לוד: הבדלים בין גרסאות בדף
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
מ (מחיקת ''בית ספר רסקו'' מכיוון שנסגר בגלל חוסר תלמידים, ותיקון ''יראל יצחק זלמנוב'' לישראל יצחק זלמנוב) |
||
| (63 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |מדינה=[[ארץ ישראל]] | ||
|שכונה חב"דית=שיכון חב"ד | |שכונה חב"דית=שיכון חב"ד | ||
|מייסדי הקהילה | |מייסדי הקהילה= הרב [[אלימלך קפלן]] | ||
|רב הקהילה=הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] | |רב הקהילה=הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] | ||
|[[משפיע]] הקהילה=הרב [[נחום קפלן]] | |[[משפיע]] הקהילה=הרב [[נחום קפלן]] | ||
|מוסדות בקהילה= | |מוסדות בקהילה=תלמוד תורה בנים, בתי ספר בנות, ישיבה קטנה -תומכי תמימים המרכזית, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יחד למענכם, ארגון [[שפרה ופועה]] לוד, ועוד | ||
|שלוחים מרכזיים= הרב מנחם מיכאלשווילי, הרב אברהם חזן, הרב חיים ברוד | |שלוחים מרכזיים= הרב [[מנחם מיכאלשווילי]], הרב [[אברהם חזן]], הרב [[נפתלי ועקנין]], הרב חיים ברוד | ||
|מספר שלוחים=4 | |מספר שלוחים=4 | ||
|מספר בתי חב"ד=4 | |מספר בתי חב"ד=4 | ||
|מספר משפחות בקהילה= | |מספר משפחות בקהילה= 1,300{{הערה|שם=מס}} | ||
|ראו גם='''ראו גם''' | |ראו גם='''ראו גם''' | ||
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בלוד|אישים בלוד]] | |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בלוד|אישים בלוד]] | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)= | |שלוחים בקהילה (קטגוריה)= | ||
}} | }} | ||
'''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]], ומתגוררים בה | '''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]] וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה למעלה מ-88,000 תושבים. העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת ב[[משנה]] וב[[גמרא]] פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי ה[[תנאים]]. | ||
בשנת [[תש"ט]] הוקמה בה קהילה חב"דית קטנה ולצידה [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]], נכון לסוף שנת [[תשפ"ד]] קהילת חב"ד בלוד מונה כ-'''1,300''' משפחות והיא קהילת חב"ד השלישית בגודלה בישראל (לאחר [[נחלת הר חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]) ונחשבת לקהילה החב"דית עם מגמת הצמיחה הגדולה בישראל{{הערה|שם=מס|'נשימה' (מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]]) גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמודים 36 - 37}}. | |||
== ביקור | == ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר == | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בעיר בעת ביקורו | {{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}} | ||
ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת | [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בעיר בעת ביקורו ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]]. תיאור מהביקור{{הערה|על פי יומנים מהתקופה, עיבוד: [[מנחם זיגלבוים]], ב[[שבועון בית משיח]]}}: | ||
ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת ב[[לוד]]. [[הרבי]] יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת [[ארץ הקודש]], ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - - | |||
בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי ירושלים, ובאו | בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי [[ירושלים]], ובאו ל[[לוד]] לקבל את פני הדרת קודשו. | ||
".. בתחנת לוד שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים | ".. בתחנת [[לוד]] שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]], [[יפו]], חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה [[הרבנית שיינא]] חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את [[הצמח-צדק]] הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מ[[ליובאוויטש]], את הדוד [[מהרי"ל]], את הסבא [[מהרי"ן]], ואת הסבא רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש|רבי יוסף יצחק]], ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"{{הבהרה}}. | ||
==שיכון חב"ד== | ==שיכון חב"ד== | ||
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] ו[[היציאה מרוסיה]], [[אגודת חסידי חב"ד]] לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם [[כפר חב"ד]] החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף [[תש"ט]], דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים | |||
בפאתי העיר לוד. | |||
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן בחלק מהתקופה גם כיו"ר אגו"ח. | |||
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד. | |||
[[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]] | [[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]] | ||
בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר [[לוד]]. הוא פנה יוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מ[[הרבי]]. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' [[אברהם פרשן]] ונעשה כעין שותף. | |||
בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר לוד. הוא פנה | |||
[[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]] | [[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]] | ||
בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב וולף | בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב [[אפרים וולף]] ל[[רבי]] על [[מחשבה]] להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו ה[[רבי]] שלל לחלוטין את הרעיון. | ||
הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את [[מנחם בגין]], את שר הדואר ישראל ישעיהו, וגם ראש העיר צבי איצקוביץ בא ונשא נאום נרגש. | הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת [[מנחם בגין]], את שר הדואר [[ישראל ישעיהו]], וגם ראש העיר [[צבי איצקוביץ]] בא ונשא נאום נרגש. | ||
[[קובץ:הנחת אבן הפניה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחת אבן הפינה]] לשיכון חב"ד ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]]] | [[קובץ:הנחת אבן הפניה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחת אבן הפינה]] לשיכון חב"ד ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]]] | ||
הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע | הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מ[[ארצות הברית]] באותו ערב, היישר לחגיגה. | ||
כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך. | כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך. | ||
בשנת [[תש"ל]], כשהרב אפרים וולף שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף דולר נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] | בשנת [[תש"ל]], כשהרב [[אפרים וולף]] שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף [[דולר]] נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] ומ[[גרוזיה]] וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מ[[גרוזיה]]. | ||
===הקהילה כיום=== | ===הקהילה כיום=== | ||
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]] | [[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]] | ||
קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. | קהילת [[חב"ד]] כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות; [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת [[חב"ד]] ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. ובשכונה החדשה שערי העיר. | ||
[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד | [[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר [[לוד]] [[ורמלה]]. כמו כן בשכונה ישנם עוד בתי כנסת. | ||
עיריית לוד קראה רחובות הקשורים | עיריית [[לוד]] קראה רחובות בשמות הקשורים ל[[חסידות חב"ד]]: רח' [[אדמו"ר האמצעי]] ורח' [[הצמח צדק]] הנמצאים בשיכון [[חב"ד]] וכיכר [[הרבי מלובאוויטש]] הנמצאת בסמיכות לשיכון [[חב"ד]] | ||
(כיכר הרבי מליובאויטש פורק והפך לצומת מרומזרת). | |||
בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "בית אריה". | בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "[[בית אריה]]". | ||
בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה. | בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה. | ||
בשנת [[תשפ"א]] בעקבות פרעות שנערכו בעיר לוד חודש ארגון ה"שומרים". | בשנת [[תשפ"א]] בעקבות פרעות שנערכו בעיר [[לוד]] חודש ארגון ה"שומרים". | ||
בשנת [[תשפ"ב]], עברו עוד עשרות אברכים ללוד והקהילה צמחה וגדלה, בעקבות-כך הודיע [[ברוך בועז יורקוביץ'|הרב יורקוביץ']] על הקמת ועד קהילה שידאג לצרכים הגשמיים של הקהילה החב"דית בעיר, בבחירות שנערכו לועד בקרב חסידי חב"ד תושבי לוד נבחרו 9 נציגים. | |||
בשנת [[תשפ"ד]], ראש העיר לוד מר יאיר רביבו עדכן את חבר המועצה החב"די ר' שמואל בורקיס על כך שהכיכר בפינת הרחובות פנקס-הצנחנים תקרא 'כיכר סעווען סעווענטי'. | |||
==חב"ד בעירייה== | |||
במהלך השנים במערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] בחירות לעירייה חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות ותחתם הריצה מועמדים שונים. | |||
בשבט [[תשפ"ג]] במכתב שפרסם הרב יורקוביץ' הוא הודיע על-דבר ייסוד רשימה של חב"ד שתרוץ לבחירות לעיריית לוד ולצד זאת קרא לפעול להקמת חזית דתית מאוחדת בכדי להביא להישגים משמעותיים עבור ציבור שומרי התורה בעיר{{הערה|[https://col.org.il/news/144051 תקדימי: הרב יורקוביץ' קורא להריץ סיעה חב"דית לבחירות בלוד {{col}}]}}. | |||
לקראת בחירות תשפ"ד, התגבשו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה ונחתם הסכם בין חב"ד ש"ס ודגל התורה על ריצה משותפת תחת רשימת ש"ס. נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס הוצב במקום השלישי ברשימה. הרשימה זכתה בבחירות בארבעה מושבים ובורקיס הפך לחבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד{{הערה|'''[https://chabad.info/elections/1055453/ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות]''' {{אינפו}}}}. | |||
