פרשת חיי שרה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת חיי שרה''' היא ה[[פרשה]] החמישית ב[[ספר בראשית]] (מפרק כ"ג פסוק א' עד פרק כ"ה פסוק י"ח).
'''פרשת חיי שרה''' היא ה[[פרשה]] החמישית ב[[ספר בראשית]] (מפרק כ"ג פסוק א' עד פרק כ"ה פסוק י"ח).


==הפרשה בקצרה==
==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בפרשת השבוע הקודמת, [[פרשת וירא]], קראנו על לידתו של [[יצחק אבינו]] להוריו הזקנים, וכן על סיפור [[עקידת יצחק]].
'''הקדמה''': בפרשת השבוע הקודמת, [[פרשת וירא]], קראנו על לידתו של [[יצחק אבינו]] להוריו הזקנים, וכן על סיפור [[עקידת יצחק]].
*'''ראשון''' - [[שרה אימנו]] נפטרה בגיל מאה עשרים ושבע שנים. ה[[תורה]] מספרת על פרטי הקניה של [[מערת המכפלה]] על ידי [[אברהם]], במחיר של ארבע מאות שקל כסף. מעניין לציין כי שלושה מקומות שנקנו בכסף מלא על ידי אבותינו, הלא הם מערת המכפלה, [[הר הבית]] וקבר יוסף בשכם, על שלושתם טוענים הגויים כי הם אינם שלנו.
*'''ראשון''' - [[שרה אימנו]] נפטרה בגיל מאה עשרים ושבע שנים. ה[[תורה]] מספרת על פרטי הקניה של [[מערת המכפלה]] על ידי [[אברהם]], במחיר של ארבע מאות שקל כסף. מעניין לציין כי שלושה מקומות שנקנו בכסף מלא על ידי אבותינו, הלא הם מערת המכפלה, [[הר הבית]] וקבר יוסף בשכם, על שלושתם טוענים הגויים כי הם אינם שלנו.
 
*'''שני''' - לאחרי הסיפור של העקידה אותו קראנו בפרשה הקודמת, אברהם הבין שבנו [[יצחק]] בן השלושים ושבע, מוכרח להתחתן. בסוף הפרשה גם קראנו על לידתה של רבקה שהייתה אשתו העתידית של יצחק. כעת מתחילה התורה לספר לנו כיצד אברהם שלח את עבדו אליעזר בחזרה לארץ מולדתו של אברהם, כדי למצוא שם אישה לבנו יצחק.
*'''שני''' - לאחרי הסיפור של העקידה אותו קראנו בפרשה הקודמת, אברהם הבין שבנו [[יצחק]] בן השלושים ושבע, מוכרח להתחתן. בסוף הפרשה גם קראנו על לידתה של רבקה שהיתה אשתו העתידית של יצחק. כעת מתחילה התורה לספר לנו כיצד אברהם שלח את עבדו אליעזר בחזרה לארץ מולדתו של אברהם, כדי למצוא שם אישה לבנו יצחק.
*'''שלישי''' - אליעזר באמצעות [[קפיצת הדרך]] מגיע לארץ מולדתו של אברהם ומחכה מחוץ לעיר, ליד באר המים. כאן הוא מתפלל לה' שיצליח במשימתו למצוא אישה מתאימה ליצחק ושזה יתקיים במהרה. הוא מתפלל ומבקש סימן לפיו, הנערה שתאמר "שתה וגם לגמליך השקה", היא הנערה המתאימה לבן אדונו. דבר מדהים מתרחש: עוד קודם שהוא מסיים להתפלל לה' ולבקש את בקשתו מתקרבת נערה והוא מבקש ממנה לשתות, ועל כך היא משיבה: שתה וגם לגמליך השקה. מיד לאחר מכן מתגלה כי היא אכן בת למשפחה הנכונה.
 
*'''שלישי''' - אליעזר מגיע לארץ מולדתו של אברהם ומחכה מחוץ לעיר, ליד באר המים. כאן הוא מתפלל לה' שיצליח במשימתו למצוא אישה מתאימה ליצחק ושזה יתקיים במהרה. הוא מתפלל ומבקש סימן לפיו, הנערה שתאמר "שתה וגם לגמליך השקה", היא הנערה המתאימה לבן אדונו. דבר מדהים מתרחש: עוד קודם שהוא מסיים להתפלל לה' ולבקש את בקשתו מתקרבת נערה והוא מבקש ממנה לשתות, ועל כך היא משיבה: שתה וגם לגמליך השקה. מיד לאחר מכן מתגלה כי היא אכן בת למשפחה הנכונה.
 
