זלמן קליימן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(23 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליינמן]]
[[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליימן על רקע ציורו על ה[[השואה|שואה]]]]
[[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן]]
[[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליימן]]
הצייר החסיד ר' [[זלמן קליינמן]]{{הערה|או כפי שהעידה אחותו [[רחל זמיר]] בספרה, ששם משפחתם היא קליימן{{מקור}}}} ([[תרצ"ג]] - [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]]), היה צייר חסידי ובעל מסירות נפש.
הצייר החסיד ר' '''זלמן זוסיא קליימן''', ([[תרצ"ד]] - [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]]), היה צייר חסידי ובעל מסירות נפש.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרצ"ג]] ב[[רוסיה]], לאביו ר' יעקב קליינמן, יליד [[ורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה, ולאמו מרת רבקה, ילידת מינסק שב[[רוסיה הלבנה]].
נולד בשנת [[תרצ"ד]] ב[[רוסיה]], לאביו ר' יעקב קליימן, יליד [[ורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה, ולאמו מרת רבקה, ילידת מינסק שב[[רוסיה הלבנה]].


בילדותו התגורר ב[[לנינגרד]]. בקיץ [[תש"א]], כאשר היה בגיל שמונה, פרצה חזית נוספת ב[[מלחמת העולם השנייה]] מול רוסיה הסובייטית. בלית ברירה, לאור המצב נאלצו ר' יעקב קליינמן ורעייתו להוציא מהבית את בתם [[רחל זמיר|רחל]], ולמסור אותה לבית יתומים נוכרי ב[[סיביר]] באזור העיר צ'ילאבינסק. כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים.
בילדותו התגורר ב[[לנינגרד]]. בקיץ [[תש"א]], כאשר היה בגיל שמונה, פרצה חזית נוספת ב[[מלחמת העולם השנייה]] מול רוסיה הסובייטית. בלית ברירה, לאור המצב נאלצו ר' יעקב קליימן ורעייתו להוציא מהבית את בתם [[רחל זמיר|רחל]], ולמסור אותה לבית יתומים נוכרי ב[[סיביר]] באזור העיר צ'ילאבינסק. כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים.


בשנת [[תש"ה]] הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.  
בשנת [[תש"ה]] הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.  
שורה 12: שורה 12:
לאחר המלחמה הוא אותר על ידי דודתו איטה שהביאה אותו לבית חמיה - הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], שהעבירו לתלמוד תורה מחתרתי בו הרב גורביץ' לימדו את אותיות הא"ב.
לאחר המלחמה הוא אותר על ידי דודתו איטה שהביאה אותו לבית חמיה - הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], שהעבירו לתלמוד תורה מחתרתי בו הרב גורביץ' לימדו את אותיות הא"ב.


ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש"ז]], יצאה משפחת ששונקין עם 'ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליינמן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שב[[פולין]]. לאחר מכן עשו דרך נדודים לאוסטריה, ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי.  
ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש"ז]], יצאה משפחת ששונקין עם 'ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליימן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/560317/ חשיפה: "זלמן ששונקין הוא זלמן קליימן?" • תגליות מרגשות{{אינפו}}]}}. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שב[[פולין]]. לאחר מכן עשו דרך נדודים לאוסטריה, ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי.  


לאחר שהייה בת שנתיים ב[[צרפת]], הם עלו ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית "ארצה".לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' בפרדס ב[[לוד]].אהבתו של ר' זלמן לגבי מלאכת הציור, גרמו לעזיבתו את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב"ד]]. שם הוא החל להתמסר למלאכת הציור.  
לאחר שהייה בת שנתיים ב[[צרפת]], הם עלו ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית "ארצה".לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' בפרדס ב[[לוד]].אהבתו של ר' זלמן לגבי מלאכת הציור, גרמו לעזיבתו את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב"ד]]. שם הוא החל להתמסר למלאכת הציור.  
[[קובץ:זלמן קליינמן במלאכתו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|זלמן קליינמן במלאכתו]]
[[קובץ:זלמן קליינמן במלאכתו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|זלמן קליימן במלאכתו]]
[[קובץ:זלמן בצבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן בצבא (בשורה הראשונה)]]
[[קובץ:זלמן בצבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן בצבא (בשורה הראשונה)]]
בשנת [[תשי"ד]] הוא התגייס ל[[צה"ל|צבא]], במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים".
בשנת [[תשי"ד]] הוא התגייס ל[[צה"ל|צבא]], במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים".


בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו שאם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא ב[[פריז]] שב[[צרפת]].  
בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו שאם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא ב[[פריז]] שב[[צרפת]].  
[[קובץ:20220313 022716.jpg|ממוזער|ר' זלמן בביתו - שנת תשי"ד.{{הערה|צולם מתוך עיתון 'משפחה'.}}]]
[[קובץ:ר' זלמן קליימן בחדרו.jpg|ממוזער|ר' זלמן בחדרו - שנת תשי"ד.]]
הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכו
הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכות ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג ל[[קראון הייטס]] ארצות הברית. הוא היה מקורב לצייר הנדל ליברמן, ואת הקריירה שלו בציור הוא החל באיור העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]].
ת ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג ל[[קראון הייטס]] ארצות הברית. הוא היה מקורב לצייר הנדל ליברמן, ואת הקריירה שלו בציור הוא החל באיור העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]].