===תפקידים בקהילה=== | ===תפקידים בקהילה=== | ||
* רב הקהילה - הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] | * רב הקהילה - הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] | ||
* [[משפיע]] הקהילה - הרב [[נחום קפלן]] | * [[משפיע]] הקהילה - הרב [[נחום קפלן]] | ||
* רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב [[שמעון ביטון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/647395/ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר]{{אינפו}}.}} | * רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב [[שמעון ביטון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/647395/ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר] {{אינפו}}.}} | ||
;בעבר | ;נושאי תפקידים בעבר | ||
* הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב הקהילה | * הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב הקהילה | ||
* הרב [[מנחם מענדל ריבקין]] - רב הקהילה | * הרב [[מנחם מענדל ריבקין]] - רב הקהילה | ||
| שורה 76: | שורה 94: | ||
== בתי כנסת == | == בתי כנסת == | ||
*'''[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]]''' - בניהול הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] | *'''[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]]''' - בניהול הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] | ||
*''' | *'''צעירים''' - בית כנסת לצעירים במתחם [[תלמוד תורה לוד]], בניהול הרב [[אריה קדם]] | ||
*'''ניסן-חב"ד''' - מרכז העיר, בניהול הרב מנדלסון | *'''[[ניסן-חב"ד]]''' - מרכז העיר, בניהול הרב מנדלסון | ||
*'''היכל יהונתן''' - שכונת גני אביב, בניהול הרב חיים ברוד | *'''היכל יהונתן''' - שכונת [[גני אביב]], בניהול הרב [[חיים ברוד (לוד)|חיים ברוד]] | ||
*'''צעירי הצעירים- לודבאוויטש''' - בניהול הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] | *'''צעירי הצעירים- לודבאוויטש''' - בניהול הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] | ||
*'''גבעת ליובאוויטש''' - בניהול הרב [[נטע זאב גערליצקי]] | *'''גבעת ליובאוויטש''' - בניהול הרב [[נטע זאב גערליצקי]] | ||
*'''חב"ד גני איילון''' - בניהול אלי בר אברהם. | *'''שער התניא''' - בית הכנסת המרכזי בשכונת "שער העיר" בניהולו של ר' מודו מיכאלשוילי והרב שלמה קעניג. | ||
*'''אנשי ליובאוויטש''' - בניהול של הרב | *'''חב"ד גני איילון''' - בניהול הרב [[אלי בר אברהם]]. | ||
*'''שערי עלייה''' - בניהול השליח [[ | *'''חב"ד גבעת הזיתים''' - בניהול הרב אביחי יעקובי. | ||
*'''חזון זכריה''' - בניהול הרב | *'''אנשי ליובאוויטש''' - בניהול של הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]. | ||
*'''מחזיקי הדת''' | *'''שערי עלייה''' - בניהול השליח הרב [[אברהם חזן]] | ||
*''' | *'''חזון זכריה''' - בניהול הרב [[דוד תעיזי]] | ||
*''' | *'''מחזיקי הדת'''-בניהול הרב מאיר ברנד | ||
*'''אוהל חסידים''' - בניהול הרב הלל מנחם געז (הרב לעולי [[צרפת]]) והרב זוהר עמר. | |||
*''' [[בית הכנסת כיכר משיח|כיכר משיח]]''' - בניהול הרב [[משה גלייזר]]. | |||
==מוסדות חב"ד בעיר== | ==מוסדות חב"ד בעיר== | ||
*[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]. | *[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]. | ||
*[[תומכי תמימים לוד | *[[תומכי תמימים לוד]] (ישיבה קטנה). | ||
* [[אלירן אילוז#כולל מעייני הישועה|כולל מעייני הישועה]]. | |||
*בית משיח. | *בית משיח. | ||
*[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה]] - בנים. | *[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה]] - בנים. | ||
*בית ספר - בנות. | *בית ספר - בנות. | ||
*ארגון נשי ובנות חב"ד. | *ארגון נשי ובנות חב"ד. | ||
*ארגון החסד - [[יד ביד]]. | *ארגון החסד - [[יד ביד]]. | ||
==בתי חב"ד בעיר== | ==בתי חב"ד בעיר== | ||
*בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי. | *בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב [[מנחם מיכאלשווילי]]. | ||
*בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב שבתאי מיכאלי. | *בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב [[שבתאי מיכאלי]]. | ||
*שכונת שערי עליה. מנהל: הרב אברהם חזן. | *שכונת שערי עליה. מנהל: הרב [[אברהם חזן]]. | ||
*שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק. | *שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק. | ||
*שכונת הרכבת-עמידר ממשלתי. מנהל:הרב ישראל כהן חותנו של הרב השליח [[חיים אוחיון]] | *שכונת הרכבת-עמידר ממשלתי. מנהל:הרב ישראל כהן חותנו של הרב השליח [[חיים אוחיון]] | ||
*מושבים הסמוכים ללוד ובחבל מודיעין בכלל. מנהל: הרב [[שלמה תעיזי]]. | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
| שורה 112: | שורה 134: | ||
*''''[https://col.org.il/news/131123 כך תקעה יתד קהילת חב"ד בלוד]''' מסמך היסטורי ונדיר - נחשף {{COL}} ח' סיון ה'תשפ"א | *''''[https://col.org.il/news/131123 כך תקעה יתד קהילת חב"ד בלוד]''' מסמך היסטורי ונדיר - נחשף {{COL}} ח' סיון ה'תשפ"א | ||
