בר מצווה – הבדלי גרסאות
צ'קטי |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מכתב הרבי לבר מצווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הנוסח הנפוץ ששיגר הרבי כברכה לנערי בר מצווה]] | |||
[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[עלייה לתורה]] של חתן בר מצוה ב-[[770]]]] | [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[עלייה לתורה]] של חתן בר מצוה ב-[[770]]]] | ||
'''בר | '''בר מצווה''' הוא הזמן בו נכנס נער יהודי לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13. | ||
==במשנת החסידות== | ==במשנת החסידות== | ||
נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראיה מהפסוק "ויקחו איש"{{הערה|ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום | נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראיה מהפסוק "ויקחו איש"{{הערה|ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבעת ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.}} | ||
על{{הערה|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערה|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערה|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"{{הערה|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה. | על{{הערה|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערה|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערה|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"{{הערה|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
==עליה לתורה== | ==עליה לתורה== | ||
[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב 770]] | [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב-770]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[עליה לתורה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[עליה לתורה]]}} | ||
בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}. | בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[אויפרופעניש (שבת חתן)|שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}. | ||
על פי הוראת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות ב[[תפילת מנחה]] של [[שבת]], וב[[ספר המנהגים]] כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך | על פי הוראת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות ב[[תפילת מנחה]] של [[שבת]], וב[[ספר המנהגים]] כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נכתב ב'ספר המנהגים - חב"ד': "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש"{{הערה|עמוד 74.}}. | ||
באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}. | באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}. | בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}. | ||
==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי== | === עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי === | ||
על העליה לתורה בבר מצוה של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33–35. ראה שם באריכות.}}: | |||
על העליה לתורה בבר מצוה של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד | |||
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | ||
שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה | שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה של חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}. | ||
סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד. | סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד. | ||
רבי [[חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב. | רבי [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב. | ||
כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר. | כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב. | רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב. | ||
בסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - [[הבעל שם טוב]] אמר למורי - [[המגיד ממזריטש]] - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש. | |||
הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]] [= רצון הרצונות]. | הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]] [= רצון הרצונות]. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ||
[[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]] | [[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]] | ||
מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד | מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד עם הבר מצוה ואומרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות (בד"כ מאמר "[[איתא במדרש תילים]]", ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה ונטילת ידיים{{הערה|כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.}}. | ||
הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה{{הערה|1=[https://anash.org/how-the-rebbe-reacted-to-the-american-bar-mitzva/ איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?] {{אנש}}}}. | הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה{{הערה|1=[https://anash.org/how-the-rebbe-reacted-to-the-american-bar-mitzva/ איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?] {{אנש}}}}. | ||
מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות. | מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות. | ||
=== חזרת דא"ח === | |||
{{לעריכה}} | |||
נוהגים לחזור בבר מצוה את המאמר [[איתא במדרש תילים]] של [[הרבי מהר"ש]], | |||
ה[[אדמו"ר הרש"ב]] חזר מאמר זה בבר מצוה שלו וכן [[אדמו"ר הריי"ץ|אדמור הריי"ץ]] | |||
[[הרבי]] תיקן לחזור [[שינון בעל פה|בעל פה]] את המאמר בבר מצוה. | |||
==בר מצווה לעולים== | ==בר מצווה לעולים== | ||
מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ | מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/כבר-עכשיו-כולל-חבד-נערך-לחגיגה-ביא-ניס/ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות?] - סקירה על החגיגה המסורתית {{אינפו}} ג' חשון תשע"ז.}} מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה. | ||
הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ. | הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ. | ||
| שורה 75: | שורה 83: | ||
==בר מצווה ליתומים== | ==בר מצווה ליתומים== | ||
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] | {{ערך מורחב|ערך=[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]}} | ||
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת [[ארץ הקודש]].. | |||
את הפיקוד לקחה שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב){{הערה|שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] נספה במלחמה}}. | |||
בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים. | בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים. | ||
| שורה 83: | שורה 94: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[איתא במדרש תילים]] | *[[איתא במדרש תילים]] | ||
*[[בת מצווה]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 88: | שורה 100: | ||
*'''בן י"ג למצוות''' - מאת הרב [[יעקב הורביץ]] בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]. | *'''בן י"ג למצוות''' - מאת הרב [[יעקב הורביץ]] בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]. | ||
* '''[https://docs.google.com/file/d/0B4Kh3g-tvBA1a3ZfbFRRUUc5Rmc/edit ספר 'מכתבי פאר']''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת [[מכון אנכ"י]]. | * '''[https://docs.google.com/file/d/0B4Kh3g-tvBA1a3ZfbFRRUUc5Rmc/edit ספר 'מכתבי פאר']''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת [[מכון אנכ"י]]. | ||
*'''לקח כמה שעות עד שהוא נתן תשובה חיובית''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד 1960 עמוד 32{{הערה|תגובה למדור התפרסמה במדור קוראים כותבים גליון 1962 עמוד 18.}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 100: | שורה 113: | ||
{{בר מצווה}} | {{בר מצווה}} | ||
{{אירועים יהודיים}} | {{אירועים יהודיים}} | ||
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]] | [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]] | ||
[[קטגוריה:גילים בהלכה]] | |||
[[קטגוריה:סעודות מצווה]] | |||
[[en:Bar Mitzvah]] | |||