שניאור זלמן גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(40 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|נראה ככתבה}}
{{דמות
{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן גוראריה
|שם=הרב שניאור זלמן גוראריה
|תמונה=[[קובץ:גוראירה.jpg|250px]]
|תמונה=גוראירה.jpg
|כיתוב=הרב גואריה עובר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]
|כיתוב=הרב גואריה עובר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]
|תאריך לידה=[[כ"ה כסלו]] [[תער"ב]]
|תאריך לידה=[[כ"ה כסלו]] [[תער"ב]]
|תאריך פטירה=[[א' תשרי]] [[תשס"ד]]
|תאריך פטירה=[[א' תשרי]] [[תשס"ד]]
|תפקידים נוספים=יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]].
|תפקידים נוספים=יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]].
}}
}}
הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ"ה בכסלו]] [[תער"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]].
הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ"ה בכסלו]] [[תער"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה חבר הנהלת [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], חבר הנהלת הוצאת ספרים [[קה"ת]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===ילדותו וצעירותו===
===ילדותו וצעירותו===
שורה 15: שורה 14:
בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר]]י הרבי הרש"ב והריי"צ.
בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר]]י הרבי הרש"ב והריי"צ.


פעם אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד.
באחת הפעמים הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שימנו את ר' [[יחיאל קמיסר]] למלמד{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}.


ר' זלמן זכה במשך שנים אלו לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ, וזה להיות מהבודדים שהשתתפו בחתונותיהן של שלוש בנותיו של הרבי הריי"צ. פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גוראריה שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר "מערן צימעס". הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד].
ר' זלמן זכה במשך שנים אלו לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ, וזכה להיות מהבודדים שהשתתפו בחתונותיהן של שלוש בנותיו של הרבי הריי"צ. פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גוראריה שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר המכונה "מערן צימעס". הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. ר' זלמן לא אהב את האוכל, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}.


כאשר אדמו"ר הריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גוראריה. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר]]ו, הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]" - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.
כאשר אדמו"ר הריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה גם לאחר מכן משפחת גוראריה. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר]]ו, הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]" - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.


[[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]
[[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשה]]
בשנת [[תרפ"ה]] היגרה משפחת גוראריה ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו עד לפרטי פרטים. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "[[דרך חיים]]" של [[אדמו"ר האמצעי]].
בשנת [[תרפ"ה]] היגרה משפחת גוראריה ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו עד לפרטי פרטים. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "[[דרך חיים]]" של [[אדמו"ר האמצעי]].


ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח.
ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח.


לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר"צ]], בו שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[ארצות הברית]], ו[[ראש השנה]] [[ת"ש]], אז שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[ורשה]] ור' זלמן היה בריגא.
לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד ראש השנה [[תר"צ]], בו שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[ארצות הברית]], וראש השנה [[ת"ש]], אז שהה הרבי הריי"צ ב[[וורשה]] ור' זלמן היה בריגא.


בחודש [[כסלו]] [[תרפ"ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]].
בחודש [[כסלו]] [[תרפ"ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]].
שורה 32: שורה 31:
כאשר אדמו"ר הריי"צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י"ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר. בשנת [[תרצ"א]] נשלח ר' זלמן לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים.
כאשר אדמו"ר הריי"צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י"ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר. בשנת [[תרצ"א]] נשלח ר' זלמן לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים.


לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל"[[יחידות]]", ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. "אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי" והמשיך הרבי, "מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים"]".
לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל"[[יחידות]]", ואמר לו:"כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי" והמשיך הרבי, "מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים"]"{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}.


במהלך שליחות זו, קיבל הרב גוראריה הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב"[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]" חלק י"א, ובחלק ט"ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי"צ, בהם הוא מוסר דו"ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גוראריה, והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. שליחותו נמשכה גם בשנת [[תרצ"ב]].
במהלך שליחות זו, קיבל הרב גוראריה הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ{{הערה|שנדפסו ב"[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]" חלק י"א, ובחלק ט"ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי"צ, בהם הוא מוסר דו"ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גוראריה, והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. שליחותו נמשכה גם בשנת [[תרצ"ב]].