*'''רביעי''' - לאחר שאליעזר מצא את רבקה בקלות רבה, הוא אומר "ברוך השם", ורבקה רצה למשפחתה לספר על האיש שפגשה ליד הבאר. אחיה של רבקה, לבן, יוצא החוצה ומזמין את אליעזר לנוח בביתם במשך הלילה. אליעזר מקבל את ההצעה, והוא אכן מספר לבני משפחתה של רבקה את כל הקורות אותו, ואלו מסכימים לשידוך ב[[שמחה]].
*'''רביעי''' - לאחר שאליעזר מצא את רבקה בקלות רבה, הוא אומר "ברוך השם", ורבקה רצה למשפחתה לספר על האיש שפגשה ליד הבאר. אחיה של רבקה, לבן, יוצא החוצה ומזמין את אליעזר לנוח בביתם במשך הלילה. אליעזר מקבל את ההצעה, והוא אכן מספר לבני משפחתה של רבקה את כל הקורות אותו, ואלו מסכימים לשידוך ב[[שמחה]].
*'''חמישי''' - אליעזר ובני משפחתה של רבקה חוגגים ובבוקר אליעזר מבקש רשות לעזוב ולחזור מיד לאברהם ויצחק, ביחד עם רבקה. כאן לפתע מחליטים בני המשפחה כי עליו לחכות במשך שנה שלימה קודם לכך. לבסוף הוחלט לשאול את רבקה בעצמה, שמסכימה לנסוע מיד להתחתן עם יצחק. אליעזר ורבקה חוזרים ומוצאים את יצחק מתפלל ב[[שדה]] לקראת שקיעת השמש, ועל פי דברי חז"ל מדובר ב[[תפילת מנחה]]. החתונה נערכת, ויצחק לוקח את אשתו רבקה אל אוהל שרה אימו. במשך ימי חיי שרה, האוהל הזה התברך בשלושה דברים: הנר דלק משבת לשבת, הייתה ברכה בעיסה, והענן של ה[[שכינה]] היה על האוהל מלמעלה. כאשר נכנסה רבקה לאוהל, חזרו שלוש הברכות מיד. חשוב לציין כי שלושת הניסים האלו מייצגים את שלושת המצוות החשובות שניתנו במיוחד לנשי ישראל: הדלקת נר שבת, הפרשת חלה, וטהרת המשפחה - שהיא השראת ה[[שכינה]] בבית.
*'''שישי''' - אברהם מתחתן שוב, אך [[רש"י]] מציין שהאישה היא הגר שכבר היה נשוי עמה בעבר. בסיום העלייה אנו קוראים על פטירתו של אברהם אבינו בגיל מאה שבעים וחמש שנים, ויצחק ו[[ישמעאל]] קברו אותו במערת המכפלה, לצד שרה אשתו, וכן לצד אדם וחווה שקבורים שם.
*'''שביעי''' - תולדותיו של ישמעאל, בנו של אברהם אבינו. המדרש אומר שהסיבה בשלה זכה שצאצאיו ייכתבו בתורה, היא כיון שבסוף ימיו עשה תשובה כאשר הגיע לקבור את אביו.


*'''חמישי''' - אליעזר ובני משפחתה של רבקה חוגגים ובבוקר אליעזר מבקש רשות לעזוב ולחזור מיד לאברהם ויצחק, ביחד עם רבקה. כאן לפתע מחליטים בני המשפחה כי עליו לחכות במשך שנה שלימה קודם לכך. לבסוף הוחלט לשאול את רבקה בעצמה, שמסכימה לנסוע מיד להתחתן עם יצחק. אליעזר ורבקה חוזרים ומוצאים את יצחק מתפלל ב[[שדה]] לקראת שקיעת השמש, ועל פי דברי חז"ל מדובר ב[[תפילת מנחה]]. החתונה נערכת, ויצחק לוקח את אשתו רבקה אל אוהל שרה אימו. במשך ימי חיי שרה, האוהל הזה התברך בשלושה דברים: הנר דלק משבת לשבת, היתה ברכה בעיסה, והענן של ה[[שכינה]] היה על האוהל מלמעלה. כאשר נכנסה רבקה לאוהל, חזרו שלושת הברכות מיד. חשוב לציין כי שלושת הניסים האלו מייצגים את שלושת המצוות החשובות שניתנו במיוחד לנשי ישראל: הדלקת נר שבת, הפרשת חלה, וטהרת המשפחה - שהיא השראת ה[[שכינה]] בבית.
==שמה==
על אף שהפרשה עוסקת באירועים שלאחר פטירת שרה, הפרשה נקראת "חיי שרה". [[הרבי]] הסביר שהסיבה לכך היא מכיוון שבפרשה זו מתבטא שלימות חייה הרוחניים של שרה, בכך שגם לאחר פטירתה ממשיך יצחק ללכת בדרכה, ועל ידי [[נישואי יצחק ורבקה|נישואיו עם רבקה]] הוא ממשיך את השושלת{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1uM02xRMxl7-X0c5eZSS-IoI1_9rtn5gI/view ליקוטי שיחות], חלק ט"ו, שיחה א'.}}.


