חב"דפדיה:הידעת?/סיוון: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף חב"דפדיה:הידעת?/סיון לשם חב"דפדיה:הידעת?/סיוון בלי להשאיר הפניה) |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:תבניות הידעת?" ב־"קטגוריה:הידעת?") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הידעת?/חודש|סיוון}} | {{הידעת?/חודש|סיוון}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:הידעת?|9*]] |
גרסה אחרונה מ־00:03, 4 באוקטובר 2021
הידעת? | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | אדר א' | אדר ב' | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
סיוון | ||
---|---|---|
א' בסיוון | למעלה מחצי שנה לפני שרבי מאיר שפירא מלובלין הכריז בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל על תקנת 'הדף היומי', קדמה לכך תקנתו של אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ג שכל אחד ילמד עמוד גמרא ביום. גם כיום ישנם חסידי חב"ד שמקפידים לקיים תקנה זו. | עריכה - תבנית - שיחה |
ב' בסיוון | למעלה מחצי שנה לפני שרבי מאיר שפירא מלובלין הכריז בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל על תקנת 'הדף היומי', קדמה לכך תקנתו של אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ג שכל אחד ילמד עמוד גמרא ביום. גם כיום ישנם חסידי חב"ד שמקפידים לקיים תקנה זו. | עריכה - תבנית - שיחה |
ג' בסיוון | ר' ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי שליט"א, היה פרופסור למתמטיקה וחיבר חיבורים במקצוע זה. לאחר פטירתו ביקש הרבי מפרופסור פסח רוזנבלום לערוך כתבים אלו להדפסה. חוברת זו הודפסה עם פענוחים שרובם הם מהרבי עצמו. על חיבוריו אלו, העיד פרופסור רוזנבלום, שניכר שהכותב הוא גאון במתמטיקה, למרות שלא למד אותה באונברסיטה. | עריכה - תבנית - שיחה |
ד' בסיוון | ר' ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי שליט"א, היה פרופסור למתמטיקה וחיבר חיבורים במקצוע זה. לאחר פטירתו ביקש הרבי מפרופסור פסח רוזנבלום לערוך כתבים אלו להדפסה. חוברת זו הודפסה עם פענוחים שרובם הם מהרבי עצמו. על חיבוריו אלו, העיד פרופסור רוזנבלום, שניכר שהכותב הוא גאון במתמטיקה, למרות שלא למד אותה באונברסיטה. | עריכה - תבנית - שיחה |
ה' בסיוון | בערב חג השבועות תש"ט נפטר הרב מיכאל דבורקין והרבי דאג אישית לקבורתו טרם החג. הרב יהודה לייב גרונר סיפר ש"הרופאים תבעו לנתח את גופתו טרם מענק תעודת הפטירה - דבר שהיה מעכב את הקבורה, ולבסוף, בהוראת הרבי דאגתי למצוא רופא אשר יעניק את תעודת הפטירה לפני כניסת החג". | עריכה - תבנית - שיחה |
ו' בסיוון | בערב חג השבועות תש"ט נפטר הרב מיכאל דבורקין והרבי דאג אישית לקבורתו טרם החג. הרב יהודה לייב גרונר סיפר ש"הרופאים תבעו לנתח את גופתו טרם מענק תעודת הפטירה - דבר שהיה מעכב את הקבורה, ולבסוף, בהוראת הרבי דאגתי למצוא רופא אשר יעניק את תעודת הפטירה לפני כניסת החג". | עריכה - תבנית - שיחה |
ז' בסיוון | פעם הלכו חסידים לאדמו"ר הזקן, ובלכתם בדרך התווספו אליהם אלפי חסידים מכמה וכמה מקומות, ולקחו שור וציפו את קרניו בזהב, כסדר הבאת הביכורים, ש"השור הולך לפניהם וקרניו מצופין זהב", וכך באו לאדמו"ר הזקן.