במסגרת השליחות הוא גם מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי"צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.
במסגרת השליחות הוא גם מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לוורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי"צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.


בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" [=שר החצר].
בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ אף כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" [=שר החצר]{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}..


כשהרבי הריי"צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. ב[[תרצ"ד]] מונה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני "[[התמים]]". חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי"צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי"צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.
כשהרבי הריי"צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. ב[[תרצ"ד]] מונה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני "[[התמים]]". חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי"צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה דואג שאדמו"ר הריי"צ יכתוב את רשימותיו לפרסום. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: "דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [= אינך יודע כמה בעלי תשובה ה'התמים' עשה]".


בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ "התמים". לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: "דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [= אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]".
בשנת [[תרצ"ט]] השתדרך ר' זלמן עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופישניץ בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ. השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.
 
בשנת [[תרצ"ט]] השתדרך ר' זלמן עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופישניץ בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ. השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.


זמן קצר לפני [[מלחמת עולם השנייה]] ביקש ר' זלמן לנסוע ל[[וורשה]], [[אדמו"ר הריי"צ]] שלל זאת ובזכות כך חייו ניצלו מהמלחמה. בזמן המלחמה אמר אדמו"ר הריי"צ לר' זלמן להגר ל[[ארצות הברית]], ולאחר בואו סייע ל[[הצלת אדמו"ר הריי"צ]].
זמן קצר לפני [[מלחמת עולם השנייה]] ביקש ר' זלמן לנסוע ל[[וורשה]], [[אדמו"ר הריי"צ]] שלל זאת ובזכות כך חייו ניצלו מהמלחמה. בזמן המלחמה אמר אדמו"ר הריי"צ לר' זלמן להגר ל[[ארצות הברית]], ולאחר בואו סייע ל[[הצלת אדמו"ר הריי"צ]].


===בארצות הברית===
==בארצות הברית==
לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי"צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו"ר הריי"צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה "פראשקעס" (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס.
[[קובץ:רויטבלאט.jpg|ממוזער|ר' זלמן יושב שני משמאל]]
לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן.


כאשר ייסד [[הרבי הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מונה ר' זלמן לר"מ בישיבה, כמו כן הוא עמד בראשות הוועד של הישיבה יחד עם הרש"ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ור' [[מרדכי מענטליק]].
כאשר ייסד [[הרבי הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מונה ר' זלמן לר"מ בישיבה, כמו כן הוא עמד בראשות הוועד של הישיבה יחד עם הרש"ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ור' [[מרדכי מענטליק]].


לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!
לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר:"היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, ואז פנה אליו הרבי שוב ואמר "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!".


באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו"ר הרש"ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות.
באותה יחידות, הורה לו הרבי שעליו לעזור לאשתו, וזאת בשל כך שכאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו.


בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב"ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי.
בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי:"אם [[הקב"ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא". ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות.


באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי"צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]). ר' זלמן התעסק גם באיסוף [[דמי מעמד]]. בסוף שנות השי"ן, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא החל להיכנס לתחום העסקים.
ר' זלמן התעסק גם באיסוף [[דמי מעמד]]. בסוף שנות השי"ן, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא החל להיכנס לתחום העסקים.


אחרי [[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[הרבי]], כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. כמו כן הוא היה אז חבר בוועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. ר' זלמן היה גם חבר בהנהלת [[הוצאת ספרים קה"ת]].
אחרי [[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[הרבי]], כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. היה אז חבר בוועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. הרבי היה משתמש פעמים רבות בר' זלמן בכדי להעיר על הנהגות מסוימות שנהגו בין ב[[אנ"ש]], שלא היו כראוי.