*'''שישי''' - אברהם מתחתן שוב, אך [[רש"י]] מציין שהאישה היא הגר שכבר היה נשוי עםה בעבר. בסיום העלייה אנו קוראים על פטירתו של אברהם אבינו בגיל מאה שבעים וחמש שנים, ויצחק ו[[ישמעאל]] קברו אותו במערת המכפלה, לצד שרה אשתו, וכן לצחק אברהם וחווה שקבורים שם.
==ראו גם==
 
* [[דבר מלכות חיי שרה]]
*'''שביעי''' - תולדותיו של ישמעאל, בנו של אברהם אבינו. המדרש אומר שהסיבה בשלה זכה שצאצאיו ייכתבו בתורה, היא כיון שבסוף ימיו עשה תשובה כאשר הגיע לקבור את אביו.
==בתורת החסיודת==
בנוגע לדיבור [[אברהם אבינו]] עם בני [[חת]] אודות קניית מערת המכפלה, כתוב בפרקי דר"א "אמר לבני יבוס לקנות מהם את מערת המכפלה במכר טוב כו'. וכי יבוסים היו, והלא חתיים היו, אלא ע"ש עיר יבוס נקראו יבוסים כו'. אמרו לו כו' כרות עמנו שבועה שאין ישראל יורשים את עיר יבוס כ"א ברצונם של בני יבוס כו', וכשבאו ישראל לארץ, רצו ליכנס בעיר יבוס ולא היו יכולין להכנס מפני אות ברית שבועת אברהם כו'" {{הערה|פל"ו}}. ולכאורה צריך עיון, מה שבני ישראל "לא היו יכולים לכנס" ב"עיר יבוס" מפני שבועת אברהם אל בני חת, הלא נצטוו ישראל במפורש מאת הקב"ה "והורשתם את כל יושבי הארץ גו' וישבתם בה גו' והתנחלתם את הארץ" {{הערה|מסעי לג, נב ואילך}}, ולכאורה ציוויו של הקב"ה מבטל את כל ההתחייבויות הקודמות.
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ט עמ' 85 ואילך}}:
אע"פ שמן הדין לא היה לשבועת אברהם כל תוקף, מפני שציווי הקב"ה ביטל שבועה זו, מכל מקום, מכיון שחשבו היבוסים שהשבועה עודנה בתקפה, הרי אם לא היו ישראל מתחשבים בשבועה זו, היה יוצא מזה חילול ה' {{הערה|וראה רד"ל לפדר"א שם אות צו}}. וע"ד מה שאמרו חז"ל בנוגע להגבעונים, שלמרות שהגבעונים רימו את ישראל, ולכן "לא חיילה שבועה עילוייהו כלל" מכל מקום "לא קטלינו משום קדושת השם" {{הערה|גיטין מו, א}}. ויתירה מזו, מכיון שכריתת הברית עם בני חת היתה תנאי בקנין מערת המכפלה, הי' יוצא, שבאם לא היו מקיימים שבועה זו היו חושבים היבוסים שקנינו של אברהם במערת המכפלה בטל למפרע, ובמילא קבורים האבות והאמהות בקבר לא להם {{הערה|ראה פירוש 'תולדות אדם' לספרי ראה יב, יז}}. ו"משום קדושת השם", שלא יחשבו היבוסים שבטל קנינו של אברהם ממערת המכפלה, "לא היו יכולים לכנס" לעיר יבוס מפני שבועה זו, עד שהסירו חשש זה, כמבואר בהמשך הדברים בפרד"א שם.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/chayei-sarah לקוטי שיחות פרשיות - פרשת חיי שרה] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=213 רעיונות לפרשת חיי שרה] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=213 רעיונות לפרשת חיי שרה] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=213&article=1655 טקסט פרשת חיי שרה עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=213&article=1655 טקסט פרשת חיי שרה עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1688 פרשת חיי שרה בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1688 פרשת חיי שרה בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1509 קריאת התורה של פרשת חיי שרה עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1509 קריאת התורה של פרשת חיי שרה עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|א05]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|א05]]
[[קטגוריה:חומש בראשית|א05]]
[[קטגוריה:פרשות חומש בראשית|א05]]

גרסה אחרונה מ־05:19, 28 בדצמבר 2023

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת חיי שרה היא הפרשה החמישית בספר בראשית (מפרק כ"ג פסוק א' עד פרק כ"ה פסוק י"ח).

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: בפרשת השבוע הקודמת, פרשת וירא, קראנו על לידתו של יצחק אבינו להוריו הזקנים, וכן על סיפור עקידת יצחק.

