מבצע והשיב לב אבות על בנים: הבדלים בין גרסאות בדף

(הוספת ערך)
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מבצעי הרבי}}
בשנת [[תש"מ]] יצא הרבי בקריאה '''והשיב לב אבות על ידי בנים''', ויזם פעולות ומבצעים שהיוו קריאת כיון וסגנון פעולה חדש במבצעי המצוות של הרבי, ובאופן ההשפעה על יהודים לקרב אותם לשמירת תורה ומצוות.
בשנת [[תש"מ]] יצא הרבי בקריאה '''והשיב לב אבות על ידי בנים''', ויזם פעולות ומבצעים שהיוו קריאת כיון וסגנון פעולה חדש במבצעי המצוות של הרבי, ובאופן ההשפעה על יהודים לקרב אותם לשמירת תורה ומצוות.


שורה 4: שורה 5:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
מאז שהתמנה הרבי לממלא מקומו של אדמו"ר הריי"צ כנשיא הדור השביעי בחסידות חב"ד, עורר הרבי את החסידים לפעול על סביבתם באור תורה ומצוות, כשבתחילה דרש זאת הרבי כפעולות מזדמנות לקראת חגים כמו מבצע מצה, מבצע שופר, וכיוצא בזה, ובהמשך אף הרחיב ופיתח את פעילות השלוחים מסביב למעגל השנה, והכריז על עשרת מבצעי המצוות, ובהם מבצע תפילין, מבצע טהרת המשפחה, מבצע צדקה, מבצע מזוזה, וכדומה, אך קהל היעד של רוב הפעולות היו בעיקר אנשים נשואים, סטודנטים, וכדומה.
מאז שהתמנה הרבי לממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כנשיא ה[[דור השביעי]] ב[[חסידות חב"ד]], עורר הרבי את החסידים לפעול על סביבתם באור תורה ומצוות, כשבתחילה דרש זאת הרבי כפעולות מזדמנות לקראת חגים כמו מבצע מצה, מבצע שופר, וכיוצא בזה, ובהמשך אף הרחיב ופיתח את פעילות השלוחים מסביב למעגל השנה, והכריז על עשרת מבצעי המצוות, ובהם מבצע תפילין, מבצע טהרת המשפחה, מבצע צדקה, מבצע מזוזה, וכדומה, אך קהל היעד של רוב הפעולות היו בעיקר אנשים נשואים, סטודנטים, וכדומה.


בשיחת ליל ראש חודש ניסן תש"מ בשיחה שנשא הרבי בפני החסידים עורר על ההכנות לחג הפסח והקשור בכך, ויצא בהכרזה שיש להתחיל לפעול באפיק חדש שלא ניסו עד עתה, ולפנות באופן ישיר גם לילדים, מתוך מטרה שהפעולה על הילדים תגרור בעקבותיה גם את הצטרפותם של הוריהם, כלשון הפסוק (שנאמר במקורו אודות הגאולה): "והשיב לב אבות על בנים", והרבי הוסיף את פירוש רש"י על הפסוק "והשיב לב אבות '''על ידי''' בנים".
בשיחת ליל [[ראש חודש ניסן]] [[תש"מ]] בשיחה שנשא הרבי בפני החסידים עורר על ההכנות לחג הפסח והקשור בכך, ויצא בהכרזה שיש להתחיל לפעול באפיק חדש שלא ניסו עד עתה, ולפנות באופן ישיר גם לילדים, מתוך מטרה שהפעולה על הילדים תגרור בעקבותיה גם את הצטרפותם של הוריהם, כלשון הפסוק (שנאמר במקורו אודות הגאולה): "והשיב לב אבות על בנים", והרבי הוסיף את פירוש רש"י על הפסוק "והשיב לב אבות '''על ידי''' בנים".