===בעסקנות ציבורית===
היה חבר בהנהלת [[הוצאת ספרים קה"ת]].
בשלהי שנות הכ"פים, כאשר רבים ברחו משכונת [[קראון הייטס]], דאג ר' זלמן שאנ"ש לא יעזבו את השכונה בהוראת [[הרבי]] ופירסם שכל מי שיקנה דירה בקראון הייטס יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים{{הערה|באותה תקופה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על כ-15.000 דולר}}.


בשנים מאוחרות יותר בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל [[מקווה יוניון]] שהקים היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו. בדירות אלו השתמשו [[אש"ל הכנסת אורחים]] עד לשנת [[תשס"ה]]. כמו אצל אדמו"ר הריי"צ גם אצל הרבי הוא היה הגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. ר' זלמן גם בנה בריכה ל[[תשליך]] ליד [[770]] בדי לא להטריח את [[הרבי]] ב[[ראש השנה]].
ר' זלמן היה ידוע כחסיד מקושר, שהתמסר להוראות [[הרבי]] ובמיוחד ל[[עשרת המבצעים]] אותם קיים בהידור. היה ידוע בחביבותו המיוחדת להידור במצוות. היה מהדר מאוד לקבל [[סנדק]]אות, הרבי בהזדמנות אף שיבח{{הערה|שיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה}} את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות.


כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי.
לצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנותיו האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.
 
בשנותיו האחרונות, ר' זלמן היה גם השליח של [[אנ"ש]] למסור לרבי את ה[[פ"נ כללי]], לברך את הרבי ביום הולדתו [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]], ועוד. ר' זלמן שמר על קשרים עם גדולי ישראל והיה נציגו של [[הרבי]] ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].


בשנת [[תשמ"ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב"ד ארה"ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל.
בשנותיו האחרונות, ר' זלמן היה גם השליח של [[אנ"ש]] למסור לרבי את ה[[פ"נ כללי]], לברך את הרבי ביום הולדתו [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]], ועוד.


לצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנותיו האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.
ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ"ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, והציע שכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים.


==הידור במצוות==
בשנים מאוחרות יותר בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל [[מקווה יוניון]] שהקים היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים. בדירות אלו השתמשו [[אש"ל הכנסת אורחים]] עד לשנת [[תשס"ה]]. כמו אצל אדמו"ר הריי"צ, גם אצל הרבי הוא היה הגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. ר' זלמן בנה בריכה ל[[תשליך]] ליד [[770]] בכדי לא להטריח את [[הרבי]] ב[[ראש השנה]].


חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק]]אות. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. הרבי שיבח{{הערה|שיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה}} את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות.
===פטירתו===
בערב [[ראש השנה]] [[תשס"ד]] בעת ששהה הרב גוראריה ב[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת בראש השנה [[א' בתשרי]] תשס"ד{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2577 אלפים בהלוויתו של הרב גוראריה] באתר {{חב"ד אינפו}}.}}.


==התקשרותו לרבי ועיסוק ב"[[מבצעים]]"==
בשנת [[תשע"א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם "בכל ביתי נאמן הוא" שנערך על ידי העיתונאים החב"דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].
כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר אליהם ר' זלמן. כאשר הרבי הכריז על מבצע "[[בית מלא ספרים]]" מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו.


ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ"ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים.
==עסקנות ציבורית==
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|ר' זלמן שני מימין, בעת אמירת [[מאמר]] על ידי [[הרבי]]]]
בשלהי שנות הכ"פים, כאשר רבים [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|ברחו]] משכונת [[קראון הייטס]], דאג ר' זלמן שאנ"ש לא יעזבו את השכונה, בהוראת הרבי והציע שכל מי שיקנה דירה בקראון הייטס יקבל ממנו 5,000 דולר הלוואה{{הערה|באותה תקופה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על כ-15.000 דולר}}. ר' זלמן שמר על קשרים עם גדולי ישראל והיה נציגו של [[הרבי]] ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].


לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת הרמב"ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב"ם|שיעור הרמב"ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.
בשנת [[תשמ"ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב"ד ארה"ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. בשנת [[תש"נ]] חידש את פעילות [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]]. כשכתב על כך לרבי, נענה במענה חריף השולל את חידושו המהיר של הוועד ללא מחשבה יתירה. הוא כתב על כך בחזרה לרבי כי הוא מבטל את רעיונו, אך הרבי ענה לו: {{ציטוטון|בטל ומבוטל לגמרי – כמה רגעים חשב עד"ז? השאל את הועד קודם שביטל (הכותב) דעתם?.. כנראה אין לו סבלנות לקרוא מכ' הנכתבים אליו – כלל וכלל, ומחליט תומ"י מה שנופל ברעיונו!}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, עמ' 47 - 48.}}. לבסוף נתן הרבי את הסכמתו לחידוש הוועד.


==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==
ר' זלמן יחד עם  ר'  [[ יצחק הנדל ]] היו מברכים את הרבי בליל [[ י"א ניסן ]]


ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וה[[משיח|גואל]].
ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וה[[משיח|גואל]].
שורה 97: שורה 94:
ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו "לשליחות היחידה נאמן הוא" בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}.
ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו "לשליחות היחידה נאמן הוא" בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}.


מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.
מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה.


בשנות הנו"נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה"תקופה החדשה" שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב.
בשנות הנו"נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה"תקופה החדשה" שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב.
אחר שיחת [[ כ"ח ניסן ]] [[ תשנ"א ]] הקהל פרץ בזעקות עד מתי אך הרבי אמר לו  לא נגע ולא פגע.


ר' זלמן תמך בפרסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפרסום המודעות בעיתונים.
ר' זלמן תמך בפרסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפרסום המודעות בעיתונים.


כחודשיים לאחר מכן, ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] כתב לרבי שרוצים להוציאו מוועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] עקב כך שמכריז בגלוי שהרבי הוא מלך המשיח ושאל את הרבי האם הוא צריך להילחם בזה עד כדי [[מסירות נפש]] והרבי נענע בראשו לחיוב{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/-00770-/80-05-28b/mkodesh-52-3-4.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ג מענה סט].}}.
כחודשיים לאחר מכן, ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] כאשר כתב לרבי שרוצים להוציאו מוועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] עקב כך שמכריז בגלוי שהרבי הוא מלך המשיח ושאל את הרבי האם הוא צריך להילחם בזה עד כדי [[מסירות נפש]], נענע הרבי בראשו לחיוב{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/-00770-/80-05-28b/mkodesh-52-3-4.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ג מענה סט].}}.


לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ"ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש"כמופת הייתי לרבים" -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם.
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד את החסידים, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, ועל כך "שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם".
 
==פטירתו==
[[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]
בערב [[ראש השנה]] [[תשס"ד]] בעת ששהה הרב גוראריה ב[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ב[[ראש השנה]] [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]].
 
בשנת [[תשע"א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם "בכל ביתי נאמן הוא" שנערך על ידי העיתונאים החב"דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].


==משפחתו==
==משפחתו==
רעייתו, הרבנית חוה גוראריה - נפטרה כ"ד אדר תשס"ו.
* בנו הרב [[יצחק מאיר גוראריה]]
* בנו הרב [[יצחק מאיר גוראריה]]
* בתו מרת אסתר שטרנברג
* בנו הרב [[נתן גוראריה (בופולו)]]
* בנו הרב [[נתן גוראריה (בופולו)]]
* בתו מרת אסתר, רעיית הרב [[מנחם נחום שטרנברג]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
[[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]
*[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס"ו.
*[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס"ו.
*[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י"ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.
*[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י"ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.
שורה 124: שורה 119:
*'''אני מגדל אותו עם עיני''', פנינים מזכרונותיו, 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 72
*'''אני מגדל אותו עם עיני''', פנינים מזכרונותיו, 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 72
*'''החסיד שעסק בהקמת ממלכת הדור השביעי''', שבועון בית משיח גליון 1200 עמוד 28
*'''החסיד שעסק בהקמת ממלכת הדור השביעי''', שבועון בית משיח גליון 1200 עמוד 28
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1btj509mCTI2_L4B_BUt2OUenkBSHlHUl אני מרגיש שחזרתי קרוב לשמונים שנה לאחור]''', שבועון בית משיח גליון 193 עמוד 59.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61227 במה שהרבי "קאכט זיך" - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[770]] בכ"ז ניסן ה'תשנ"ג{{PDF}}{{תמונה}}
*[https://chabad.info/blogs/1097615/ במה שהרבי "קאכט זיך" - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[770]] ב[[כ"ז ניסן]] [[ה'תשנ"ג]] {{PDF}}{{תמונה}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68330 "הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו"ט?"]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68330 "הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו"ט?"]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי - א (שפוץ שטרנברג)] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תשורה_סלונים-ריבקין.pdf ב (סלונים-ריבקין)]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
* '''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/850838/ עדות מכלי ראשון: מה שהתחולל בחדר הרבי בשמח"ת תשנ"ג] {{וידפו}}
 


