תהלים ס"א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:39, 13 בפברואר 2023

תהילים ס"א
לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד

א: לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד.

ב: שִׁמְעָה אֱ-לֹהִים, רִנָּתִי; הַקְשִׁיבָה, תְּפִלָּתִי.

ג: מִקְצֵה הָאָרֶץ, אֵלֶיךָ אֶקְרָא - בַּעֲטֹף לִבִּי; בְּצוּר-יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי.

ד: כִּי-הָיִיתָ מַחְסֶה לִי; מִגְדַּל-עֹז, מִפְּנֵי אוֹיֵב.

ה: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ, עוֹלָמִים; אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה.

ו: כִּי-אַתָּה אֱ-לֹהִים, שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי; נָתַתָּ יְרֻשַּׁת, יִרְאֵי שְׁמֶךָ.

ז: יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר.

ח: יֵשֵׁב עוֹלָם, לִפְנֵי אֱ-לֹהִים; חֶסֶד וֶאֱמֶת, מַן יִנְצְרֻהוּ.

ט: כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד - לְשַׁלְּמִי נְדָרַי, יוֹם יוֹם.

תהילים ס"א הוא המזמור ה-61 בספר תהילים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"א ביום ההולדת ה-60, ועד ליום ההולדת ה-61.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זאת התפילה אמר דוד כשהיה בורח מפני שאול. וכל מחשבותיו ובקשתו היה להאריך לו ימים, לא בשביל תאוות עולם הזה, רק להתעסק ביראת השם כל ימיו".

שלושת הפסוקים הראשונים הם מעין הקדמה הכוללת בקשה שהתפילה תתקבל.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקצה הארץ אליך אקרא - 'ארץ' רומז לגשמיות והארציות הנחותה, ו'קצה הארץ' הוא הקצה התחתון ביותר של מיצר הגלות, ודווקא משם בוקעת הקריאה 'אליך', הקב"ה בעצמו כפי שהוא למעלה מכל כינוי או תואר, ודווקא קריאה זו מן המיצר ביכולתה להביא את הגילוי אור הנעלה^[1].
אגורה באהלך עולמים - הגמרא ביבמות^[2] מבארת שכוונת הפסוק היה שעל ידי שלומדים את תורתו של האדם בעולם הזה אחר פטירתו שפיו דובבות בקבר וכך הוא 'חי' בשני העולמות יחדיו, בעולם העליון ובעולם הזה, ובחסידות מוסבר על סיום הפסוק 'אחסה בסתר כנפיך סלה, שדווקא על ידי ההמשכה של המצוות בעולם הזה, יש נצחיות לחיות האלוקית^[3].
ימים על ימי מלך תוסיף - מזמור זה קשור עם תחילת שנת הס"א, לאחר שאדם יצא מגדר כרת, והדבר רמוז במילה 'ימי' שהיא בגימטריא 60^[4], והכוונה ב'מלך' היא על כל אחד מישראל^[5].
חסד ואמת מן ינצרוהו - על יסוד דברי המדרש^[6]. שהקב"ה סירב לברוא את העולם בלי עניים ועשירים כדי שיהיה מי ש'ישמור' ויקיים את מידת החסד, מוסבר בחסידות שהעשירים צריכים להתבונן בכך שכל המציאות שיש עני זה כדי שלעשיר יהיה על מי לרחם, וזה עצמו צריך לעורר אצלו בושה^[7]. זהו גם הפסוק המובא בחסידות כיסוד לכך שסדר ההשתלשלות כולו הוא בבחינת משפיע ומקבל^[8].
לשלמי נדרי יום יום - הסדר במזמור הוא שקודם הקב"ה נותן ליהודי מלמעלה אריכות ימים וכל המצטרך לו, ואזי בני ישראל משתמשים עם הכוחות שניתנו להם כדי למלא את הרצון האלוקי ולמלא את הרצון העליון בתכלית השלימות^[9].

