יושבים – הבדלי גרסאות

בנציון (שיחה | תרומות)
ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן: בכלל צריך שהמידע כאן להיות גם בעיקר הערך
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
 
(21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 24: שורה 24:
==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן ==
==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן ==
{{ערך מורחב|ערך=[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|החדרים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|החדרים]]}}
בשנת [[תקל"ח]]{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=49 חלק א' עמוד 43].}} ייסד [[אדמו"ר הזקן]] כיתת לימוד בשם "חדר א'" בו למדו חמשה עשר לומדים{{הערה|ב[[רשימות היומן]] עמוד שז כתוב שהיה רק י"ב}} שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקיאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכוזרי וב[[זוהר]], כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת [[תק"מ]] ייסד אדמו"ר הזקן את החדר השני, ובשנת [[תקמ"ב]] את החדר השלישי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים, כשהחל משנת [[תק"נ]]{{מקור}} ה[[משגיח]] ב"חדרים" הוא [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות ת"ש-תש"א בלשון הקודש]], [[שביעי של פסח]] בסעודת הלילה אות י"ט.}}. כשהיו תלמידי החדרים מסיימים את לימודיהם, היה אדמו"ר הזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, מה שריבה ביותר את כמות החסידים.
בשנת [[תקל"ח]]{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=49 חלק א' עמוד 43]. ב[[רשימת היומן]] עמוד תנז כתוב [[תקל"ה]].}} ייסד [[אדמו"ר הזקן]] כיתת לימוד בשם "חדר א'" בו למדו חמשה עשר לומדים{{הערה|לקוטי דיבורים שם. ב[[רשימות היומן]] עמוד שז כתוב שהיו רק י"ב אבל בעמוד תנז כתוב ט"ו.}} שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקיאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכוזרי וב[[זוהר]], כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת [[תק"מ]] ייסד אדמו"ר הזקן את החדר השני, ובשנת [[תקמ"ב]] את החדר השלישי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים, כשהחל משנת [[תק"נ]]{{מקור}} ה[[משגיח]] ב"חדרים" הוא [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות ת"ש-תש"א בלשון הקודש]], [[שביעי של פסח]] בסעודת הלילה אות י"ט.}}. כשהיו תלמידי החדרים מסיימים את לימודיהם, היה אדמו"ר הזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, מה שריבה ביותר את כמות החסידים.


== בזמן אדמו"ר הצמח צדק==
== בזמן אדמו"ר הצמח צדק==
{{ערך מורחב|ישיבת ליובאוויטש}}
בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים":
בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים":


* '''הישיבה''': בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.}}. מטרת הישיבה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|שם=אגק ב|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז].}}.
* '''הישיבה''': בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.}}. מטרת הישיבה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|שם=אגק ב|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז].}}.
:הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}.
:הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}.
:בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: [[ליאוזנה]], קאליסק, רססנה, דוברובנה, רודניא, ינוביץ' ודוברומיסל, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת{{הערה|שם=ספר השיחות}}.  
:בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: [[ליאוזנה]], [[קאליסק]], [[רססנה]], [[דוברובנה]], [[רודניא]], [[ינוביץ']] ו[[דוברומיסל]], ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסידים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמידים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת{{הערה|שם=ספר השיחות}}.  
*'''ה"יושבים"''': חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ושימוש של זקני החסידים על מנת לקבל הדרכות בעבודת ה'{{הערה|שם=לקוד}}.
*'''ה"יושבים"''': חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ושימוש של [[זקני החסידים]] על מנת לקבל הדרכות בעבודת ה'{{הערה|שם=לקוד}}.
בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים לאברכים{{הערה|שם=ספר השיחות}}.
בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים לאברכים{{הערה|שם=ספר השיחות}}.


==בזמן הרבי הרש"ב==
==בזמן אדמו"ר הרש"ב==
לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] - במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]] - חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן.  
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] - במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]] - חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן.  


בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. הקבוצה מנתה כ-15-17 בחורים, בני בעלי בתים חסידיים, שהיו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]] (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט.}}.
בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. הקבוצה מנתה כ-15-17 בחורים, בני בעלי בתים חסידיים, שהיו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]] (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט.}}.
שורה 42: שורה 43:
בשנים [[תרנ"ד]] ו[[תרנ"ה]], לא היו התוצאות משביעות רצון, ובני הקבוצה לא התאימו למטרתו של הרבי הרש"ב מסיבות שונות. אך בשנת [[תרנ"ו]] הצליחה הישיבה, ותלמידיה היו גרעין ראשוני שממנו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תרנ"ז]]{{הערה|שם=אגק ב}}.
בשנים [[תרנ"ד]] ו[[תרנ"ה]], לא היו התוצאות משביעות רצון, ובני הקבוצה לא התאימו למטרתו של הרבי הרש"ב מסיבות שונות. אך בשנת [[תרנ"ו]] הצליחה הישיבה, ותלמידיה היו גרעין ראשוני שממנו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תרנ"ז]]{{הערה|שם=אגק ב}}.


ישיבה נוספת התקיימה בליובאוויטש קודם להקמת ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב יעקב אליעזר סקבלו (מתלמידי הישיבה בליובאוויטש בזמן הצמח צדק). ישיבה זו מנתה כארבעים-חמישים בחורים, מתוכם כמה מהעיירות הסמוכות, שאת ארוחותיהם היו סועדים אצל משפחות קבועות מהעיירה - אכילת "ימים", כפי שכונתה אז. הרבי הריי"צ מתאר את הרושם הגדול שקיבל בילדותו מהכבוד הגדול שנהגו במשפחתו בתלמידי הישיבה שאכלו "ימים"{{הערה|שם=חב תכז}}.
ישיבה נוספת התקיימה בליובאוויטש קודם להקמת ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב [[יעקב אליעזר סקבלו]] (מתלמידי הישיבה בליובאוויטש בזמן הצמח צדק). ישיבה זו מנתה כארבעים-חמישים בחורים, מתוכם כמה מהעיירות הסמוכות, שאת ארוחותיהם היו סועדים אצל משפחות קבועות מהעיירה - אכילת "ימים", כפי שכונתה אז. [[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר את הרושם הגדול שקיבל בילדותו מהכבוד הגדול שנהגו במשפחתו בתלמידי הישיבה שאכלו "ימים"{{הערה|שם=חב תכז}}.


==היושבים (רשימה חלקית)==
==היושבים (רשימה חלקית)==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
{{טורים|מספר=2|תוכן=
{{טורים|תוכן=
{{גודל|4|'''יושבי ה"חדרים" בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]'''}}
{{גודל|4|'''יושבי ה"חדרים" בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]'''}}
*הרב [[נחום מסטאראדוב]]
*הרב [[נחום מסטאראדוב]]
*הרב [[פרץ חן]]
*הרב [[פרץ חן]]
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''}}
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''}}
*הרב [[אהרן חוזר זליגסון]]
*הרב [[אברהם בערל מבוברויסק]]
*הרב [[שמואל הורביץ (מאזינקער)|שמואל הורוביץ]]
*הרב [[נחום טוביה מפיראטין]]
*הרב [[נחום טוביה מפיראטין]]
*הרב [[אהרון חריטונוב]]
*הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]]
*הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]]
*הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב)
*הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב)
*הרב [[חיים יעקב וידרביץ]]
*הרב [[חיים יעקב וידרביץ]]
*הרב [[שאול קאמניקאוויטש]] {{הערה|סבא של הרב [[משה אקסלרוד]] הרב ד[[ז'לובין]] בסוראז' ואח''כ ברמת גן.אבי אימו נחמה פייגא בת הרב שאול הנ"ל}}
*הרב [[שאול קאמניקאוויטש]] {{הערה|סבא של הרב [[משה אקסלרוד]], רב בז'לובין בסוראז' וברמת גן. אבי אימו מרת נחמה פייגא.}}
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]
*הרב [[אריה לייב זיבוב]]
*הרב [[אריה לייב זיבוב]]
*הרב [[יקותיאל דאקשיצער]].{{הערה|ר' מענדל ע' 100}}
*הרב [[שמואל מאזינקער]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג', ע' שפה.}}
*הרב [[שמואל מאזינקער]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג', ע' שפה.}}
*הרב [[יקותיאל דייטש]]
*הרב [[ישראל נחמן מריישין]]
*הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]]
*הרב [[יואל מאיר חייקין]]
*הרב [[שאול קאמניקאוויטש]]
*הרב [[מרדכי צירקינד]]
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
*הרב [[אהרן חוזר זליגסון]]
*הרב [[שמואל גוראריה]]
*הרב [[שמואל גוראריה]]
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135.}}
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135.}}
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}}  
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}} סביו של הרבי מה"מ שליט"א.
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג, אגרת ד'תתעח.}}
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג, אגרת ד'תתעח.}}
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] סביו של הרבי מה"מ שליט"א.
*הרב יצחק משה מוויעטקא
*הרב חיים ברוך מ[[זלובין]]
*הרב אליהו משה מאפצוהא
*הרב שמואל ברוך מורשה
*הרב אבא מצאשניק{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] - חלק ט', עמ' 31}}
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}}
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}}
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]
*הרב [[שלמה זלמן הבלין]]
*הרב [[שניאור זלמן סלונים]]
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער")
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער")
*הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל וילנסקי]])
*הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי|בער וילנסקי]])
*יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב
*יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב
}}
}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הישיבה החב"דית הראשונה - [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_LR.pdf '''קבוצה'''] מוסף [[שבועון בית משיח]], פסח תשפ"ד
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו.
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו.


שורה 80: שורה 101:
*ישראל בער בערג, '''הישיבה הגדולה של אדמו"ר הצמח צדק''', בתוך גליון התמים (בית משיח); חלק ראשון: [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מ"ו], ע' 111 {{*}} חלק שני: גליון מ"ז, ע' 56
*ישראל בער בערג, '''הישיבה הגדולה של אדמו"ר הצמח צדק''', בתוך גליון התמים (בית משיח); חלק ראשון: [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מ"ו], ע' 111 {{*}} חלק שני: גליון מ"ז, ע' 56


{{תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]