בר מצווה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:מכתב הרבי לבר מצווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הנוסח הנפוץ ששיגר הרבי כברכה לנערי בר מצווה]]
 [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[עלייה לתורה]] של חתן בר מצוה ב-[[770]]]]
-'''בר מצוה''' הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.
+'''בר מצווה''' הוא הזמן בו נכנס נער יהודי לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.
 ==במשנת החסידות==
@@ שורה 29: / שורה 30: @@
 בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}.
-==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי==
+=== עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי ===
+על העליה לתורה בבר מצוה של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33–35. ראה שם באריכות.}}:
-על העליה לתורה בבר מצוה של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.}}:
 בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.
-שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}.
+שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה של חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}.
 סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד.
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב.
-מסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - [[הבעל שם טוב]] אמר למורי - [[המגיד ממזריטש]] - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש.
+בסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - [[הבעל שם טוב]] אמר למורי - [[המגיד ממזריטש]] - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש.
 הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]] [= רצון הרצונות].
@@ שורה 61: / שורה 61: @@
 ==התוועדות לכבוד הבר מצוה==
 [[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]]
-מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד, הורי הבר מצוה ואמרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות, ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה ונטילת ידיים{{הערה|כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.}}.
+מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד עם הבר מצוה ואומרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות (בד"כ מאמר "[[איתא במדרש תילים]]", ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה ונטילת ידיים{{הערה|כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.}}.
 הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה{{הערה|1=[https://anash.org/how-the-rebbe-reacted-to-the-american-bar-mitzva/ איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?] {{אנש}}}}.
 מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות.
+=== חזרת דא"ח ===
+{{לעריכה}}
+נוהגים לחזור בבר מצוה את המאמר [[איתא במדרש תילים]] של [[הרבי מהר"ש]],
+ה[[אדמו"ר הרש"ב]] חזר מאמר זה בבר מצוה שלו וכן [[אדמו"ר הריי"ץ|אדמור הריי"ץ]]
+[[הרבי]] תיקן לחזור [[שינון בעל פה|בעל פה]] את המאמר בבר מצוה.
 ==בר מצווה לעולים==
@@ שורה 75: / שורה 83: @@
 ==בר מצווה ליתומים==
 {{ערך מורחב|ערך=[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]}}
 לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת [[ארץ הקודש]]..
-את הפיקוד לקחה מרת שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב){{הערה|שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] נספה במלחמה]]}}.
+את הפיקוד לקחה שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב){{הערה|שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] נספה במלחמה}}.
 בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.
@@ שורה 105: / שורה 113: @@
 {{בר מצווה}}
 {{אירועים יהודיים}}
 [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
+[[קטגוריה:גילים בהלכה]]
+[[קטגוריה:סעודות מצווה]]
+[[en:Bar Mitzvah]]