כאשר אדמו"ר הזקן ראה אותם מהחלון נכנס לחדרו והתגלגל על הארץ ואמר: 'מה הם רוצים ממני'? ואמרה הרבנית: 'הם רוצים לשמוע ממך מה ששמעת מרבך'. אמר אדה"ז: 'אם כן אומר ואומר'! אז אמר אדמו"ר הזקן תורה על מאמר המשנה "החליל מכה לפניהם" כי החליל הוא מלשון חלל ומקום פנוי, ומכה מלשון כהה (חשוך), וזהו החליל מכה לפניהם שהחלל ומקום פנוי נעשה כהה לפני מביאי הביכורים, מגודל הארת המצווה של הבאת ביכורים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ח' בסיוון | פעם הלכו חסידים לאדמו"ר הזקן, ובלכתם בדרך התווספו אליהם אלפי חסידים מכמה וכמה מקומות, ולקחו שור וציפו את קרניו בזהב, כסדר הבאת הביכורים, ש"השור הולך לפניהם וקרניו מצופין זהב", וכך באו לאדמו"ר הזקן.
כאשר אדמו"ר הזקן ראה אותם מהחלון נכנס לחדרו והתגלגל על הארץ ואמר: 'מה הם רוצים ממני'? ואמרה הרבנית: 'הם רוצים לשמוע ממך מה ששמעת מרבך'. אמר אדה"ז: 'אם כן אומר ואומר'! אז אמר אדמו"ר הזקן תורה על מאמר המשנה "החליל מכה לפניהם" כי החליל הוא מלשון חלל ומקום פנוי, ומכה מלשון כהה (חשוך), וזהו החליל מכה לפניהם שהחלל ומקום פנוי נעשה כהה לפני מביאי הביכורים, מגודל הארת המצווה של הבאת ביכורים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ט' בסיוון | בשנת תש"מ נערכה 'הכנסיה הגדולה' של התנועה העולמית 'אגודת ישראל' בירושלים. לקראת הכנסיה שיגר הרבי מכתב בן שתי עמודים שעסק בנושא שלימות הארץ, אך בעקבות השפעתו של נציג הליטאים בכנס, נמנעה הקראת המכתב. כאשר שמע על כך רבי שמחה בונים אלתר האדמו"ר מגור, יצא במחאה מהאסיפה וביקש שלא יזמינו אותו יותר, ואכן הייתה זו הכנסיה האחרונה שנערכה מטעם 'אגודת ישראל', לפני הפיצול בתשמ"ט. | עריכה - תבנית - שיחה |
י' בסיוון | בשנת תש"מ נערכה 'הכנסיה הגדולה' של התנועה העולמית 'אגודת ישראל' בירושלים. לקראת הכנסיה שיגר הרבי מכתב בן שתי עמודים שעסק בנושא שלימות הארץ, אך בעקבות השפעתו של נציג הליטאים בכנס, נמנעה הקראת המכתב. כאשר שמע על כך רבי שמחה בונים אלתר האדמו"ר מגור, יצא במחאה מהאסיפה וביקש שלא יזמינו אותו יותר, ואכן הייתה זו הכנסיה האחרונה שנערכה מטעם 'אגודת ישראל', לפני הפיצול בתשמ"ט. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"א בסיוון | הרב רפאל נחמן כהן, שהיה בן בית אצל אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שבכל פעם שהגישו לפני אדמו"ר הרש"ב ראש של דג בסעודה, אכל קודם את עין הדג ורק לאחר מכן אכל את שאר הדג. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ב בסיוון | אדמו"ר הריי"צ הביא פעם לאביו, אדמו"ר הרש"ב, ספר סיפורים שנרשם על ידי אחד מבני בית הרב. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהספר ואמר: אני מייקר זאת יותר מאשר לו היית מביא לי כתב יד קודש של רבי. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ג בסיוון | אדמו"ר הריי"צ הביא פעם לאביו, אדמו"ר הרש"ב, ספר סיפורים שנרשם על ידי אחד מבני בית הרב. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהספר ואמר: אני מייקר זאת יותר מאשר לו היית מביא לי כתב יד קודש של רבי. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ד בסיוון | אדמו"ר הריי"צ הביא פעם לאביו, אדמו"ר הרש"ב, ספר סיפורים שנרשם על ידי אחד מבני בית הרב. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהספר ואמר, "אני מייקר זאת יותר מאשר לו היית מביא לי כתב יד קודש של רבי". | עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ו בסיוון | את הספר "אמרי בינה" (אחד הספרים העמוקים ביותר בתורת החסידות) כתב אדמו"ר האמצעי עבור החסיד ר' יקותיאל ליעפלי, שהיה נחשב לפשוט בידיעת הנגלה שבתורה. אדמו"ר הרש"ב התבטא על ר' יקותיאל כי הוא "מופת חי" על הנאמר "יגעת ומצאת". | עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ז בסיוון | את הספר "אמרי בינה" (אחד הספרים העמוקים ביותר בתורת החסידות) כתב אדמו"ר האמצעי עבור החסיד ר' יקותיאל ליעפלי, שהיה נחשב לפשוט בידיעת הנגלה שבתורה. אדמו"ר הרש"ב התבטא על ר' יקותיאל כי הוא "מופת חי" על הנאמר "יגעת ומצאת". | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ז בסיוון | הרב רפאל נחמן כהן, שהיה בן בית אצל אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שבכל פעם שהגישו לפני אדמו"ר הרש"ב ראש של דג בסעודה, אכל קודם את עין הדג ורק לאחר מכן אכל את שאר הדג. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ח בסיוון | בחודש סיוון שנת תשמ"ח ביקר מר אריה גוראל שיהיה בזמנו ראש עירית חיפה, במעמד חלוקת הדולרים אצל הרבי, במהלכה אמר לו הרבי שבחיפה יש ים והקדוש ברוך הוא עשה פלא שהוא הטמין בעמק אבנים טובות ומרגליות ועל כל פנים, בעומק הנהר. על בסיס הדבריו הללו הוקמה חברת שפע ימים. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ט בסיוון | בחודש סיוון שנת תשמ"ח ביקר מר אריה גוראל שיהיה בזמנו ראש עירית חיפה, במעמד חלוקת הדולרים אצל הרבי, במהלכה אמר לו הרבי שבחיפה יש ים והקדוש ברוך הוא עשה פלא שהוא הטמין בעמק אבנים טובות ומרגליות ועל כל פנים, בעומק הנהר. על בסיס הדבריו הללו הוקמה חברת שפע ימים. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ' בסיוון | י"א ניסן ב' אלפים תפ"ח היה היום הראשון של בני ישראל בארץ ישראל, ובאותו יום מל יהושע בן נון את כל בני ישראל. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"א בסיוון |
בחודש אייר תשכ"ז, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הכותל המערבי - החלו חסידי חב"ד להניח תפילין עם באי הכותל, כחלק ממבצע תפילין שעליו הכריז הרבי לקראת פרוץ המלחמה. בכ"א סיוון נשלח לצעירי אגודת חב"ד מברק ממזכירות הרבי, ובו הוראה מהרבי להעמיד דוכן תפילין קבוע ברחבת הכותל, באישור המשרדים המתאימים. שבוע לאחר מכן שלח הרבי מברק בו ביקש דיווח מדוייק אודות השתתפות החסידים בפעילות; בעקבות המברק, הקימו צעירי חב"ד בירושלים 'מטה מבצע תפילין' להפעלת הדוכן. בחודש תשרי תשכ"ח דיבר הרבי בשבחו של הרב טוביה בלוי, מפעילי הדוכן, והתבטא שרבבות כבר הניחו תפילין בדוכן. דוכן זה פועל ברצף עד היום, ומשמש כבית חב"ד לכל דבר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ב בסיוון |
בחודש אייר תשכ"ז, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הכותל המערבי - החלו חסידי חב"ד להניח תפילין עם באי הכותל, כחלק ממבצע תפילין שעליו הכריז הרבי לקראת פרוץ המלחמה. בכ"א סיוון נשלח לצעירי אגודת חב"ד מברק ממזכירות הרבי, ובו הוראה מהרבי להעמיד דוכן תפילין קבוע ברחבת הכותל, באישור המשרדים המתאימים. שבוע לאחר מכן שלח הרבי מברק בו ביקש דיווח מדוייק אודות השתתפות החסידים בפעילות; בעקבות המברק, הקימו צעירי חב"ד בירושלים 'מטה מבצע תפילין' להפעלת הדוכן. בחודש תשרי תשכ"ח דיבר הרבי בשבחו של הרב טוביה בלוי, מפעילי הדוכן, והתבטא