו]].
*'''חסידות'''; [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
*'''יחידות'''; [[תשמ"ט]], [[כפר חב"ד]].
*סדרת [[ישראל בעל שם טוב]], (4 כרכים) [[תש"כ]] - תשל"ה.
*'''תומכי תמימים''', [[תשכ"ט]], כפר חב"ד.
*'''[[תורת שלום]]''', [[תשנ"ד]], כפר חב"ד.
*'''[[תורת שמואל]]''', [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
*'''שערי החכמה העליונה''' - ליקוט מתורת [[אדמו"רי חב"ד]] בנושא לימוד [[תורת החסידות]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
===ליקוטים===
*'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', (17 כרכים).
*'''[[ספר התולדות]]''', (14 כרכים).
===תרגומים===
*'''[[לקוטי דבורים]]''', [[תשמ"ט]], [[כפר חב"ד]].
*'''[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ (מתורגם)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]]''', (3 כרכים) [[תשנ"ב]].
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''', (4 כרכים) [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ג]].
==משפחתו==
*אביו, הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]
*אחיו, הרב [[יצחק גליצנשטיין]]
*חתנו, הרב [[מנחם וייספיש]], ירושלים
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15752&st=&pgnum=1&hilite= הספר 'שערי החכמה העליונה' בהיברו-בוקס].
* "בבירת ליובאוויטש", יומנו מחודש תשרי במחיצת הרבי תש"כ, '''[[קובץ לחיזוק ההתקשרות]]''', [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי [[תשע"ו]]: [https://col.org.il/files/old/files/0.85089848984_9918211.pdf חלק ראשון], [https://col.org.il/files/old/files/0.92951175117_8794470.pdf חלק שני]


*סדרת [[אור החסידות]] (4 כרכים), [[תשכ"ב]] - [[תשד"ם]].
==לקריאה נוספת==
*סדרת [[ארעסט און באפרייאונג פון אלטן רבי'ן]], (2 כרכים). [[תשכ"א]] - [[תשל"ו]].
*'''[[אוצרות (ספר)|אוצרות]]''', שורת שליחויות וסיפורים והוראות מהרבי בהם היה מעורב, מתוך הארכיון שהותיר לאחר פטירתו, [[כסלו]] [[תשפ"ב]]-בעריכת הרב [[זושא וולף]], שמעון ומנחם וייספיש{{הערה|1=‏סקירה על הספר: '''[https://col.org.il/news/135128 שבוע לה' טבת האוצר נחשף: ארכיון ר' חנוך גליצנשטיין]''' {{COL}}}}.
*[[חסידות]]; [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
*[[שניאור ברגר]], '''[https://www.scribd.com/doc/259312370/966 איש אשר רוח בו]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 966 עמוד 25.
*[[יחידות]]; [[תשמ"ט]], [[כפר חב"ד]].  
* '''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 4-9 29.
*סדרת [[ישראל בעל שם טוב]], (4 כרכים) תש"כ - תשל"ה.  
* אגרות קודש בפרסום ראשון אל הרב גליצנשטיין, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1435 ע' 10-12
*[[לקוטי דבורים]], [[תשמ"ט]], [[כפר חב"ד]].
{{הערות שוליים}}
*[[שיעורים בספר התניא]], (9 כרכים) [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ג]].
{{מיון רגיל:גליצשטיין, אברהם חנוך}}
*[[אוצר סיפורי חב"ד]], (17 כרכים).
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
*[[ספר התולדות]], (15 כרכים).
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
*[[תומכי תמימים]], [[תשכ"ט]], כפר חב"ד.
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
*[[תורת שלום]], [[תשנ"ד]], כפר חב"ד.
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
*[[תורת שמואל]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד. 
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
*[[שערי החכמה העליונה]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גליצשטיין]][[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גליצשטיין]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]
[[קטגוריה:צוות תיכון בית חנה ירושלים]]

גרסה אחרונה מ־00:33, 22 בנובמבר 2024

הרב חנוך גליצנשטיין

הרב אברהם חנוך גליצנשטיין (כ"ה טבת תרפ"ט - כ' אדר תשע"ה) היה סופר ועסקן חסידי. שימש כמזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד ותורת אמת בירושלים. תרגם ליקט והוציא לאור עשרות ספרים בעולמה של חסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גליצנשטיין מקבל את פניהם של המבקרים בדוכן הספרים של קה"ת כפר חב"ד ביריד שבוע הספר העברי (תש"ל)

נולד בכ"ה טבת תרפ"ט בירושלים לאביו הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו של הרב הראשי הרב אברהם יצחק קוק, ולאמו מרת אסתר איידיל.

בין השנים תש"ה-תש"י למד בישיבת תורת אמת בירושלים ובתומכי תמימים לוד. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת טובה גיטה בתו של החסיד ר' אברהם פאריז שימש מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד.

בכ' בכסלו תש"י קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ[1] בו כותב הרבי על חשיבות הסדר במוסד, הרבי הדגיש כי "הסדר הנכון בעבודת המוסד הוא אחד היסודות של קיומו והצלחתו . . ושמירת הסדר במוסד תלוי הרבה מאוד בעבודתו הרצינית של המזכיר". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, בי' שבט תש"י, הסתלק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשכ"ג ירש את תפקידו של אביו בניהול ישיבת תורת אמת בירושלים. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך בית חנה בירושלים, תפקיד אותו מילא עד פטירתו.

ביו"ד שבט הגדול (תש"ל) נסע לרבי כזוכה בגורל, וזכה לקירובים מיוחדים.

בשנים הראשונות שלאחר הקמת בית דין רבני חב"ד שימש בתפקיד מזכיר בית הדין.

בכ' אדר תשע"ה נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

בקירוב יהודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין שאר תפקידיו עסק הרב גליצנשטיין בקירוב אישים, בעיקר בקרב החוג האינטלקטואלי. בין השאר היה הרב גליצנשטיין מעורב בקירובו של הסופר אליעזר שטיינמן.

ספרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוסף על עבודתו הציבורית של הרב גליצנשטיין הוא היה גם סופר כשרוני. הרב גליצנשטיין הוציא לאור יותר משישים ספרים[2], חלקם כתב בעצמו, חלקם תרגם, וחלקם ליקוטים בנושאים שונים.

גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד תורת החסידות, הבעש"ט, עד אדמו"ר הריי"צ. זו סדרת ספר התולדות, ובה חמישה-עשר כרכים.

במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא ליקט את כל החומר משיחות ואיגרות אדמו"רי חב"ד, תרגם ללשון הקודש, ערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.

בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה אוצר סיפורי חב"ד שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים באדמו"ר הרש"ב. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער הספר

ליקוטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תרגומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יז אגרת ו'תשנה.
  2. ראה בהמשך בפיסקה "ספריו".
  3. ‏סקירה על הספר: שבוע לה' טבת האוצר נחשף: ארכיון ר' חנוך גליצנשטיין