{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{מיון רגיל:גוראריה, שניאור זלמן}}
{{מיון רגיל:גוראריה, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
שורה 140: שורה 139:
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]

גרסה אחרונה מ־17:37, 24 ביולי 2024

הרב שניאור זלמן גוראריה
לידה כ"ה כסלו תער"ב
פטירה א' תשרי תשס"ד
תפקידים נוספים יו"ר מועצת המנהלים של מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, ממנהלי הוצאת ספרים קה"ת ממונה מטעם הרבי להנהלה הראשית של אגודת חסידי חב"ד העולמית, וחבר אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה.

הרב שניאור זלמן גוראריה (כ"ה בכסלו תער"ב - א' בתשרי תשס"ד) היה חבר הנהלת מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, חבר הנהלת הוצאת ספרים קה"ת, יו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית וחבר אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו וצעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לר' נתן גוראריה ומרת אסתר גוראריה בקרמנצ'וג, בנר ראשון של חנוכה תער"ב. בערב יום הכיפורים תרע"ז, בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מאדמו"ר הרש"ב, בעיירת המרפא "סלאוויאנסק", שם שהה הרבי הרש"ב באותה תקופה. בחורף שנת תר"פ ברחה משפחתו מקרמנצ'וג לרוסטוב, מפחד הבולשביקים שהתקרבו לעיר.

בשנת תרפ"א התייתם ר' זלמן מאביו, ואדמו"ר הריי"צ עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד ר' משה רוזנבלום, ממזכירי הרבי הרש"ב והריי"צ.

באחת הפעמים הורה אדמו"ר הריי"צ לרב יעקב לנדא שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שימנו את ר' יחיאל קמיסר למלמד[1].

ר' זלמן זכה במשך שנים אלו לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ, וזכה להיות מהבודדים שהשתתפו בחתונותיהן של שלוש בנותיו של הרבי הריי"צ. פעם בשמחת תורה, באמצע ההתוועדות, הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גוראריה שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר המכונה "מערן צימעס". הרבי נטל מים ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. ר' זלמן לא אהב את האוכל, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד][2].

כאשר אדמו"ר הריי"צ נסע מרוסטוב ללנינגרד, בשנת תרפ"ד, הצטרפה גם לאחר מכן משפחת גוראריה. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו לנעוועל, אל החסיד ר' מאיר שמחה חן, ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת תומכי תמימים נעוועל. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את מזכירו, הרב יחזקאל פייגין, שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "אמרי בינה" - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.

הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשה

בשנת תרפ"ה היגרה משפחת גוראריה לפולין, ור' זלמן נכנס ללמוד בתומכי תמימים ורשה. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו עד לפרטי פרטים. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "דרך חיים" של אדמו"ר האמצעי.

בקיץ תרפ"ז, בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח.

לקראת ראש השנה תרפ"ט, עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, ששהה אז בריגא. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל רבותינו נשיאינו - מלבד ראש השנה תר"צ, בו שהה הרבי הריי"צ בארצות הברית, וראש השנה ת"ש, אז שהה הרבי הריי"צ בוורשה ור' זלמן היה בריגא.

בחודש כסלו תרפ"ט זכה להיות נוכח בחתונת הרבי מלך המשיח והרבנית חיה מושקא.

