החיל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הסורג.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונת דגם של שטח החיל ותחומו הסורג - גודל הדגם אינו מדוייק - רוחב החיל היה 10 אמות]]
[[קובץ:הסורג.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונת דגם של שטח החיל ותחומו הסורג - גודל הדגם אינו מדוייק - רוחב החיל היה 10 אמות {{הערה|תמונה זו היא מתוך [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 סדרת התמונות מהחוואי אלק ג'ררד, חב"ד אינפו]}}]]
'''החֵיל''' היה שטח ב[[הר הבית]] שהקיף את [[עזרת נשים]] וה[[עזרה]] ברוחב עשר אמות. את גבולו תחם [[הסורג]] {{הערה|תמונה זו היא מתוך [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 סדרת התמונות מהחוואי אלק ג'ררד, חב"ד אינפו]}}.
'''החֵיל''' היה שטח ב[[הר הבית]] שהקיף את [[עזרת נשים]] וה[[עזרה]] ברוחב עשר אמות. את גבולו תחם [[הסורג]].


קדושתו הייתה קדושת מחנה לויה כקדושת הר הבית. אך דינים מיוחדים של קדושה נוספו לו מדרבנן, כאיסור כניסה לשאינם יהודים{{מקור}}.
קדושתו הייתה קדושת מחנה לויה כקדושת הר הבית. אך דינים מיוחדים של קדושה נוספו לו מדרבנן, כאיסור כניסה לשאינם יהודים{{מקור}}.

גרסה אחרונה מ־04:54, 18 במאי 2022

תמונת דגם של שטח החיל ותחומו הסורג - גודל הדגם אינו מדוייק - רוחב החיל היה 10 אמות [1]

החֵיל היה שטח בהר הבית שהקיף את עזרת נשים והעזרה ברוחב עשר אמות. את גבולו תחם הסורג.

קדושתו הייתה קדושת מחנה לויה כקדושת הר הבית. אך דינים מיוחדים של קדושה נוספו לו מדרבנן, כאיסור כניסה לשאינם יהודים[דרוש מקור].

בשטח החיל היו מדרגות להיכנס בשערי העזרות או הלשכות שהיו לצידי הר הבית, ולפני שער המזרחי - שער הכניסה לעזרת נשים היו שנים עשר מדריגות. גובהה כל מעלה היה חצי אמה, ועומקה - חצי אמה.

האזהרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על גבי החיל היו תלויים מודעות מיוחדות בהם היה כתוב בלשון הקודש וביוונית אודות איסור הכניסה של טמאי מת וגויים מכאן ואילך לתוך השטח המקודש. וזה לשון השלט "איש נוכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה". השלט נמצא במוזיאון לארכיאולגיה באיסטנבול.

הפרצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן שלטון היוונים, הם פרצו שלש עשרה פרצות, על מנת לבטל את האיסור שבכניסת הנכרים לעזרה. לאחר שחזרו וכבשו החשמונאים את ביהמ"ק, תיקנו שלש עשרה השתחוויות, כנגד שלש עשרה הפרצות שנפרצו, כהודיה להשם על השבת בית המקדש והחזרת העבודה לתיקונה.

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסכת תמיד פ"ב מ"ג.