כבר למחרת החל הרבי בעצמו לעסוק בכך כאשר ערך כינוס מיוחד לילדים, ובהמשך בהתוועדויות שנערכו בשבתות שלאחר מכן{{הערה|בשבת פרשת ויקרא ובשבת פרשת שמיני.}} פתח הרבי את ההתוועדות בהתייחסות ישירה לנושא זה, והעמיק והרחיב בו ארוכות.
כבר למחרת החל הרבי בעצמו לעסוק בכך כאשר ערך כינוס מיוחד לילדים, ובהמשך בהתוועדויות שנערכו בשבתות שלאחר מכן{{הערה|בשבת פרשת ויקרא ובשבת פרשת שמיני.}} פתח הרבי את ההתוועדות בהתייחסות ישירה לנושא זה, והעמיק והרחיב בו ארוכות.
שורה 16: שורה 17:
את ההתעוררות הגדולה שהחלה בחודש ניסן, המשיך הרבי גם בחודש אייר עם ההכרזה על [[תהלוכות ל"ג בעומר]] ובחודש סיוון עם הקריאה של [[מבצע עשרת הדיברות]] לפעול ולהביא גם קטנים בעריסה לבית הכנסת לשמיעת עשרת הדיברות.
את ההתעוררות הגדולה שהחלה בחודש ניסן, המשיך הרבי גם בחודש אייר עם ההכרזה על [[תהלוכות ל"ג בעומר]] ובחודש סיוון עם הקריאה של [[מבצע עשרת הדיברות]] לפעול ולהביא גם קטנים בעריסה לבית הכנסת לשמיעת עשרת הדיברות.


לקראת הגעת חגי תשרי, כתבו הנהלת צא"ח לרבי שבעקבות הפעולות עם הילדים בשנת תש"מ הצטברו אצלהם פרטי קשר של עשרות אלפי ילדים, ובהמשך לכך הכריז הרבי בחול המועד סוכות של אותה שנה על הקמת ארגון [[צבאות השם]].
לקראת הגעת חגי תשרי, כתבו הנהלת צא"ח לרבי שבעקבות הפעולות עם הילדים בשנת תש"מ הצטברו אצלהם פרטי קשר של עשרות אלפי ילדים, ובהמשך לכך הכריז הרבי בחול המועד סוכות של אותה שנה על הקמת ארגון [[צבאות השם]], וכן יצא בקריאה על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].


פעולות נוספות שהרבי עסק בהן באותה תקופה היא שלילת [[תכנון המשפחה]] ועידוד הילודה מתוך אמונה ובטחון בקב"ה, ומתוך ידיעה ודאית שזוהי הברכה הגדולה ביותר והדבר מזרז את הגאולה.
פעולות נוספות שהרבי עסק בהן באותה תקופה היא שלילת [[תכנון המשפחה]] ועידוד הילודה מתוך אמונה ובטחון בקב"ה, ומתוך ידיעה ודאית שזוהי הברכה הגדולה ביותר והדבר מזרז את הגאולה.
שורה 22: שורה 23:
==ניגון הרבי שליט"א==
==ניגון הרבי שליט"א==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הרבי שליט"א]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הרבי שליט"א]]}}
לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשנת תש"מ חיברו מספר בחורים המנון עבור התהלוכה על מנגינה שאינה חב"דית במקורה, כדי שתהיה קליטה בפי הילדים המשתתפים בתהלוכה. אחד המשפטים המרכזיים בהמנון הוא "והשיב לב אבות על בנים", שהיה המוטיב המרכזי בשיחות הרבי ובפעולות החסידים.
לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשנת תש"מ חיברו מספר בחורים המנון עבור התהלוכה על מנגינה שאינה חב"דית במקורה, כדי שתהיה קליטה בפי הילדים המשתתפים בתהלוכה. אחד המשפטים המרכזיים בהמנון הוא "והשיב לב אבות על בנים", שהיה המוטיב המרכזי ב[[שיחה|שיחות הרבי]] ובפעולות החסידים.


בשנת תשמ"ג הושר הניגון לראשונה בנוכחות הרבי ובהמשך הושר מול הרבי פעמים רבות, כאשר הרבי מעודד את השירה ובמיוחד בחלקו האחרון של השיר במילים נתגבר על ה-ע-ו-ל-ם . . .
בשנת [[תשמ"ג]] הושר הניגון לראשונה בנוכחות הרבי ובהמשך הושר מול [[הרבי]] פעמים רבות, כאשר הרבי מעודד את השירה ובמיוחד בחלקו האחרון.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:שנת תש"מ]]

גרסה אחרונה מ־18:48, 17 ביוני 2024

בשנת תש"מ יצא הרבי בקריאה והשיב לב אבות על ידי בנים, ויזם פעולות ומבצעים שהיוו קריאת כיון וסגנון פעולה חדש במבצעי המצוות של הרבי, ובאופן ההשפעה על יהודים לקרב אותם לשמירת תורה ומצוות.

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

בעקבות קריאה זו, יצא הרבי במבצע עשרת הדברות, עורר על שלילת תכנון המשפחה, עודד את תהלוכות ל"ג בעומר, הכריז על מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל והקים את ארגון הנוער היהודי צבאות השם, ופעולות נוספות.