כאשר אדמו"ר הריי"צ עמד לנסוע לארץ ישראל, נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י"ז בתמוז, כדי להתחיל את הנסיעה לפני בין המצרים. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר. בשנת תרצ"א נשלח ר' זלמן לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים.

לפני שיצא לשליחות, קרא לו הרבי ל"יחידות", ואמר לו:"כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי" והמשיך הרבי, "מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים"]"[3].

במהלך שליחות זו, קיבל הרב גוראריה הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ[4]. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי"צ, בהם הוא מוסר דו"ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גוראריה, והוא מסר אותם לפירסום בשבועון בית משיח. שליחותו נמשכה גם בשנת תרצ"ב.

במסגרת השליחות הוא גם מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לוורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי"צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.

בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ אף כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" [=שר החצר][5]..

כשהרבי הריי"צ הגיע לאטוואצק, מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ליחידות. בתרצ"ד מונה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני "התמים". חלק גדול מרשימותיו של הרבי הריי"צ על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה דואג שאדמו"ר הריי"צ יכתוב את רשימותיו לפרסום. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: "דו ווייסט נישט וויפיל בעלי תשובה האט דער התמים געמאכט [= אינך יודע כמה בעלי תשובה ה'התמים' עשה]".

בשנת תרצ"ט השתדרך ר' זלמן עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופישניץ בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ. השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

זמן קצר לפני מלחמת עולם השנייה ביקש ר' זלמן לנסוע לוורשה, אדמו"ר הריי"צ שלל זאת ובזכות כך חייו ניצלו מהמלחמה. בזמן המלחמה אמר אדמו"ר הריי"צ לר' זלמן להגר לארצות הברית, ולאחר בואו סייע להצלת אדמו"ר הריי"צ.

בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' זלמן יושב שני משמאל

לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן.

כאשר ייסד הרבי הריי"צ את ישיבת תומכי תמימים בארצות הברית, מונה ר' זלמן לר"מ בישיבה, כמו כן הוא עמד בראשות הוועד של הישיבה יחד עם הרש"ג, ר' שמואל לויטין, ר' ישראל ג'ייקובסון, ר' אליהו ייאכיל סימפסון, ור' מרדכי מענטליק.

לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר:"היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, ואז פנה אליו הרבי שוב ואמר "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!".

באותה יחידות, הורה לו הרבי שעליו לעזור לאשתו, וזאת בשל כך שכאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו.

בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי:"אם הקב"ה נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא". ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות.

ר' זלמן התעסק גם באיסוף דמי מעמד. בסוף שנות השי"ן, בהוראת אדמו"ר הריי"צ הוא החל להיכנס לתחום העסקים.

אחרי הסתלקותו של הרבי הריי"צ, התקשר ר' זלמן להרבי, כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. היה אז חבר בוועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. הרבי היה משתמש פעמים רבות בר' זלמן בכדי להעיר על הנהגות מסוימות שנהגו בין באנ"ש, שלא היו כראוי.

היה חבר בהנהלת הוצאת ספרים קה"ת.

ר' זלמן היה ידוע כחסיד מקושר, שהתמסר להוראות הרבי ובמיוחד לעשרת המבצעים אותם קיים בהידור. היה ידוע בחביבותו המיוחדת להידור במצוות. היה מהדר מאוד לקבל סנדקאות, הרבי בהזדמנות אף שיבח[6] את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות.

לצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנותיו האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.

בשנותיו האחרונות, ר' זלמן היה גם השליח של אנ"ש למסור לרבי את הפ"נ כללי, לברך את הרבי ביום הולדתו י"א ניסן, ועוד.

ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת ספרית אגודת חסידי חב"ד. היה חבר בוועד הבניין, ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת תשמ"ח שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, והציע שכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים.