במוזיקה החסידית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפסוק "יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר" ישנם מספר לחנים חסידיים, כשאת הנפוץ שבהם מקובל לשיר באירועים בעת כניסה או יציאה של אדמו"רים ודמויות רבניות חשובות. לפסוק קיים גם ביצוע של הזמר החסידי אברהם פריד^[10].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצור ירום - סדרת ספרי ביאורים לתניא מאת הרב יורם אברג'ל

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק

הערות שוליים

↑ מאמר אחשון של פסח תשכ"ב.
↑ צו, ב.
↑ מאמר ד"ה 'אגורה באהלך עולמים', "ללמוד ברבים" ב' ניסן תרצ"ה, ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד שנ, המאמר הראשון בקונטרס ב' ניסן תרצ"ה.
↑ שיחת שבת פרשת אחרי תשכ"ב.
↑ שם, וכן בשיחת י"א ניסן סט"ו.
↑ תנחומא פרשת משפטים: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם, ישב עולם לפני אלוקים, תיישר עולמך בשווה, העשירים והעניים. אמר לו: אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו. אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?!..."
↑ לקוטי שיחות חלק ל' שיחה וירא.
↑ סידור שער הת"ת בתחלתו (צז, ג ואילך). ובכ"מ. שיחת פורים קטן תשמ"ו. וראו גם ספר המאמרים תש"ח עמוד 246.
↑ שיחת פרשת אחרי תשכ"ב, שם.
↑ באלבום 'מעגל השנה 3'.

מזמורי ספר תהלים

א' • ב' • ג' • ד' • ה' • ו' • ז' • ח' • ט' • י' • י"א • י"ב • י"ג • י"ד • ט"ו • ט"ז • י"ז • י"ח • י"ט • כ' • כ"א • כ"ב • כ"ג • כ"ד • כ"ה • כ"ו • כ"ז • כ"ח • כ"ט • ל' • ל"א • ל"ב • ל"ג • ל"ד • ל"ה • ל"ו • ל"ז • ל"ח • ל"ט • מ' • מ"א • מ"ב • מ"ג • מ"ד • מ"ה • מ"ו • מ"ז • מ"ח • מ"ט • נ' • נ"א • נ"ב • נ"ג • נ"ד • נ"ה • נ"ו • נ"ז • נ"ח • נ"ט • ס' • ס"א • ס"ב • ס"ג • ס"ד • ס"ה • ס"ו • ס"ז • ס"ח • ס"ט • ע' • ע"א • ע"ב • ע"ג • ע"ד • ע"ה • ע"ו • ע"ז • ע"ח • ע"ט • פ' • פ"א • פ"ב • פ"ג • פ"ד • פ"ה • פ"ו • פ"ז • פ"ח • פ"ט • צ' • צ"א • צ"ב • צ"ג • צ"ד • צ"ה • צ"ו • צ"ז • צ"ח • צ"ט • ק' • ק"א • ק"ב • ק"ג • ק"ד • ק"ה • ק"ו • ק"ז • ק"ח • ק"ט • ק"י • קי"א • קי"ב • קי"ג • קי"ד • קט"ו • קט"ז • קי"ז • קי"ח • קי"ט • ק"כ • קכ"א • קכ"ב • קכ"ג • קכ"ד • קכ"ה • קכ"ו • קכ"ז • קכ"ח • קכ"ט • ק"ל • קל"א • קל"ב • קל"ג • קל"ד • קל"ה • קל"ו • קל"ז • קל"ח • קל"ט • ק"מ • קמ"א • קמ"ב • קמ"ג • קמ"ד • קמ"ה • קמ"ו • קמ"ז • קמ"ח • קמ"ט • ק"נ

[1] מאמר אחשון של פסח תשכ"ב.

[2] צו, ב.

[3] מאמר ד"ה 'אגורה באהלך עולמים', "ללמוד ברבים" ב' ניסן תרצ"ה, ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד שנ, המאמר הראשון בקונטרס ב' ניסן תרצ"ה.

[4] שיחת שבת פרשת אחרי תשכ"ב.

[5] שם, וכן בשיחת י"א ניסן סט"ו.

[6] תנחומא פרשת משפטים: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם, ישב עולם לפני אלוקים, תיישר עולמך בשווה, העשירים והעניים. אמר לו: אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו. אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?!..."

[7] לקוטי שיחות חלק ל' שיחה וירא.

[8] סידור שער הת"ת בתחלתו (צז, ג ואילך). ובכ"מ. שיחת פורים קטן תשמ"ו. וראו גם ספר המאמרים תש"ח עמוד 246.