היסטוריהעריכה

מאז שהתמנה הרבי לממלא מקומו של אדמו"ר הריי"צ כנשיא הדור השביעי בחסידות חב"ד, עורר הרבי את החסידים לפעול על סביבתם באור תורה ומצוות, כשבתחילה דרש זאת הרבי כפעולות מזדמנות לקראת חגים כמו מבצע מצה, מבצע שופר, וכיוצא בזה, ובהמשך אף הרחיב ופיתח את פעילות השלוחים מסביב למעגל השנה, והכריז על עשרת מבצעי המצוות, ובהם מבצע תפילין, מבצע טהרת המשפחה, מבצע צדקה, מבצע מזוזה, וכדומה, אך קהל היעד של רוב הפעולות היו בעיקר אנשים נשואים, סטודנטים, וכדומה.

בשיחת ליל ראש חודש ניסן תש"מ בשיחה שנשא הרבי בפני החסידים עורר על ההכנות לחג הפסח והקשור בכך, ויצא בהכרזה שיש להתחיל לפעול באפיק חדש שלא ניסו עד עתה, ולפנות באופן ישיר גם לילדים, מתוך מטרה שהפעולה על הילדים תגרור בעקבותיה גם את הצטרפותם של הוריהם, כלשון הפסוק (שנאמר במקורו אודות הגאולה): "והשיב לב אבות על בנים", והרבי הוסיף את פירוש רש"י על הפסוק "והשיב לב אבות על ידי בנים".

כבר למחרת החל הרבי בעצמו לעסוק בכך כאשר ערך כינוס מיוחד לילדים, ובהמשך בהתוועדויות שנערכו בשבתות שלאחר מכן[1] פתח הרבי את ההתוועדות בהתייחסות ישירה לנושא זה, והעמיק והרחיב בו ארוכות.

בליל הסדר כאשר הרב יעקב יהודה הכט שאל את הרבי האם מרוצה מהפעולות של החסידים בנושא, השיב הרבי שאכן קיבל דיווח שבארץ ישראל בלבד הגיעו כבר ל24,000 ילדים (כמספר הילדים אותם הקהיל מרדכי היהודי) אך אין זה מספיק.

לאחר סיום תפילת שחרית של יום רביעי בחול המועד פסח באותה שנה, נשא הרבי שיחה נוספת שנמשכה כ-35 דקות בעודו בטלית, ועורר על הקשר של ילדים וסעודת משיח והורה לקיים כבר באותו יום כינוסי ילדים בהם ידברו עמהם אודות ענין זה.

את ההתעוררות הגדולה שהחלה בחודש ניסן, המשיך הרבי גם בחודש אייר עם ההכרזה על תהלוכות ל"ג בעומר ובחודש סיוון עם הקריאה של מבצע עשרת הדיברות לפעול ולהביא גם קטנים בעריסה לבית הכנסת לשמיעת עשרת הדיברות.

לקראת הגעת חגי תשרי, כתבו הנהלת צא"ח לרבי שבעקבות הפעולות עם הילדים בשנת תש"מ הצטברו אצלהם פרטי קשר של עשרות אלפי ילדים, ובהמשך לכך הכריז הרבי בחול המועד סוכות של אותה שנה על הקמת ארגון צבאות השם, וכן יצא בקריאה על מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל.

פעולות נוספות שהרבי עסק בהן באותה תקופה היא שלילת תכנון המשפחה ועידוד הילודה מתוך אמונה ובטחון בקב"ה, ומתוך ידיעה ודאית שזוהי הברכה הגדולה ביותר והדבר מזרז את הגאולה.

ניגון הרבי שליט"אעריכה

  ערך מורחב – ניגון הרבי שליט"א

לקראת תהלוכת ל"ג בעומר בשנת תש"מ חיברו מספר בחורים המנון עבור התהלוכה על מנגינה שאינה חב"דית במקורה, כדי שתהיה קליטה בפי הילדים המשתתפים בתהלוכה. אחד המשפטים המרכזיים בהמנון הוא "והשיב לב אבות על בנים", שהיה המוטיב המרכזי בשיחות הרבי ובפעולות החסידים.

בשנת תשמ"ג הושר הניגון לראשונה בנוכחות הרבי ובהמשך הושר מול הרבי פעמים רבות, כאשר הרבי מעודד את השירה ובמיוחד בחלקו האחרון.

הערות שוליים

  1. בשבת פרשת ויקרא ובשבת פרשת שמיני.