ליל ויום שבת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]
+'''ליל ויום השבת''' מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות".
-ישנן שני בחינות ב[[שבת קודש]]:
+==עליית העולמות==
+כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש.
-== בחינת ליל שבת ==
+ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שב[[עשרת הספירות]] להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת.
-הבחינה הרמוזה בליל שבת רמוזה בפסוק ויכולו השמים כו' ויכל אלקים כו', שזהו בליל שבת דוקא, שעלה הכל בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], כהמשך הפסוק - כי בו שבת וינפש, דהיינו שבחי' מהות עצמותו ית', ממש כמו השובת ממלאכתו, שגם פנימית רצונו וחכמתו שהיה בצמצום מלאכה זו עולה ונכלל בעצמות הנפש ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד קודם הצמצום הראשון.
+==ליל שבת==
+בליל [[שבת]] מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהייתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.
-== בחינת יום שבת ==
+דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- [[שדה]] [[תפוחים]] קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול.
+==יום שבת==
+ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.
-על ידי זה בחינה זו של ליל שבת של התכללות האור בעצמותו, - עי"ז דוקא חוזר ונמשך המשכה וברכה עליונה שנק' ברכת הויה כו' = ביום השבת שנקרא ברכה, בראש הפנימית הנ"ל שהוא בפנימיות ד[[חסד]] עליון ורצון ותענוג העליון מעצמות האין סוף ממש, וכמו שכתוב ויכולו השמים כו' וישבות כו' - אז דוקא '''ויברך''' אלקים את יום השביעי, מכיון שברכה זו אינו אלא אחר ההעלאה והתכללות דאור חוזר בתחלה בעצמותוכן היא גם המעשמעות הפשוטה בפסוק: דויברך אלקים כו' כי בו שבת וינפש - על כן בירך אלקים ליום השביעי - שהוא יום השבת.
+דרגה זו נקראת גם "'''סעודתא דעתיקא קדישא'''" (- סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, שלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מ[[עתיק]].
-== מקורות ==
+הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר ש[[הקב"ה]] מתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא.
-[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]
+==שתי שבתות==
+אומרת הגמרא{{הערה|שבת קיח, ב.}}: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר{{הערה|ישעיהו נו, ד.}} "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'".
+הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי [[רשב"י]], ומכיוון שהוא זה שחיבר את [[ספר הזוהר]], דהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים ב[[שבת]] אחת – כיוון שב[[שבת]] יש שתי בחינות.
+==קישורים חיצוניים==
+*[[אדמו"ר האמצעי]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]
+*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]
+{{שבת}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שבת]]