אברהם יחזקאל ארלוזורוב
הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב (?-י"א טבת תר"ס) היה רבה של חרקוב וחסיד של רבותינו נשיאנו אדמו"ר הצמח צדק, המהר"ש והרש"ב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יחזקאל ארלוזורוב היה מהיושבים אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.
החל משנת תרל"א[1] שימש כרבה של חרקוב ונודע כאחד הגאונים המפורסמים באותה תקופה.
לימד את רבי יהושע השיל רבינוביץ האדמו"ר ממונסטריץ' את תורת חסידות חב"ד[2].
תרם כסף להדפסת הספר שדי חמד.
אישיותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יחזקאל היה למדן גדול וגאון בנגלה, בעל הגיון קר, סדרן ובעל הבנה רחבה. כמו כן היה בעל זכרון מופלא, והרבי הריי"צ התענג לשמוע ממנו את זכרונותיו - בין השאר מתקופת לימודו אצל הצמח צדק[3].
בזכרונות הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הריי"צ מספר על ר' יחזקאל בזכרונותיו ממסע יאלטה, בשנת תרמ"ז בעודו ילד כבן שבע[4]. הרבי מספר על התוועדות ל"ג בעומר של אותה שנה בחרקוב, בה עשתה עליו רושם אדיר הדרת הכבוד הגדולה של ר' יחזקאל, ואחיו הרב אליעזר ארלוזורוב רבה של ראמען, לאביו הרבי הרש"ב. באותה התוועדות ביאר הרבי את מהותו של חסיד, והרבי הריי"צ מתאר כיצד כילד נרעש לדעת שיהודים מבוגרים כל כך אינם יודעים מהו חסיד. הוא פנה אל ר' יחזקאל ואל ר' אשר גרוסמן ואמר להם, שהוא שמע מאביו הרבי כבר בחורף מהו חסיד, והם שומעים זאת רק עכשיו... ר' יחזקאל צחק ואמר: "לך הסביר אביך מהו 'חסידון', ולנו הוא הסביר מהו חסיד"...
בסיון תרנ"ו התארח ר' יחזקאל אצל הרבי הרש"ב בנאות דשא באילווקע, ואז הזכיר הרבי הריי"צ לר' יחזקאל את התוועדות ל"ג בעומר תשע שנים לפני כן, ור' יחזקאל - שאותה התוועדות הייתה טריה בזכרונו - חזר על המאמר והשיחה בפני הרבי הריי"צ שכינה זאת "המתנה היפה ביותר שיכול היה לתת לי". בהמשך לכך התפתחה שיחה מיוחדת בין ר' יחזקאל לרשב"ץ על מהותו של חסיד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב אליעזר ארלוזורוב - חסיד חב"ד, רב ואב בית דין ברומני.
- מחותנו הגאון הרב אריה לייב האפט רבה של העיירה קונוטופ בפלך צרניגוב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יהושע מונדשיין, סערת השוחטים באתר
- הרב יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/50692514 זוהר גדול במתנה מהרבי]
הערות שוליים
- ↑ על פי עיתון המליץ. לאידך, באחד ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה תרמ"ז, נכתב שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות - היינו משנת תרכ"ז.
- ↑ מסורת של אדמו"רות, הרב שלום צבי לרנר, מוסף קולמוס של שבועון משפחה גליון 194 עמ' 9 שבועות תשפ"ד.
- ↑ ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 28.
- ↑ לקוטי דיבורים חלק א', ליקוט ד'. חלק ד', ליקוט ל"ז.