אהרן ברנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←פתיח) |
אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אהרן ברנשטיין''' היה | {{אין תמונה}} | ||
רבי '''אהרן ברנשטיין''' (ח' בסיוון תרע"ח, 19 במאי 1918 – י"ט בחשוון תשנ"ה, 24 באוקטובר 1994) היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם. | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[ח' סיוון]] [[תרע"ח]] ב[[ירושלים]] לרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין ששימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים וראש ישיבת חיי עולם, (נולד [[תרמ"ה]] לערך ונפטר [[תש"ט]]) ולדינה בת הרב יהושע אשר רבינוביץ, נכדם של היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי יהושע אשר מפוריסוב. | |||
בהוראת רבו, רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]] נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו | למד אצל אביו בישיבת חיי עולם בין השאר עם רבי גרשון לפידות. | ||
בשנת [[תרצ"ז]] נישא לדינה בת רבי יצחק מאיר הגר אב"ד סטנביץ, מבית סאווראן וקוסוב{{הערה|בהוראת רבי שלמה מזוויהל הוסיפה אשתו את השם "חיה" לפני נישואיהם.}}. | |||
הוסמך לרבנות על ידי הרב מטשעבין. | |||
עוד בחיי אביו התמנה למגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חיי עולם בירושלים. | |||
בשנת [[תשט"ו]] בהוראת רבו, רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]] נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12726&st=%u05d0%u05d4%u05e8%u05df+%u05d1%u05e8%u05e0%u05e9%u05d8%u05d9%u05d9%u05df&pgnum=1&hilite=1605050a-f181-4e68-8422-0ba815638377 הפרדס חוברת ס"ט]}}. | |||
במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו. | במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו. | ||
בד' [[ניסן]] [[תשל"ב]] שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ [[אגודת ישראל]], מכתב ברכה לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], לרגל מלאות לו שבעים שנה | בד' [[ניסן]] [[תשל"ב]] שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ [[אגודת ישראל]], מכתב ברכה לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], לרגל מלאות לו שבעים שנה{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].}}. | ||
בשנת [[תשל"ו]] פתח כולל להוראה בירושלים. | |||
בשנת [[תשמ"ט]] התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. | |||
נהג להשתתף בכינוסי [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי. | נהג להשתתף בכינוסי [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי. | ||
נפטר ב[[י"ט | נפטר ב[[י"ט חשון]] [[תשנ"ה]]. | ||
היה צאצא לגדולי הרבנים בכל הדורות. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* | *בתו מאטיל, אשת הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. | ||
* | *בתו ברכה עלקא, אשת הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] שימש בעבר כראש ישיבות [[תומכי תמימים קריית גת]], ו[[תומכי תמימים בני ברק]]. | ||
* | *בתו נחמה פערל, אשת רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ']], האדמו"ר ממונקאטש. | ||
* | *בתו מלכה יענטא, אשת הרה"ג מרדכי לייב ווייס{{הערה|נשא דברים בסיום [[הרמב"ם]] בשנת תשס"ג.}}. | ||
*בנו הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, ניו יורק. | *בנו הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, [[ניו יורק]]. | ||
*בנו הרב יצחק מאיר ברנשטיין, ניו יורק. | *בנו הרב יצחק מאיר ברנשטיין, ניו יורק. | ||
==חיבוריו== | |||
*'''פרי אהרן''' - על סוגיות ה[[ש"ס]] ובענייני [[הלכה]]. | |||
*'''תורת אהרון''' - יצא לאור יחד עם חיבורו של אביו תורת ירוחם. | |||
* ספר זיכרון '''יד אהרון''' על שמו. יצא לאור שנה לאחר פטירתו. | |||
* [[הגדה של פסח]] עם פירוש '''פרי אהרן''', [[תשע"א]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | |||
{{מיון רגיל: ברנשטיין, אהרן}} | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:31, 17 בספטמבר 2024
רבי אהרן ברנשטיין (ח' בסיוון תרע"ח, 19 במאי 1918 – י"ט בחשוון תשנ"ה, 24 באוקטובר 1994) היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בח' סיוון תרע"ח בירושלים לרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין ששימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים וראש ישיבת חיי עולם, (נולד תרמ"ה לערך ונפטר תש"ט) ולדינה בת הרב יהושע אשר רבינוביץ, נכדם של היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי יהושע אשר מפוריסוב.
למד אצל אביו בישיבת חיי עולם בין השאר עם רבי גרשון לפידות.
בשנת תרצ"ז נישא לדינה בת רבי יצחק מאיר הגר אב"ד סטנביץ, מבית סאווראן וקוסוב[1].
הוסמך לרבנות על ידי הרב מטשעבין.
עוד בחיי אביו התמנה למגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חיי עולם בירושלים.
בשנת תשט"ו בהוראת רבו, רבי דוב בעריש ווידנפלד נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו[2].
במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו.
בד' ניסן תשל"ב שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ אגודת ישראל, מכתב ברכה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לרגל מלאות לו שבעים שנה[3].
בשנת תשל"ו פתח כולל להוראה בירושלים.
בשנת תשמ"ט התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
נהג להשתתף בכינוסי סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי.
היה צאצא לגדולי הרבנים בכל הדורות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מאטיל, אשת הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק (ירושלים).
- בתו ברכה עלקא, אשת הרב חנניה יוסף אייזנבך שימש בעבר כראש ישיבות תומכי תמימים קריית גת, ותומכי תמימים בני ברק.
- בתו נחמה פערל, אשת רבי משה יהודה לייב רבינוביץ', האדמו"ר ממונקאטש.
- בתו מלכה יענטא, אשת הרה"ג מרדכי לייב ווייס[4].
- בנו הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, ניו יורק.
- בנו הרב יצחק מאיר ברנשטיין, ניו יורק.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרי אהרן - על סוגיות הש"ס ובענייני הלכה.
- תורת אהרון - יצא לאור יחד עם חיבורו של אביו תורת ירוחם.
- ספר זיכרון יד אהרון על שמו. יצא לאור שנה לאחר פטירתו.
- הגדה של פסח עם פירוש פרי אהרן, תשע"א.
הערות שוליים
- ↑ בהוראת רבי שלמה מזוויהל הוסיפה אשתו את השם "חיה" לפני נישואיהם.
- ↑ הפרדס חוברת ס"ט
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם.
- ↑ נשא דברים בסיום הרמב"ם בשנת תשס"ג.