נפטר ביום [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]].
נפטר ביום [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]].
שורה 30: שורה 29:
==משפחתו==
==משפחתו==
*חתנו הרב שמואל זאיינץ ר"מ בישיבת חב"ד ב[[מוריסטון|מוריסטאון]], הוא בנו של הרב [[לייבל זאיינץ]].
*חתנו הרב שמואל זאיינץ ר"מ בישיבת חב"ד ב[[מוריסטון|מוריסטאון]], הוא בנו של הרב [[לייבל זאיינץ]].
*בנו הרב אריה לייב קליינמן, מגדל העמק.
*בנו הרב אריה לייב קליימן, מגדל העמק.


==מציוריו==
==מציוריו==
[[קובץ:זלמן קליימן.png|ממוזער|בשנת תשפ"ב נמכר אחד מהציורים הידועים של זלמן קליימן ''''מכאסלאוויץ' לליובאוויטש'''' בסכום של 480,000$]]
<gallery>
<gallery>
קובץ:כיתה חסידית.jpg|[[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה]]
קובץ:כיתה חסידית.jpg|[[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה]]
קובץ:ריקוד חסידי.jpg|חסידים ב[[ריקוד חסידי]]
קובץ:ריקוד חסידי.jpg|חסידים ב[[ריקוד חסידי]]
קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|איור של ריקודים ב[[שמחת תורה]]
קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|איור של ריקודים ב[[שמחת תורה]]
קובץ:קול'ע חסידי.jpg|חסידים ברוחבה של עיר, כשאחד מהם מבצע [[קולע]]
קובץ:קול'ע חסידי.jpg|חסידים יוצאים מהתוועדות חסידית, כשאחד מהם מבצע [[קולע]]
קובץ:מחול היחידות.jpg|חסידים בריקוד
קובץ:מחול היחידות.jpg|חסידים בריקוד
קובץ:נגלה.jpg|ציור עצמי של ר' זלמן, כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה'
קובץ:נגלה.jpg|ציור עצמי של ר' זלמן, כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה'
שורה 47: שורה 48:
קובץ:זאל 770 - זלמן קליימן.jpg|הזאל הקטן של [[770]]
קובץ:זאל 770 - זלמן קליימן.jpg|הזאל הקטן של [[770]]
</gallery>
</gallery>
==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' '''זלמן קליימן''', ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.
*ספר שליחות חיי, י"ל ע"י אחותו מרת [[רחל זמיר]].
*משה מרינובסקי, '''ציורים עם נשמה''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון 'כפר חב"ד']] גליון 1964, קרח תשפ"ב עמוד 34


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=28 מאמרו של מנחם זיגלבוים בבית משיח]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=28 מאמרו של מנחם זיגלבוים בבית משיח] {{קישור שבור|י"ב אייר תשפ"ג}}
*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}}
*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}}
*[https://col.org.il/news/140277 27 שנים לפטירתו: גלריה מרהיבה מציוריו של ר' זלמן קליינמן] {{col}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליינמן, זלמן}}
{{מיון רגיל:קליינמן, זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליינמן זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליינמן זלמן]]

גרסה אחרונה מ־14:15, 4 ביולי 2024

ר' זלמן קליימן על רקע ציורו על השואה
דיוקן עצמי של ר' זלמן קליימן

הצייר החסיד ר' זלמן זוסיא קליימן, (תרצ"ד - י"ח מנחם אב תשנ"ה), היה צייר חסידי ובעל מסירות נפש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרצ"ד ברוסיה, לאביו ר' יעקב קליימן, יליד ורשה שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה, ולאמו מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה.

בילדותו התגורר בלנינגרד. בקיץ תש"א, כאשר היה בגיל שמונה, פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. בלית ברירה, לאור המצב נאלצו ר' יעקב קליימן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לבית יתומים נוכרי בסיביר באזור העיר צ'ילאבינסק. כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים.

בשנת תש"ה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.

לאחר המלחמה הוא אותר על ידי דודתו איטה שהביאה אותו לבית חמיה - הרב נחום שמריהו ששונקין, שהעבירו לתלמוד תורה מחתרתי בו הרב גורביץ' לימדו את אותיות הא"ב.

ב'בריחה הגדולה' בשנת תש"ז, יצאה משפחת ששונקין עם 'ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליימן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי פולין[1]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שבפולין. לאחר מכן עשו דרך נדודים לאוסטריה, ומשם לגרמניה ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה בפריז שבצרפת, שם שהו כשנתיים וחצי.

לאחר שהייה בת שנתיים בצרפת, הם עלו לארץ ישראל באמצעות אניית "ארצה".לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בפרדס בלוד.אהבתו של ר' זלמן לגבי מלאכת הציור, גרמו לעזיבתו את הישיבה ולעבור לגור בכפר חב"ד. שם הוא החל להתמסר למלאכת הציור.

זלמן קליימן במלאכתו
זלמן בצבא (בשורה הראשונה)

בשנת תשי"ד הוא התגייס לצבא, במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים".

בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע לארצות הברית כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו שאם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא בפריז שבצרפת.

ר' זלמן בחדרו - שנת תשי"ד.

הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכות ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג לקראון הייטס ארצות הברית. הוא היה מקורב לצייר הנדל ליברמן, ואת הקריירה שלו בציור הוא החל באיור העיתון אלגעמיינער זשורנאל.

נפטר ביום י"ח מנחם אב תשנ"ה.

ציוריו החסידיים עדיין ממשיכים 'לחיות' ולהאיר אלפי בתים, ולהמחיש מראות חסידיים אמיתיים עם עוצמות של רגש וחיות מולי"ם רבים משלבים בספריהם את ציוריו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מציוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"ב נמכר אחד מהציורים הידועים של זלמן קליימן 'מכאסלאוויץ' לליובאוויטש' בסכום של 480,000$

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים