משתמש:ליקוטי דיבורים/תהלים ס"ז: הבדלים בין גרסאות בדף
ליקוטי דיבורים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף תהלים ס"ז לשם משתמש:ליקוטי דיבורים/תהלים ס"ז בלי להשאיר הפניה: עדין לא מוכן, מועתק) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת''' הוא פרק ס"ז [[ | '''לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת''' הוא פרק ס"ז ב[[תהלים]]", תפילת הודיה שנאמרה בעת הקרבת [[קורבן|קורבנות]] כתודה על פדות מצרה. | ||
==המזמור בתפילה ובקבלה== | ==המזמור בתפילה ובקבלה== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
* '''[[דעת מקרא]]''' על [[ספר תהילים]], מפורש בידי [[עמוס חכם]], | * '''[[דעת מקרא]]''' על [[ספר תהילים]], מפורש בידי [[עמוס חכם]], | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תהילים|}} | |||
גרסה אחרונה מ־01:14, 13 במאי 2021
פסוקי המזמור:תהלים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת |
|---|
|
א לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר: |
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא פרק ס"ז בתהלים", תפילת הודיה שנאמרה בעת הקרבת קורבנות כתודה על פדות מצרה.
המזמור בתפילה ובקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המזמור נאמר בנוסח עדות המזרח לפני תפילת ברוך שאמר בימי חול, וכן לאחר תפילת מנחה ולפני קדיש יתום בימי חול. מכיוון שמספר המילים במזמור הוא 49, וכן הוא גם מספר אותיות הפסוק האמצעי,[1] התפשט המנהג בקצת קהלות לומר מזמור זה לאחר ספירת העומר, הנאמרת 49 יום בשנה, ובכל יום לכוון למילה אחרת מן המזמור ולאות אחרת מן הפסוק האמצעי.
בקהילות רבות אומרים מזמור זה לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, כסימן ברכה לקראת השבוע החדש, על פי תוכן המזמור. עוד נכלל המזמור בתיקון לאה שבתיקון חצות על פי האר"י.
המזמור נאמר בהרבה קהלות גם כחלק מקידוש לבנה.
למזמור יוחסה ברבות הימים חשיבות דתית רבה בקבלה; על שום היותו סימטרי, בן שבעה פסוקים, ועל שום הארמזים שבו לברכת כהנים, ערכו אותו המקובלים בצורת מנורת שבעת הקנים שהודלקה בבית המקדש. המקובלים שיבחו את האומר מזמור זה ומשווה לנגד עיניו את צורת המנורה. כאשר המזמור ערוך בצורה כזו הוא מכונה גם למנצח בצורת המנורה (על שם התיבה הפותחת את כותרתו, "למנצח"). בעקבות החשיבות הרבה שיוחסה לצורה זו בקבלה, מופיע מזמור זה בצורה המנורה בלוחות "שיוויתי" רבים, ובחלק מהסידורים בנוסח עדות המזרח, לעזר למתפללים.
המסורת היהודית מציינת שכאשר דוד המלך היה יוצא למלחמותיו, הוא היה נושא עמו מגן ייחודי ביותר אשר עליו היה חרוט מזמור זה. צורת המגן כשלעצמו היה מסוגנן בצורה המוכרת לנו היום בתור מגן דוד}}, לעומת זאת הרמ"א כתב שהמנורה הייתה מצוירת בתוך ה"מגן דוד"
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פיבל מלצר, פני ספר תהילים, ירושלים: תשמ"ג, עמ' קסד-קסז.
- דעת מקרא על ספר תהילים, מפורש בידי עמוס חכם,
הערות שוליים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|