חיבוט ערבה – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן | על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים. | ||
כבר בזמן בית המקדש, היה מנהג הנביאים לחבוט ערבה בגבולי ישראל{{הערה|גמרא מסכת סוכה, מד, א.}} מעין מה שעושים בבית המקדש, ולאחר החורבן התפשט מנהג הנביאים אצל כל ישראל, ביום השביעי, ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע - זכר למקדש{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א. אף שמנהג הנביאים היה לחבוט בכל שבעת ימי החג, נקבע לחבוט רק ביום השביעי זכר למקדש שגם בו עיקר מצוות ערבה היה ביום השביעי.}}. | כבר בזמן בית המקדש, היה מנהג הנביאים לחבוט ערבה בגבולי ישראל{{הערה|גמרא מסכת סוכה, מד, א.}} מעין מה שעושים בבית המקדש, ולאחר החורבן התפשט מנהג הנביאים אצל כל ישראל, ביום השביעי, ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע - זכר למקדש{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א. אף שמנהג הנביאים היה לחבוט בכל שבעת ימי החג, נקבע לחבוט רק ביום השביעי זכר למקדש שגם בו עיקר מצוות ערבה היה ביום השביעי.}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
*'''מספר הערבות''' - על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות{{הערה|פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.}}. | *'''מספר הערבות''' - על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות{{הערה|פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.}}. | ||
*'''מספר החבטות''' - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את ה[[ה' גבורות]] ([[מנצפ"ך]]) ולהפוך אותם לחסדים{{הערה|שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.}}. | *'''מספר החבטות''' - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את ה[[ה' גבורות]] ([[מנצפ"ך]]) ולהפוך אותם לחסדים{{הערה|שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.}}. | ||
*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת | *'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהלים.}}. | ||
*'''הפרדת הערבות''' - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה. | *'''הפרדת הערבות''' - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה. | ||
*'''זמן נטילת ההושענות''' - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה{{הערה|כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.}}. | *'''זמן נטילת ההושענות''' - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה{{הערה|כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
*'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}. | *'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}. | ||
*'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון". | *'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון". | ||
*'''סגולת המנהג''' - היו מקרים שהרבי הורה לקיים את מנהג חביטת הערבות עם חולים, כסגולה לרפואה{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש, עמוד 370. מענה לרב [[נחום טרבניק]] על בקשת ברכה של הרב [[משה פיינשטיין]] עבור אחד מידידיו.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||