שרבבות כבר הניחו תפילין בדוכן. דוכן זה פועל ברצף עד היום, ומשמש כבית חב"ד לכל דבר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ג בסיוון | כששמעו את קריאת פרשת מלחמת עמלק מפיו של החסיד ר' בנימין קלעצקער, השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא שנאה וכעס על 'עמלק'. פעם נכח שם ר' זלמן זזמר שפנה אליו ושאלו: "מה רע עשה לך עמלק יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך איליו? מהיכן 'לקחת' את זה?" ובמקום להשיב לו על כך אמר לו ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן ומאז נהפך לחסיד. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ד בסיוון | כששמעו את קריאת פרשת מלחמת עמלק מפיו של החסיד ר' בנימין קלעצקער, השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא שנאה וכעס על 'עמלק'. פעם נכח שם ר' זלמן זזמר שפנה אליו ושאלו: "מה רע עשה לך עמלק יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך איליו? מהיכן 'לקחת' את זה?" ובמקום להשיב לו על כך אמר לו ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן ומאז נהפך לחסיד. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ה בסיוון | הרב ליפא ברענען שאל את הרבי ביחידות מה הוא יכול לענות לטענות חבריו שכאשר הוא לא אומר תחנון במועדים חסידיים וכדומה, הוא עובר בכך על איסור 'לא תתגודדו', והרבי השיב לו שהרי ההלכה אומרת שכולם הולכים אחרי בעל השמחה, כמו חתן, ולא להיפך... | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ו בסיוון | הרב ליפא ברענען שאל את הרבי ביחידות מה הוא יכול לענות לטענות חבריו שכאשר הוא לא אומר תחנון במועדים חסידיים וכדומה, הוא עובר בכך על איסור 'לא תתגודדו', והרבי השיב לו שהרי ההלכה אומרת שכולם הולכים אחרי בעל השמחה, כמו חתן, ולא להיפך... | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ז בסיוון | ר' דוד מטולנא היה נוסע ליריד כי הרבה מחסידיו היו סוחרים שם. פעם ישב באכסניה וגבו אל החלון, ופתאום שאל מי האברך שעבר כעת בחוץ? אמרו לו שזהו בנו של הרבי הצמח צדק - הרבי מהר"ש. אמר ר' דוד מטולנא: "אני מקנא בממלא מקום שלו (כלומר, מקנא בצמח צדק שזהו הממלא מקום שלו). אמרו לו חסידיו: הוא הרי סוחר?! אמר ר' דוד שוב: "אני מקנא בממלא מקום שלו". | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ח בסיוון | ר' דוד מטולנא היה נוסע ליריד כי הרבה מחסידיו היו סוחרים שם. פעם ישב באכסניה וגבו אל החלון, ופתאום שאל מי האברך שעבר כעת בחוץ? אמרו לו שזהו בנו של הרבי הצמח צדק - הרבי מהר"ש. אמר ר' דוד מטולנא: "אני מקנא בממלא מקום שלו (כלומר, מקנא בצמח צדק שזהו הממלא מקום שלו). אמרו לו חסידיו: הוא הרי סוחר?! אמר ר' דוד שוב: "אני מקנא בממלא מקום שלו". | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ט בסיוון | הרבי הצמח צדק אכל פעם דגים, וניסה לתקוע את המזלג בדג ללא הצלחה. כשחזר הדבר כמה פעמים אמר ה"צמח צדק": בדג זה התגלגלה נשמתו של אדם לץ גדול, וגם עכשיו הוא עדיין ממשיך בליצנות שלו, ועל כן אי אפשר לבררו על ידי אכילה. | עריכה - תבנית - שיחה |
ל' בסיוון | הרבי הצמח צדק אכל פעם דגים, וניסה לתקוע את המזלג בדג ללא הצלחה. כשחזר הדבר כמה פעמים אמר ה"צמח צדק": בדג זה התגלגלה נשמתו של אדם לץ גדול, וגם עכשיו הוא עדיין ממשיך בליצנות שלו, ועל כן אי אפשר לבררו על ידי אכילה. | עריכה - תבנית - שיחה |