שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]
[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]
הרב '''חים שמעון גד אליטוב''' ([[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]]-[[ג' שבט]] [[תשפ"ג]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, כ[[רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].
הרב '''חיים שמעון גד אליטוב''' ([[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]]-[[ג' שבט]] [[תשפ"ג]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, שימש כ[[רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 10: שורה 10:


ב[[י"ג באב]] [[תשי"ח]] התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה{{הערה|אחותו של ר' [[דוד בוסקילה]] מתרגם התניא לערבית.}}, בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קריית גת]].
ב[[י"ג באב]] [[תשי"ח]] התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה{{הערה|אחותו של ר' [[דוד בוסקילה]] מתרגם התניא לערבית.}}, בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קריית גת]].
בשנת [[תשכ"א]] עברו ללמד בבית ספר חב"ד בברוש, שם קירבו משפחות רבות ביניהם את משפחת הרב [[יורם אברג'ל]]. בשנת תשכ"ד עבור ללמד בבית ספר חב"ד בירושלים עד לשנת תשכ"ח.


בשנת [[תשכ"ח]] נסע לשלוש שנות [[שליחות]] למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].
בשנת [[תשכ"ח]] נסע לשלוש שנות [[שליחות]] למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].


בשנת [[תשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור הנוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).
בשנת [[תשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).


במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי  
במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי  
שורה 33: שורה 35:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[שאול משה אליטוב]] ראש ישיבת [[חב"ד]] בכפר סיטרין.
*אשתו, הרבנית מזל אליטוב, מהנהלת נשי חב"ד בירושלים. לשעבר מנהלת ה'מעונה' לבנות של ה'פעילים'.
*בנו, הרב [[שאול משה אליטוב]].
*בנו, העיתונאי ר' [[יוסף יצחק אליטוב]].
*בנו, העיתונאי ר' [[יוסף יצחק אליטוב]].
*בתו מרת נחמה אסולין מנהלת מכללת תובנות, רעיית הרב [[אליהו אסולין]] - שליח הרבי ורב שכונת בית אליעזר, [[חדרה]].
*חתנו, הרב [[אליהו אסולין]] - שליח הרבי ורב שכונת בית אליעזר, [[חדרה]].
*בתו מרת שטערנא שרה שוויכה, מנהלת בית ספר חב"ד בנות ב[[נחלת הר חב"ד]] - רעיית הרב [[יעקב שוויכה]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ורב ב[[קריית מלאכי]].
*חתנו, הרב [[יעקב שוויכה]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
 
;אחיו:
*הרב [[מאיר אליטוב]].
*הרב יעקב אליטוב שהיה רבה של ניירובי. בנו הוא הרב [[אליהו מאיר אליטוב]].
* הרב שלמה אליטוב רב הקהילה החלאבית ב[[מנצ'סטר]].
* הרב התמים יצחק דוד אליטוב לשעבר גזבר ראשי במשרד הפנים.
* אברהם ע"ה אליטוב.
* גברת רוחמה וויס.
*גיסו הרב [[דוד בוסקילה]] מתרגם התניא לערבית.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''היחידות שהכווינה את דרכי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25
*'''היחידות שהכווינה את דרכי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25.
*'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40
*'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.
* כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 57: שורה 52:
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]
* כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).
*'''[https://col.org.il/news/144142 כתבי הרב שמעון גד]''' {{PDF}}{{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_21.html כשהרבי הדריך את הרב אליטוב כנער צעיר 'כיצד מתפללים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}
{{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר חב"ד ברוש]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]


[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]
[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]

גרסה אחרונה מ־09:56, 18 ביוני 2024

הרב שמעון אליטוב

הרב חיים שמעון גד אליטוב (י"ד באדר ה'תרצ"ז-ג' שבט תשפ"ג) היה מחשובי רבני חב"ד בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, שימש כרב העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ד באדר ה'תרצ"ז בעיר העתיקה בירושלים לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת תש"ח התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה. בתשי"ב הצטרף לחב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת תשט"ז החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.

בישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

בין השנים תשי"ז לתשי"ט שימש כמחנך בכפר חב"ד.

בי"ג באב תשי"ח התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה[1], בפרדס בחצר הישיבה ובשנת תש"כ החל לשמש כמחנך בקריית גת.

בשנת תשכ"א עברו ללמד בבית ספר חב"ד בברוש, שם קירבו משפחות רבות ביניהם את משפחת הרב יורם אברג'ל. בשנת תשכ"ד עבור ללמד בבית ספר חב"ד בירושלים עד לשנת תשכ"ח.

בשנת תשכ"ח נסע לשלוש שנות שליחות למטרות שחיטה ביוגוסלביה וברומניה הקומניסטית, ובשנת תשל"א נסע לאותה מטרה בארגנטינה, לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" בבואנוס איירס.

בשנת תשל"ט שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה וכולל אברכים בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב מאיר אליטוב, שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).

במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי שיעורים ברדיו.

בשנת תש"נ שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה חב"ד המקומי.

בשנת תנש"א שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם עוז מאיר חב"ד בשכונת סנהדריה בירושלים.

בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית מטה בנימין.

בשנת תשס"ח נבחר למועצת הרבנות הראשית, והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת תשע"ד נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.

בשנת תשע"ב התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת תשע"ד התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר ירושלים לקראת שנת השמיטה למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.

בשנת תשע"ט עבר אירוע מוחי קשה ממנו התאושש לאיטו לאחר טיפולים רבים.

נפטר בג' שבט תשפ"ג.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • היחידות שהכווינה את דרכי, רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25.
  • זה תלוי בהתמסרות, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.
  • כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אחותו של ר' דוד בוסקילה מתרגם התניא לערבית.