  • ראשון - שרה אימנו נפטרה בגיל מאה עשרים ושבע שנים. התורה מספרת על פרטי הקניה של מערת המכפלה על ידי אברהם, במחיר של ארבע מאות שקל כסף. מעניין לציין כי שלושה מקומות שנקנו בכסף מלא על ידי אבותינו, הלא הם מערת המכפלה, הר הבית וקבר יוסף בשכם, על שלושתם טוענים הגויים כי הם אינם שלנו.
  • שני - לאחרי הסיפור של העקידה אותו קראנו בפרשה הקודמת, אברהם הבין שבנו יצחק בן השלושים ושבע, מוכרח להתחתן. בסוף הפרשה גם קראנו על לידתה של רבקה שהייתה אשתו העתידית של יצחק. כעת מתחילה התורה לספר לנו כיצד אברהם שלח את עבדו אליעזר בחזרה לארץ מולדתו של אברהם, כדי למצוא שם אישה לבנו יצחק.
  • שלישי - אליעזר באמצעות קפיצת הדרך מגיע לארץ מולדתו של אברהם ומחכה מחוץ לעיר, ליד באר המים. כאן הוא מתפלל לה' שיצליח במשימתו למצוא אישה מתאימה ליצחק ושזה יתקיים במהרה. הוא מתפלל ומבקש סימן לפיו, הנערה שתאמר "שתה וגם לגמליך השקה", היא הנערה המתאימה לבן אדונו. דבר מדהים מתרחש: עוד קודם שהוא מסיים להתפלל לה' ולבקש את בקשתו מתקרבת נערה והוא מבקש ממנה לשתות, ועל כך היא משיבה: שתה וגם לגמליך השקה. מיד לאחר מכן מתגלה כי היא אכן בת למשפחה הנכונה.
  • רביעי - לאחר שאליעזר מצא את רבקה בקלות רבה, הוא אומר "ברוך השם", ורבקה רצה למשפחתה לספר על האיש שפגשה ליד הבאר. אחיה של רבקה, לבן, יוצא החוצה ומזמין את אליעזר לנוח בביתם במשך הלילה. אליעזר מקבל את ההצעה, והוא אכן מספר לבני משפחתה של רבקה את כל הקורות אותו, ואלו מסכימים לשידוך בשמחה.
  • חמישי - אליעזר ובני משפחתה של רבקה חוגגים ובבוקר אליעזר מבקש רשות לעזוב ולחזור מיד לאברהם ויצחק, ביחד עם רבקה. כאן לפתע מחליטים בני המשפחה כי עליו לחכות במשך שנה שלימה קודם לכך. לבסוף הוחלט לשאול את רבקה בעצמה, שמסכימה לנסוע מיד להתחתן עם יצחק. אליעזר ורבקה חוזרים ומוצאים את יצחק מתפלל בשדה לקראת שקיעת השמש, ועל פי דברי חז"ל מדובר בתפילת מנחה. החתונה נערכת, ויצחק לוקח את אשתו רבקה אל אוהל שרה אימו. במשך ימי חיי שרה, האוהל הזה התברך בשלושה דברים: הנר דלק משבת לשבת, הייתה ברכה בעיסה, והענן של השכינה היה על האוהל מלמעלה. כאשר נכנסה רבקה לאוהל, חזרו שלוש הברכות מיד. חשוב לציין כי שלושת הניסים האלו מייצגים את שלושת המצוות החשובות שניתנו במיוחד לנשי ישראל: הדלקת נר שבת, הפרשת חלה, וטהרת המשפחה - שהיא השראת השכינה בבית.
  • שישי - אברהם מתחתן שוב, אך רש"י מציין שהאישה היא הגר שכבר היה נשוי עמה בעבר. בסיום העלייה אנו קוראים על פטירתו של אברהם אבינו בגיל מאה שבעים וחמש שנים, ויצחק וישמעאל קברו אותו במערת המכפלה, לצד שרה אשתו, וכן לצד אדם וחווה שקבורים שם.
  • שביעי - תולדותיו של ישמעאל, בנו של אברהם אבינו. המדרש אומר שהסיבה בשלה זכה שצאצאיו ייכתבו בתורה, היא כיון שבסוף ימיו עשה תשובה כאשר הגיע לקבור את אביו.

שמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף שהפרשה עוסקת באירועים שלאחר פטירת שרה, הפרשה נקראת "חיי שרה". הרבי הסביר שהסיבה לכך היא מכיוון שבפרשה זו מתבטא שלימות חייה הרוחניים של שרה, בכך שגם לאחר פטירתה ממשיך יצחק ללכת בדרכה, ועל ידי נישואיו עם רבקה הוא ממשיך את השושלת[1].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ליקוטי שיחות, חלק ט"ו, שיחה א'.