בשנים מאוחרות יותר בנה ר' זלמן כמה מקוואות ברחבי השכונה, והוא תמך רבות בארגון הכנסת אורחים. מעל מקווה יוניון שהקים היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים. בדירות אלו השתמשו אש"ל הכנסת אורחים עד לשנת תשס"ה. כמו אצל אדמו"ר הריי"צ, גם אצל הרבי הוא היה הגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי והרבנית חיה מושקא. ר' זלמן בנה בריכה לתשליך ליד 770 בכדי לא להטריח את הרבי בראש השנה.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערב ראש השנה תשס"ד בעת ששהה הרב גוראריה באוהל עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת בראש השנה א' בתשרי תשס"ד[7].

בשנת תשע"א יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם "בכל ביתי נאמן הוא" שנערך על ידי העיתונאים החב"דיים ר' יוסף יצחק אליטוב ור' בנימין ליפקין.

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' זלמן שני מימין, בעת אמירת מאמר על ידי הרבי

בשלהי שנות הכ"פים, כאשר רבים ברחו משכונת קראון הייטס, דאג ר' זלמן שאנ"ש לא יעזבו את השכונה, בהוראת הרבי והציע שכל מי שיקנה דירה בקראון הייטס יקבל ממנו 5,000 דולר הלוואה[8]. ר' זלמן שמר על קשרים עם גדולי ישראל והיה נציגו של הרבי באגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

בשנת תשמ"ה מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד אגודת חסידי חב"ד ארה"ב. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. בשנת תש"נ חידש את פעילות ועד רבני ליובאוויטש העולמי. כשכתב על כך לרבי, נענה במענה חריף השולל את חידושו המהיר של הוועד ללא מחשבה יתירה. הוא כתב על כך בחזרה לרבי כי הוא מבטל את רעיונו, אך הרבי ענה לו: "בטל ומבוטל לגמרי – כמה רגעים חשב עד"ז? השאל את הועד קודם שביטל (הכותב) דעתם?.. כנראה אין לו סבלנות לקרוא מכ' הנכתבים אליו – כלל וכלל, ומחליט תומ"י מה שנופל ברעיונו!"[9]. לבסוף נתן הרבי את הסכמתו לחידוש הוועד.

ר' זלמן יחד עם ר' יצחק הנדל היו מברכים את הרבי בליל י"א ניסן

ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת הגאולה והגואל.

בשנת תשל"ז, כאשר מעוררי המחלוקת נגד חסידות חב"ד ניסו להיאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת, קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב חודקוב מטבעו הסכים עם דברי ר' זלמן והסתייג מפרסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח.

בעודם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.

ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק משקה ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח[10].

מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה.

בשנות הנו"נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה"תקופה החדשה" שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב.

אחר שיחת כ"ח ניסן תשנ"א הקהל פרץ בזעקות עד מתי אך הרבי אמר לו לא נגע ולא פגע.

ר' זלמן תמך בפרסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפרסום המודעות בעיתונים.

כחודשיים לאחר מכן, בחודש אדר תשנ"ג כאשר כתב לרבי שרוצים להוציאו מוועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית עקב כך שמכריז בגלוי שהרבי הוא מלך המשיח ושאל את הרבי האם הוא צריך להילחם בזה עד כדי מסירות נפש, נענע הרבי בראשו לחיוב[11].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, הרבה לעודד את החסידים, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, ועל כך "שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, הרבנית חוה גוראריה - נפטרה כ"ד אדר תשס"ו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ↑ בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.
  2. ↑ בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.
  3. ↑ בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.
  4. ↑ שנדפסו ב"אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ" חלק י"א, ובחלק ט"ז
  5. ↑ בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.
  6. ↑ שיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה
  7. ↑ אלפים בהלוויתו של הרב גוראריה באתר .
  8. ↑ באותה תקופה מחיר דירה בקראון הייטס עמד על כ-15.000 דולר
  9. ↑ ליקוט מענות קודש תש"נ, עמ' 47 - 48.
  10. ↑ ראו "לשליחות היחידה נאמן הוא" בתוך גיליון המלך מס' 1.
  11. ↑ ליקוט מענות קודש תשנ"ג מענה סט.
  12. ↑ פרק י"ב מתוך הספר לקריאה און ליין קובץ PDF
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שניאור_זלמן_גוראריה&oldid=704224"