{{ערים בישראל}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:08, 14 בדצמבר 2024
| קהילת חב"ד | |
|---|---|
 שיכון חב"ד בשנות הלמדי"ם | |
| עיר | לוד |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | שיכון חב"ד |
| מייסדי הקהילה | הרב אלימלך קפלן |
| רב הקהילה | הרב ברוך בועז יורקוביץ' |
| מוסדות | תלמוד תורה בנים, בתי ספר בנות, ישיבה קטנה -תומכי תמימים המרכזית, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יחד למענכם, ארגון שפרה ופועה לוד, ועוד |
| שלוחים מרכזיים | הרב מנחם מיכאלשווילי, הרב אברהם חזן, הרב נפתלי ועקנין, הרב חיים ברוד |
| מספר שלוחים | 4 |
| מספר בתי חב"ד | 4 |
| מספר משפחות בקהילה | 1,300[1] |
| ראו גם | |
| אישים בלוד | |
| מוסדות וארגונים בלוד | |
לוד היא עיר במרכז ארץ הקודש וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה למעלה מ-88,000 תושבים. העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת במשנה ובגמרא פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי התנאים.
בשנת תש"ט הוקמה בה קהילה חב"דית קטנה ולצידה ישיבת תומכי תמימים, נכון לסוף שנת תשפ"ד קהילת חב"ד בלוד מונה כ-1,300 משפחות והיא קהילת חב"ד השלישית בגודלה בישראל (לאחר נחלת הר חב"ד וכפר חב"ד) ונחשבת לקהילה החב"דית עם מגמת הצמיחה הגדולה בישראל[1].
ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש |
אדמו"ר הריי"צ ביקר בעיר בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט. תיאור מהביקור[2]: ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת בלוד. הרבי יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת ארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - -
בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי ירושלים, ובאו ללוד לקבל את פני הדרת קודשו.
".. בתחנת לוד שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מירושלים, חברון, צפת, יפו, חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב הרבי הריי"צ לבתו הצעירה הרבנית שיינא חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את הצמח-צדק הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מליובאוויטש, את הדוד מהרי"ל, את הסבא מהרי"ן, ואת הסבא רבי רבי יוסף יצחק, ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"[דרושה הבהרה].
שיכון חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מלחמת העולם השניה והיציאה מרוסיה, אגודת חסידי חב"ד לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם כפר חב"ד החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים בפאתי העיר לוד.
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב זושא וילימובסקי, ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב אפרים וולף אשר כיהן בחלק מהתקופה גם כיו"ר אגו"ח.
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.
בראשית שנת תשכ"ד הגיע לארץ הרב בנימין גורודצקי, כשהוא מצויד בהוראה של הרבי לבניית שיכון חב"ד בעיר לוד. הוא פנה יוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מהרבי. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב אפרים וולף רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' אברהם פרשן ונעשה כעין שותף.
בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב אפרים וולף לרבי על מחשבה להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו הרבי שלל לחלוטין את הרעיון.
הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. בכ' באב תשכ"ה הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר מלחמת ששת הימים, הרב זושא וילימובסקי פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת מנחם בגין, את שר הדואר ישראל ישעיהו, וגם ראש העיר צבי איצקוביץ בא ונשא נאום נרגש.
הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מארצות הברית באותו ערב, היישר לחגיגה.
כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.
בשנת תש"ל, כשהרב אפרים וולף שהה אצל הרבי בי"ט בכסלו, אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף דולר נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מרוסיה ומגרוזיה וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מגרוזיה.
הקהילה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות; צמח צדק ואדמו"ר האמצעי ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. ובשכונה החדשה שערי העיר.
בית הכנסת הגדול - "בית אריה" נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד בתי כנסת.
עיריית לוד קראה רחובות בשמות הקשורים לחסידות חב"ד: רח' אדמו"ר האמצעי ורח' הצמח צדק הנמצאים בשיכון חב"ד וכיכר הרבי מלובאוויטש הנמצאת בסמיכות לשיכון חב"ד (כיכר הרבי מליובאויטש פורק והפך לצומת מרומזרת).
בשנת תשס"ה לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב ספר תורה לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "בית אריה".
בשנת תשס"ו בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.