[9] שיחת פרשת אחרי תשכ"ב, שם.

[10] באלבום 'מעגל השנה 3'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 *'''אגורה באהלך עולמים''' - הגמרא ביבמות{{הערה|צו, ב.}} מבארת שכוונת הפסוק היה שעל ידי שלומדים את תורתו של האדם בעולם הזה אחר פטירתו שפיו דובבות בקבר וכך הוא 'חי' בשני העולמות יחדיו, בעולם העליון ובעולם הזה, ובחסידות מוסבר על סיום הפסוק 'אחסה בסתר כנפיך '''סלה''', שדווקא על ידי ההמשכה של המצוות בעולם הזה, יש נצחיות לחיות האלוקית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1K5xuIeONXRbIzv3tZy0W-b-ikyddll-G/view מאמר ד"ה 'אגורה באהלך עולמים', "ללמוד ברבים" ב' ניסן תרצ"ה, ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד שנ, המאמר הראשון בקונטרס ב' ניסן תרצ"ה].}}.
 *'''ימים על ימי מלך תוסיף''' - מזמור זה קשור עם תחילת שנת הס"א, לאחר שאדם יצא מגדר [[כרת]], והדבר רמוז במילה 'ימי' שהיא ב[[גימטריא]] 60{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/388.htm שיחת שבת פרשת אחרי תשכ"ב].}}, והכוונה ב'מלך' היא על כל אחד מישראל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/390.htm#_ftn1547 שם], וכן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/283/295.htm שיחת י"א ניסן סט"ו].}}.
-*'''חסד ואמת מן ינצרוהו''' - על יסוד דברי המדרש{{הערה|תנחומא פרשת משפטים: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם, ישב עולם לפני אלוקים, תיישר עולמך בשווה, העשירים והעניים. אמר לו: אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו. אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?!..."}}. שהקב"ה סירב לברוא את העולם בלי עניים ועשירים כדי שיהיה מי ש'ישמור' ויקיים את מידת החסד, מוסבר בחסידות שהעשירים צריכים להתבונן בכך שכל המציאות שיש עני זה כדי שלעשיר יהיה על מי לרחם, וזה עצמו צריך לעורר אצלו בושה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/4/1/index.htm לקוטי שיחות חלק ל' שיחה וירא].}}. זהו גם הפסוק המובא בחסידות כיסוד לכך ש[[סדר ההשתלשלות]] כולו הוא בבחינת [[משפיע]] ו[[מקבל]]{{הערה|1=סידור שער הת"ת בתחלתו (צז, ג ואילך). ובכ"מ. [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14894&CategoryID=2363 שיחת פורים קטן תשמ"ו].}}.
+*'''חסד ואמת מן ינצרוהו''' - על יסוד דברי המדרש{{הערה|תנחומא פרשת משפטים: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם, ישב עולם לפני אלוקים, תיישר עולמך בשווה, העשירים והעניים. אמר לו: אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו. אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?!..."}}. שהקב"ה סירב לברוא את העולם בלי עניים ועשירים כדי שיהיה מי ש'ישמור' ויקיים את מידת החסד, מוסבר בחסידות שהעשירים צריכים להתבונן בכך שכל המציאות שיש עני זה כדי שלעשיר יהיה על מי לרחם, וזה עצמו צריך לעורר אצלו בושה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/4/1/index.htm לקוטי שיחות חלק ל' שיחה וירא].}}. זהו גם הפסוק המובא בחסידות כיסוד לכך ש[[סדר ההשתלשלות]] כולו הוא בבחינת [[משפיע]] ו[[מקבל]]{{הערה|1=סידור שער הת"ת בתחלתו (צז, ג ואילך). ובכ"מ. [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14894&CategoryID=2363 שיחת פורים קטן תשמ"ו]. וראו גם ספר המאמרים תש"ח עמוד 246.}}.
 *'''לשלמי נדרי יום יום''' - הסדר במזמור הוא שקודם הקב"ה נותן ליהודי מלמעלה אריכות ימים וכל המצטרך לו, ואזי בני ישראל משתמשים עם הכוחות שניתנו להם כדי למלא את הרצון האלוקי ולמלא את הרצון העליון בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/390.htm#_ftn1547 שיחת פרשת אחרי תשכ"ב, שם].}}.