בשנת תשפ"א בעקבות פרעות שנערכו בעיר לוד חודש ארגון ה"שומרים".
בשנת תשפ"ב, עברו עוד עשרות אברכים ללוד והקהילה צמחה וגדלה, בעקבות-כך הודיע הרב יורקוביץ' על הקמת ועד קהילה שידאג לצרכים הגשמיים של הקהילה החב"דית בעיר, בבחירות שנערכו לועד בקרב חסידי חב"ד תושבי לוד נבחרו 9 נציגים.
בשנת תשפ"ד, ראש העיר לוד מר יאיר רביבו עדכן את חבר המועצה החב"די ר' שמואל בורקיס על כך שהכיכר בפינת הרחובות פנקס-הצנחנים תקרא 'כיכר סעווען סעווענטי'.
חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנים במערכות בחירות בחירות לעירייה חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות ותחתם הריצה מועמדים שונים.
בשבט תשפ"ג במכתב שפרסם הרב יורקוביץ' הוא הודיע על-דבר ייסוד רשימה של חב"ד שתרוץ לבחירות לעיריית לוד ולצד זאת קרא לפעול להקמת חזית דתית מאוחדת בכדי להביא להישגים משמעותיים עבור ציבור שומרי התורה בעיר[3].
לקראת בחירות תשפ"ד, התגבשו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה ונחתם הסכם בין חב"ד ש"ס ודגל התורה על ריצה משותפת תחת רשימת ש"ס. נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס הוצב במקום השלישי ברשימה. הרשימה זכתה בבחירות בארבעה מושבים ובורקיס הפך לחבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד[4].
תפקידים בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רב הקהילה - הרב ברוך בועז יורקוביץ'
- משפיע הקהילה - הרב נחום קפלן
- רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב שמעון ביטון[5]
- נושאי תפקידים בעבר
- הרב שרגא מלך קפלן - רב הקהילה
- הרב מנחם מענדל ריבקין - רב הקהילה
- הרב דב בעריש רוזנברג - משפיע הקהילה
בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית אריה - בניהול הרב ברוך בועז יורקוביץ'
- צעירים - בית כנסת לצעירים במתחם תלמוד תורה לוד, בניהול הרב אריה קדם
- ניסן-חב"ד - מרכז העיר, בניהול הרב מנדלסון
- היכל יהונתן - שכונת גני אביב, בניהול הרב חיים ברוד
- צעירי הצעירים- לודבאוויטש - בניהול הרב מנחם מרדכי קעניג
- גבעת ליובאוויטש - בניהול הרב נטע זאב גערליצקי
- שער התניא - בית הכנסת המרכזי בשכונת "שער העיר" בניהולו של ר' מודו מיכאלשוילי והרב שלמה קעניג.
- חב"ד גני איילון - בניהול הרב אלי בר אברהם.
- חב"ד גבעת הזיתים - בניהול הרב אביחי יעקובי.
- אנשי ליובאוויטש - בניהול של הרב ישראל יצחק זלמנוב.
- שערי עלייה - בניהול השליח הרב אברהם חזן
- חזון זכריה - בניהול הרב דוד תעיזי
- מחזיקי הדת-בניהול הרב מאיר ברנד
- אוהל חסידים - בניהול הרב הלל מנחם געז (הרב לעולי צרפת) והרב זוהר עמר.
- כיכר משיח - בניהול הרב משה גלייזר.
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית הכנסת "בית אריה".
- תומכי תמימים לוד (ישיבה קטנה).
- כולל מעייני הישועה.
- בית משיח.
- תלמוד תורה - בנים.
- בית ספר - בנות.
- ארגון נשי ובנות חב"ד.
- ארגון החסד - יד ביד.
בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
- בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.
- שכונת שערי עליה. מנהל: הרב אברהם חזן.
- שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק.
- שכונת הרכבת-עמידר ממשלתי. מנהל:הרב ישראל כהן חותנו של הרב השליח חיים אוחיון
- מושבים הסמוכים ללוד ובחבל מודיעין בכלל. מנהל: הרב שלמה תעיזי.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד לוד
- ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש - לאתר חב"ד לוד - שערי עליה
- שמחת בית השואבה בשיכון
- 'כך תקעה יתד קהילת חב"ד בלוד מסמך היסטורי ונדיר - נחשף
ח' סיון ה'תשפ"א
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 'נשימה' (מוסף הנשים של שבועון כפר חב"ד) גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמודים 36 - 37
- ↑ על פי יומנים מהתקופה, עיבוד: מנחם זיגלבוים, בשבועון בית משיח
- ↑ תקדימי: הרב יורקוביץ' קורא להריץ סיעה חב"דית לבחירות בלוד
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר .